שוטר, סוהר או חייל בשירות קבע שנפגע בשירות: מתי משלם ביטוח לאומי גמלאות נפגעי עבודה במקום חוקי השיקום
שוטר, סוהר, עובד שירותי ביטחון או חייל קבע שנפגע בשירות ולא הוכר כנכה לפי חוק הנכים עשוי לקבל גמלאות נפגעי עבודה מביטוח לאומי במקומו. איך המסלול הזה עובד.
עובדות מהירות
- פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי (סעיפים 295א עד 295ג) חל על שוטר, סוהר, עובד שירותי הביטחון וחייל בשירות קבע שנפגעו תוך כדי השירות ועקבו.
- המסלול חל רק אם הפגיעה אינה "פגיעה מזכה" לפי חוקי השיקום (חוק הנכים וחוק משפחות חיילים) ואינה החמרה של פגיעה שכבר הוכרה לפיהם.
- כשמתקיימים התנאים, חלות על הפגיעה הוראות פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי עבודה), בשינויים המחויבים, כולל לגבי תלויים שנפטרו מהפגיעה.
- לחייל בשירות קבע לא ישולמו טיפול רפואי בעין ודמי פגיעה מהמסלול הזה כל עוד הוא עדיין בשירות.
- אם הוגשה תביעה גם לפי חוקי השיקום, ביטוח לאומי לא יבחן את התביעה שלו עד שתתקבל החלטה חלוטה של קצין התגמולים, ואם התביעה לפי חוקי השיקום אושרה או נדחתה מטעם אחר, לרוב לא תקום עוד עילה לתביעה לפי פרק זה.
שוטרים, סוהרים, עובדי שירותי הביטחון וחיילים בשירות קבע שנפגעים בשירותם פונים בדרך כלל למסלול ההכרה של משרד הביטחון, לפי חוק הנכים או חוק משפחות חיילים. אבל מה קורה כשהפגיעה לא מוכרת שם, כי היא לא עומדת בהגדרה של "פגיעת שירות"? פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי, שנוסף לחוק בשנת 2017, נותן מענה בדיוק למקרה הזה: כשהמסלול הצבאי או הבטחוני לא מכיר בפגיעה, ביטוח לאומי עשוי להכיר בה במקומו, לפי כללי נפגעי עבודה הרגילים.
על מי חל המסלול
סעיף 295א לחוק מגדיר את מי שנקרא בפרק זה "משרת כוחות הביטחון": שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה, סוהר כהגדרתו בחוק שירות בתי הסוהר, עובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (מינויים), וכן חייל בשירות קבע. הוראות המסלול חלות גם על התלויים באותם אנשים, אם נפטרו מהפגיעה.
מתי המסלול חל: כשחוקי השיקום לא מכירים בפגיעה
התנאי המרכזי הוא שהפגיעה אירעה תוך כדי השירות ועקבו, אך היא אינה "פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום", כלומר לא הוכרה כחבלת שירות או מחלת שירות (או החמרה של מחלה כזו) לפי חוק הנכים או חוק משפחות חיילים. במקרה כזה, במקום הוראות חוקי השיקום, חלות על הפגיעה הוראות פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי, ביטוח נפגעי עבודה, בשינויים המחויבים. בפועל זה אומר טיפול רפואי, דמי פגיעה לתקופת אי הכושר, וקצבה או מענק נכות אם נותרה נכות מהפגיעה, בדיוק כמו לכל נפגע עבודה רגיל.
לצורך קביעת הזכאות, החוק קובע במפורש שרואים במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד, ולגבי חייל בשירות קבע רואים את השירות עצמו כעבודה, גם כשאין ביניהם יחסי עבודה במובן הרגיל. כדי לחשב את הזכאות לגמלה של חייל בשירות קבע, שכר העבודה הרגיל שלפיו מחשבים את הגמלה לא יפחת מגובה "התגמול המזערי" כהגדרתו בסעיף 270 לחוק.
מה לא מקבל חייל בשירות קבע במסלול הזה
יש הגבלה חשובה אחת: כל עוד חייל בשירות קבע עדיין משרת, לא ישולמו לו מכוח פרק זה גמלאות בעין (טיפול רפואי כמשמעותו בסימן ג׳ לפרק ה׳) ולא דמי פגיעה (כמשמעותם בסימן ד׳ לאותו פרק), גם אם שאר תנאי הזכאות מתקיימים. ההיגיון הוא שחייל בשירות מקבל טיפול רפואי וזכויות אחרות דרך המסגרת הצבאית עצמה. שאר הגמלאות, ובהן קצבת נכות, אינן כפופות להגבלה הזו.
