שליש מתושבי ישראל בלי מיגון תקני: הנתונים ומה זה אומר למי שקשה להגיע למחסה
שליש מהישראלים חיים במקום בלי ממ"ד, ממ"ק או מקלט תקני. מה עומד מאחורי הפער, ומי אחראי לתחזוקה ולנגישות.
עובדות מהירות
- לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2026, המבוסס על אומדני פיקוד העורף מינואר 2025, כ-3,187,721 תושבים בישראל (כ-33% מהאוכלוסייה) חיים במקום שאין בו מיגון תקני כלל.
- כ-46% מהתושבים (כ-4,347,808 איש) מוגנים בממ"ד או ממ"ק בבניין מגוריהם, כ-16% נוספים (כ-1,528,918 איש) נשענים על מקלט פרטי משותף בבניין, וכ-5% (כ-435,186 איש) על מקלט ציבורי.
- החובה להתקין מרחב מוגן דירתי או קומתי כתנאי לקבלת היתר בנייה חלה רק מ-1991. מקלטים פרטיים משותפים החלו להיבנות ב-1971, וב-1972 נקבעה חובה חוקית להתקין אותם. דירות שנבנו לפני 1972 עלולות שלא לכלול מיגון בכלל.
- תקנות ההתגוננות האזרחית בדבר התאמות נגישות במקלטים נקבעו רק בשנת 2016, כך שברוב הממ"דים והמקלטים הציבוריים הקיימים אין התאמה לאנשים המשתמשים בכיסא גלגלים.
- תחזוקת מיגון בדירת מגורים היא באחריות בעל הדירה. תחזוקת מרחב מוגן שהוא רכוש משותף (כמו ממ"ק או מקלט משותף בבניין) היא באחריות ועד הבית, והרשות המקומית רשאית לדרוש מהוועד לתחזק אותו. תחזוקת מקלטים ציבוריים היא באחריות הרשות המקומית.
כשמדברים על מיגון בזמן אזעקה, קל להניח שלכל בית יש ממ"ד או לפחות מקלט קרוב. אבל סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממרץ 2026, שמתבססת על נתוני מבקר המדינה מינואר 2026 ועל אומדני פיקוד העורף, מציגה תמונה אחרת. לפי הדוח, לשליש מתושבי המדינה אין שום מיגון תקני, לא ממ"ד, לא מקלט משותף ולא מקלט ציבורי. עבור אנשים עם מוגבלות בניידות ועבור קשישים, שלעיתים קרובות מתקשים ממילא להגיע למרחב מוגן בזמן קצר, הפער הזה משמעותי במיוחד.
כמה מהתושבים בישראל בכלל בלי מיגון תקני
לפי הנתונים, כ-3,187,721 תושבים, כ-33% מכלל האוכלוסייה, חיים במקום שאין בו מיגון תקני כלל. כ-46% (כ-4,347,808 איש) מוגנים בממ"ד או ממ"ק בבניין מגוריהם. כ-16% נוספים (כ-1,528,918 איש) נשענים על מקלט פרטי משותף בבניין, וכ-5% (כ-435,186 איש) על מקלט ציבורי. כלומר, גם מי שנספר כ"מוגן" עשוי להיות תלוי במקלט שאינו בתוך הדירה שלו, ולעיתים במרחק הליכה משמעותי ממנה.
למה יש פערי מיגון כל כך גדולים
הפער נובע בעיקר מהיסטוריית החקיקה. בנייה של מקלטים פרטיים משותפים החלה כבר ב-1971, וב-1972 נקבעה חובה חוקית להתקין אותם בבניינים חדשים. החובה להתקין ממ"ד או ממ"ק כתנאי לקבלת היתר בנייה נכנסה לתוקף רק ב-1991. המשמעות היא שבדירות שנבנו לפני 1972 אין לרוב מיגון בכלל, ובדירות שנבנו בין 1972 ל-1991 יש בדרך כלל מקלט משותף בבניין, אך לא ממ"ד בתוך הדירה.
