גמלאי שירות בתי הסוהר יוצאי מרוקו: איך נציב תלונות הציבור הכיר בהם כניצולי שואה לצורך הגדלת קצבה
שני גמלאי שב"ס יוצאי מרוקו נדחו מהגדלת קצבה שניתנת לניצולי שואה, בעוד גמלאים אחרים באותם תנאים כן קיבלו אותה. מה קבע נציב תלונות הציבור.
עובדות מהירות
- לפי דוח נציב תלונות הציבור (דוח שנתי 45, לשנת 2018), תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) קובע כי עובד מדינה שהוא ניצול שואה ולא קיבל בעבר וגם אינו מקבל פיצוי כלשהו ממקור אחר, זכאי להגדלת תקופת שירותו הפנסיונית לצורך חישוב קצבתו, קצבתו תוגדל בשיעור כולל של 3 אחוזים.
- שני גמלאי שירות בתי הסוהר (שב"ס) יוצאי מרוקו שנרדפו בשל יהדותם בתקופת השואה התלוננו שלמרות שנציב שב"ס אישר את הגדלת תקופת שירותם, מינהלת הגמלאות במשרד האוצר סירבה להגדיל בהתאם את תקופת השירות שלהם בשב"ס לצורך חישוב שיעור הקצבה.
- מינהלת הגמלאות נימקה את סירובה בכך שהרשות לזכויות ניצולי השואה קבעה שהאירועים האנטישמיים שחוו יהודי מרוקו, אלג'יר ועיראק לא בוצעו בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה, ולכן לטענתה אין להכיר בעובדי מדינה יוצאי ארצות אלה כזכאים להגדלת הקצבה כניצולי שואה.
- בירור התלונה העלה שנציבות שירות המדינה ומשטרת ישראל כן מגדילות זה שנים רבות את תקופת השירות של גמלאיהן יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק, בהתבסס על חוות דעת משפטית משנת 1999, כך שההבדל היחיד בין המתלוננים לגמלאים האחרים היה מקום עבודתם בשב"ס דווקא.
- נציב תלונות הציבור קבע שעמדת מינהלת הגמלאות אינה סבירה ומפלה בין גמלאי מדינה יוצאי שב"ס לבין יתר גמלאי המדינה, וביקש ממנה להשוות את זכויות גמלאי שב"ס יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק לזכויות גמלאי שירות המדינה והמשטרה; מינהלת הגמלאות הודיעה שתפעל בהתאם לקביעת הנציבות.
לא כל הטבה לניצולי שואה עוברת דרך תביעת תגמול חודשית. יש גם הטבות שקבועות בכללי הפרישה של עובדי המדינה עצמם, ודוח נציב תלונות הציבור לשנת 2018 מתאר מקרה שבו שני גמלאים שהיו עובדי שירות בתי הסוהר נאלצו להיאבק כדי לקבל הטבה שגמלאים אחרים באותם תנאים בדיוק קיבלו כדבר שבשגרה.
ההטבה: הגדלת תקופת שירות לניצולי שואה
חוק שירות המדינה (גמלאות) קובע הסדר פרישה שלפיו קצבת עובד מדינה פורש מחושבת לפי משך שירותו: כל שנת שירות מזכה ב-2 אחוזים מהמשכורת הקובעת. אבל לצד זה, תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) מסמיך את נציב שירות המדינה, ובעניינם של עובדי שירות בתי הסוהר (שב"ס), את נציב שב"ס, לחשב את משך תקופת שירותו של עובד כתקופה גדולה משהייתה בפועל, ובכך להגדיל את שיעור הקצבה שהוא מקבל. אחת העילות לכך: עובד ניצול שואה שלא קיבל בעבר או שאינו מקבל בהווה פיצוי כלשהו ממקור אחר, קצבתו תוגדל בשיעור כולל של 3 אחוזים.
התלונה: הכרה חלקית בלבד
שני גמלאי שב"ס, יוצאי מרוקו שנרדפו בשל יהדותם בתקופת השואה, פנו לנציב תלונות הציבור. הם ציינו שנציב שב"ס אישר את הגדלת תקופת שירותם בהתאם לתנאים שבתקשי"ר, אך מינהלת הגמלאות במשרד האוצר, האחראית על חישוב הקצבאות בפועל, סירבה להגדיל בהתאם את תקופת שירותם בשב"ס לצורך חישוב שיעור הקצבה שלהם.