מה קורה כשמוגשת תביעה גם למשרד הביטחון
ביטוח לאומי לא בוחן תביעה במקביל לתביעה שהוגשה לקצין תגמולים על אותה פגיעה. אם סבר המוסד שהתובע (או התלוי בו) עשוי להיות זכאי להכרה גם לפי חוקי השיקום, הוא יערוך בירור עם קצין התגמולים וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. אם הוגשה תביעה גם למוסד וגם לקצין התגמולים בשל אותה פגיעה, המוסד ימתין לקבלת החלטה חלוטה של קצין התגמולים, ואם הוגש ערעור על החלטתו, עד להחלטה חלוטה בערעור.
לאחר שמתקבלת החלטה סופית אצל קצין התגמולים, יש שתי אפשרויות עיקריות: אם התביעה או הערעור נדחו מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, התקופה שחלפה מהגשת התביעה לקצין התגמולים ועד למתן ההחלטה לא תיספר לצורך מגבלת הזמן הרגילה להגשת תביעות לפי סעיף 296 לחוק. אבל אם התביעה אושרה, או נדחתה מטעם אחר, בדרך כלל לא תקום עוד עילה לתביעה לפי פרק י"ג1, כך שלא ניתן "לנסות שוב" בביטוח לאומי אחרי שהוכר או נדחה מטעם עצמאי במסלול הצבאי.
שורה תחתונה
שוטר, סוהר, עובד שירותי ביטחון או חייל קבע שנפגע בשירות ונדחה במסלול חוק הנכים או חוק משפחות חיילים בטענה שזו לא פגיעת שירות, לא בהכרח נשאר בלי מענה. פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי נותן רשת ביטחון נוספת, לפי כללי נפגעי עבודה הרגילים, ושווה לבדוק אותה במקום לוותר אחרי דחייה במסלול הראשון.
שאלות נפוצות
על מי חל פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי?
על שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה, סוהר כהגדרתו בחוק שירות בתי הסוהר, עובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה, וחייל בשירות קבע (בפרק זה נקראים יחד "משרת כוחות הביטחון"), אם נפגעו תוך כדי השירות ועקבו, וכן על התלויים בהם אם נפטרו מהפגיעה.
מה קורה אם התביעה שלי לפי חוק הנכים נדחתה כי זו לא "פגיעה מזכה"?
אם הפגיעה אינה "פגיעה מזכה" לפי חוקי השיקום, כלומר לא הוכרה כחבלת שירות או מחלת שירות, ואינה החמרה של פגיעה שכבר הוכרה, חלות עליה במקום זאת הוראות פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, כמו טיפול רפואי, דמי פגיעה וקצבת נכות.
אפשר לקבל גם מחוק הנכים וגם מביטוח לאומי על אותה פגיעה?
לא, לרוב לא. אם התביעה לפי חוקי השיקום אושרה, או נדחתה מטעם שאינו הקביעה שזו לא פגיעת שירות, לא תקום עוד עילה לתביעה לפי פרק י"ג1. שני המסלולים בנויים כך שרק אחד מהם חל בסופו של דבר על אותה פגיעה.
צריך לחכות להחלטת קצין התגמולים לפני שביטוח לאומי בודק את התביעה?
כן. אם סבר המוסד לביטוח לאומי שהתובע עשוי להיות זכאי להכרה גם לפי חוקי השיקום, הוא יערוך בירור עם קצין התגמולים וישהה את החלטתו. אם הוגשה תביעה גם לקצין התגמולים, ביטוח לאומי לא יבחן את התביעה שלו עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין התגמולים, ואם הוגש ערעור, עד להחלטה חלוטה בערעור.
חייל בשירות קבע שעדיין משרת יכול לקבל טיפול רפואי או דמי פגיעה מביטוח לאומי?
לא. כל עוד הוא בשירות, לא ישולמו לחייל בשירות קבע גמלאות בעין (טיפול רפואי) ולא דמי פגיעה מכוח פרק י"ג1, גם אם התקיימו שאר תנאי הזכאות. שאר הגמלאות, כמו קצבת נכות, אינן מוחרגות באותו אופן.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888