גם מי שיש לו ממ"ד, לא תמיד יש לו מיגון נגיש
תקנות ההתגוננות האזרחית בדבר התאמות נגישות במקלטים נקבעו רק בשנת 2016. המשמעות היא שברוב הממ"דים שנבנו לפני אותה שנה, ובדרך כלל גם במקלטים הציבוריים, אין התאמה לאדם שנע בכיסא גלגלים. מי שגר בבניין כזה ומתמודד עם מוגבלות בניידות עשוי להתקשות להגיע בזמן למרחב המוגן, גם אם פורמלית הוא קיים.
מה עושים כשאין זמן להגיע למרחב המוגן
לפי הסקירה, ההנחיה הכללית כשאי אפשר להגיע בזמן היא להישאר במקום המוגן ביותר האפשרי, הרחק מחלונות. קיימים גם פתרונות ביניים שאינם מיגון תקני אך משפרים את מצב ההגנה: שיפורי מיגון, כלומר מתקני פלדה או חומרים אחרים שמחזקים חדר קיים ומהירים וזולים יחסית להתקנה, ומיגונית, מבנה יביל מבטון מזוין המיועד בעיקר לשהייה זמנית של עוברי אורח שאין ביכולתם להגיע למרחב מוגן קבוע.
מי אחראי לתחזוקה השוטפת
תחזוקת מיגון שנמצא בתוך דירת מגורים היא באחריות בעל הדירה. תחזוקת מרחב מוגן שהוא רכוש משותף, כמו ממ"ק או מקלט משותף בבניין, היא באחריות ועד הבית, וכשהוועד אינו מתחזק אותו כראוי, הרשות המקומית מוסמכת לדרוש ממנו לעשות כן. תחזוקת מקלטים ציבוריים ברחוב היא באחריות הרשות המקומית עצמה.
טוב לדעת
אם אתם או בן משפחה מתמודדים עם מוגבלות בניידות ולא בטוחים איך להיערך למצב חירום בבניין שבו אתם גרים, אפשר לפנות אלינו ל-For You בטלפון 03-382-5888 ונעזור לבדוק את האפשרויות המתאימות.
שאלות נפוצות
מי אחראי לספק מיגון לאזרחים?
ברוב שטח המדינה, המדינה לא לקחה על עצמה אחריות ישירה לאספקת מרחבים מוגנים לכלל האוכלוסייה. יוצא מן הכלל הוא אזור עוטף עזה, עד 7 ק"מ מגבול הרצועה, שבו המדינה מימנה בניית מיגון לכל התושבים. בשאר הארץ יש פערי מיגון משתנים, שנובעים בעיקר מכך שבניות ישנות נבנו לפני שהחוק חייב מיגון.
מה עושים כשקשה להגיע למרחב המוגן בזמן ההתראה?
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במקרה כזה ההנחיה הכללית היא להישאר במקום המוגן ביותר הזמין, הרחוק מחלונות, לפי סוג המבנה. יש גם פתרונות ביניים שאינם מיגון תקני אך משפרים את מצב ההגנה, כמו שיפורי מיגון (חיזוק חדר בציוד מפלדה, מהיר וזול להתקנה) או מיגונית (מבנה יביל מבטון מזוין למי שאין לו זמן להגיע למרחב מוגן קבוע).
מי מתחזק את המקלט המשותף בבניין שלי אם הוא מוזנח?
תחזוקה שוטפת, כולל ניקיון וציוד ופינוי חסמים, של מרחב מוגן שהוא רכוש משותף היא באחריות ועד הבית. אם הוועד אינו מתחזק אותו, הרשות המקומית מוסמכת לדרוש ממנו לעשות זאת. מקלט ציבורי ברחוב הוא באחריות הרשות המקומית עצמה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888