דליות ברגליים כפגיעת עבודה: מתי ביטוח לאומי מכיר בהחמרה עקב עמידה ממושכת
חוזר ביטוח לאומי קובע שעמידה ממושכת בעבודה יכולה להחמיר דליות ברגליים, ותביעה כזו לא תידחה על הסף.
עובדות מהירות
- חוזר נפגעי עבודה 45/2014 של המוסד לביטוח לאומי קובע כי עמידה ממושכת וסטטית במהלך יום העבודה, למשל אצל רופאים, אחיות חדר ניתוח, ספרים ועובדים המרותקים ליד מכונה, עשויה להאיץ החמרה של מחלת הדליות ברגליים.
- לפי אותו חוזר, מחלת הדליות עצמה מוגדרת כמחלה שמופיעה על רקע מולד או תחלואתי אחר, ואינה מוגדרת "מחלת מקצוע", אך תנאי עבודה של עמידה ממושכת יכולים להיחשב גורם מחמיר שמצדיק בדיקה פרטנית של הקשר הסיבתי, ולכן אין לדחות תביעות כאלה באופן גורף.
- תהליך הבדיקה שקבע ביטוח לאומי כולל בירור תנאי העבודה של המבוטח, משך העסקתו בתפקיד, תיאור מפורט של הפעילות היומית, אימות משך העמידה הרצופה, עיון ברשומות רפואיות, ולבסוף העברת החומר למומחה כלי דם לחוות דעת על הקשר הסיבתי.
- תקנות הנכים קובעות טווח אחוזי נכות רשמי לדליות, מ-1% בורידים בולטים ללא סיבוכים ועד 50% במקרים של הפרעות קשות במחזור הדם הוורידי העמוק עם כיבים גדולים.
אנשים רבים שסובלים מדליות ברגליים, ומחפשים מידע על טיפול כמו סקלרותרפיה, לא תמיד יודעים שיש להם מסלול נוסף שכדאי לבדוק: האם תנאי העבודה שלהם תרמו להחמרת המצב, ואם כן, האם ניתן להכיר בכך כפגיעה בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי.
מה קבע ביטוח לאומי בעניין הזה
בעבר, בתי הדין לעבודה קבעו שמחלת הדליות מופיעה על רקע מולד או תחלואתי אחר, שאינה מוגדרת מחלת מקצוע, ושעמידה ממושכת כשלעצמה אינה מהווה תשתית עובדתית ל"מיקרוטראומה". קביעה זו הובילה בעבר לדחיית תביעות רבות בנושא. אולם בשנת 2014 פרסם אגף נפגעי העבודה בביטוח לאומי חוזר פנימי (חוזר נפגעי עבודה 45/2014) שמעדכן את הגישה. החוזר קובע שאף שעמידה ממושכת אינה אירוע תאונתי ואינה מחלת מקצוע, מומחי כלי דם תמימי דעים לגבי התרומה המשמעותית שיש לעמידה ממושכת וסטטית להחמרת מחלת הדליות. לכן, לפי החוזר, אין לדחות תביעות כאלה על הסף, אלא יש להיוועץ עם מומחה רפואי בשאלת התרומה של תנאי העבודה להחמרת המחלה ולגבי משקלם היחסי מול גורמי הסיכון האישיים של המבוטח.
החוזר מתייחס במפורש לקבוצות עובדים שתפקידם מחייב עמידה סטטית ממושכת לאורך רוב שעות היום, כמו רופאים, אחיות בחדר ניתוח, עובדי בתי מלאכה המרותקים ליד מכונה וספרים, להבדיל מעובדים שמתרוצצים במהלך יום העבודה בין תחנות עבודה שונות.
איך נראה תהליך הבדיקה בפועל
לפי ההנחיות, פקיד התביעות אמור לבדוק בכל תביעה כזו מספר דברים: מהם תנאי העבודה בפועל, מה תפקידו המדויק של המבוטח, כמה זמן הוא עובד בתפקיד הזה, מה תיאור הפעילות שלו במהלך יום עבודה טיפוסי, ומה משך הזמן הרצוף של עמידה בטווח יום העבודה. לצורך כך ניתן להזמין רשומות רפואיות מהעבר. רק לאחר בירור העובדות מועבר החומר למומחה כלי דם, שתפקידו לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה להחמרת מחלת הדליות.