הנימוק לסירוב: מקור הרדיפה
מינהלת הגמלאות נימקה את הסירוב בכך שהגורם המוסמך לקבוע מי נמנה עם ניצולי השואה לצורך הגדלת הקצבה הוא הרשות לזכויות ניצולי השואה, וזו קבעה שהאירועים האנטישמיים שחוו יהודי מרוקו, אלג'יר ועיראק לא בוצעו בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה, ולכן לשיטתה אין להכיר בעובדי מדינה יוצאי ארצות אלה כזכאים להגדלת הקצבה כניצולי שואה.
מה מצאה נציבות תלונות הציבור
בירור התלונה העלה עובדה מפתיעה: נציבות שירות המדינה ומשטרת ישראל דווקא כן מגדילות זה שנים רבות את תקופת השירות של גמלאיהן יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק שנרדפו בתקופת השואה, בהתבסס על חוות דעת משפטית משנת 1999. כלומר, ההבדל היחיד בין המתלוננים לבין גמלאי מדינה אחרים באותו מצב בדיוק היה מקום עבודתם: שירות בתי הסוהר, במקום שירות המדינה הכללי או המשטרה.
הקביעה: הפליה בלתי מוצדקת
נציב תלונות הציבור קבע שעמדת מינהלת הגמלאות אינה סבירה, ויש בה אי-צדק בולט בהיותה מפלה בין גמלאי מדינה יוצאי שב"ס לבין יתר הגמלאים עובדי המדינה, אף שכל הגמלאים הללו חיו בתקופת השואה באותן הארצות. הנציב הדגיש שהמגמה היום היא להקל על ניצולי השואה ולהיטיב עימם, מתוך הכרה בקשייהם הכלכליים ובגילם המתקדם, ושהקביעה כי רק מי שנרדף בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה עצמו יהיה זכאי להטבה אינה עולה בקנה אחד עם התכלית הזאת. לאור זאת, ביקש הנציב ממינהלת הגמלאות להשוות את זכויות גמלאי שב"ס יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק לזכויות גמלאי שירות המדינה והמשטרה, ולהגדיל את קצבתם ב-3 אחוזים מהמועד שבו החליט על כך נציב שב"ס. מינהלת הגמלאות הודיעה שתפעל בהתאם.
מה עושים אם אתם או קרובכם במצב דומה
אם אתם או בן משפחה שלכם היו עובדי מדינה, ובפרט עובדי שירות בתי הסוהר, שהם ניצולי שואה יוצאי מרוקו, אלג'יר או עיראק, ומינהלת הגמלאות במשרד האוצר לא הכירה בתקופת שירות מוגדלת לצורך חישוב הקצבה, כדאי לפנות למינהלת הגמלאות ולציין את התקדים הזה. אם אין מענה מספק, אפשר לפנות לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה.
שאלות נפוצות
אני גמלאי שב"ס יוצא מרוקו, אלג'יר או עיראק שנרדף בתקופת השואה, מגיעה לי הגדלת קצבה?
בעקבות קביעת נציב תלונות הציבור, על מינהלת הגמלאות במשרד האוצר להשוות את זכויות גמלאי שב"ס יוצאי ארצות אלה לזכויות גמלאי שירות המדינה והמשטרה, ולהגדיל את קצבתם בשיעור של 3 אחוזים מהמועד שבו אישר נציב שב"ס את הגדלת תקופת השירות.
למה מינהלת הגמלאות סירבה בהתחלה להגדיל את הקצבה?
מינהלת הגמלאות הסתמכה על קביעת הרשות לזכויות ניצולי השואה, שלפיה האירועים האנטישמיים שחוו יהודי מרוקו, אלג'יר ועיראק לא בוצעו בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. אך נציב תלונות הציבור מצא שנציבות שירות המדינה והמשטרה כן מכירות בגמלאים אלה, ולכן ראה בסירוב הפליה בלתי מוצדקת.
מה ההבדל בין המקרה הזה לבין תביעה לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים?
זו הטבה שונה לגמרי: כאן מדובר בהגדלת תקופת השירות לצורך חישוב קצבת פרישה של עובד מדינה לשעבר, מכוח תקנון שירות המדינה (תקשי"ר), ולא בתביעת תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים המנוהלת מול הרשות לזכויות ניצולי השואה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888