עמידה לעומת ישיבה ממושכת: הבדל חשוב
חשוב להיות מדויקים: החוזר של ביטוח לאומי מתייחס באופן ספציפי לעמידה ממושכת וסטטית, לא לישיבה. מי שעבודתו כוללת בעיקר ישיבה ממושכת, למשל בעבודת משרד מול מחשב, לא יכול להסתמך על אותו חוזר באופן ישיר. עם זאת, ספרות רפואית כללית מתארת מנגנון דומה במהותו: פעילות שרירי השוק חשובה לשאיבת הדם הוורידי מהרגליים בחזרה ללב, וחוסר תנועה ממושך, בין אם בישיבה ובין אם בעמידה, פוגע ביעילות המנגנון הזה ועלול לתרום לאורך זמן לגודש ורידי. מכיוון שמדובר בשני הקשרים שונים מבחינה משפטית וקלינית, מי שסבור שתנאי הישיבה הממושכת בעבודתו תרמו להחמרת הדליות שלו, כדאי שיתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ועם רופא, כדי לבדוק אם המקרה הספציפי שלו מתאים להגשת תביעה.
מה אפשר לעשות
- לתעד את תנאי העבודה בפועל: כמה שעות ביום כרוכות בעמידה סטטית רצופה, ובאיזה תפקיד.
- לשמור תיעוד רפואי על התפתחות הדליות והחמרתן לאורך השנים.
- להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולא להניח מראש שהיא תידחה, לאור השינוי בגישה משנת 2014.
- לערער לוועדה רפואית לעררים אם התביעה נדחית או אם דרגת הנכות שנקבעה נראית נמוכה מדי ביחס למצב בפועל.
מדובר במידע כללי בלבד. לבירור פרטני של תביעה אישית מומלץ לפנות למוסד לביטוח לאומי או לגורם משפטי המתמחה בנפגעי עבודה.
שאלות נפוצות
האם ביטוח לאומי מכיר בדליות ברגליים כפגיעת עבודה?
זה תלוי בתנאי העבודה בפועל. חוזר פנימי של ביטוח לאומי משנת 2014 קובע שכאשר העבודה כוללת עמידה ממושכת וסטטית לאורך רוב שעות היום, ובעל התפקיד אינו יכול להפעיל את שרירי הרגליים באופן חופשי, לא ניתן לדחות את התביעה על הסף. יש להעביר את המקרה להערכת מומחה כלי דם שיבחן את התרומה היחסית של תנאי העבודה להחמרת המצב.
האם ישיבה ממושכת בעבודה מוכרת באותו אופן כמו עמידה ממושכת?
לא באותו אופן. החוזר של ביטוח לאומי עוסק באופן ספציפי בעמידה ממושכת וסטטית, ולא בישיבה. ישיבה ממושכת, כמו בעבודת משרד, נחשבת בספרות הרפואית הכללית גורם שפוגע בפעילות משאבת השרירים ברגליים ותורם לגודש ורידי, אך זהו מנגנון נפרד שלא הוסדר במפורש באותו חוזר.
מה קורה בפועל כשמגישים תביעה כזו?
פקיד התביעות בודק את תנאי העבודה, מהות התפקיד, משך הזמן בתפקיד, אופי הפעילות במשך היום ומשך העמידה הרצופה, מזמין רשומות רפואיות רלוונטיות, ולבסוף מעביר את החומר למומחה כלי דם לחוות דעת לגבי הקשר בין תנאי העבודה להחמרת הדליות.
מה עושים אם התביעה נדחית או שדרגת הנכות שנקבעה נמוכה מהצפוי?
מי שאינו מסכים עם החלטת פקיד התביעות או עם דרגת הנכות שנקבעה יכול להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים של ביטוח לאומי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 03.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888