שולחן שירות מול פקיד: מתי חייב להיות נגיש לכיסא גלגלים לפי תקנה 19
תקנה 19 קובעת מתי שולחן שירות שיושבים משני צדדיו (כמו דלפק פקיד) חייב להיות נגיש, כולל פטור בשירות הניתן לפחות מ-50 איש בחודש.
עובדות מהירות
- לפי תקנה 19(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, שירות הניתן לציבור באופן סדיר כאשר נותן השירות יושב מצדו האחד של שולחן ומקבל השירות מצדו האחר, כגון שולחן משרדי, חייב שדרך נגישה תוביל אליו ושיתקיימו בו הוראות שטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים לפי תקן ישראלי 1918 חלק 1.
- תקנה 19(ג) קובעת פטור: אם השירות בשולחן ניתן לציבור באופן לא סדיר, או שהוא ניתן לפחות מ-50 אנשים בחודש, נותן השירות פטור מביצוע דרישות הנגישות שבתקנה 19(ב).
- עם זאת, אם מדובר בשירות חדש שאמור להיות מסופק ליותר מ-50 אנשים בחודש בממוצע, קובעת תקנה 19(ג) שעל נותן השירות לספק שולחן נגיש כבר עד למועד תחילת מתן השירות, בלי תקופת חסד.
- תקנה 19(א) עוסקת בשולחנות שמוצבים לשימוש חופשי של הציבור (לא מול פקיד), למעט שירות הסעדה: אם הוצבו לפני יום התחילה של התקנות, מספיק שחמישה אחוזים מהם, ולפחות אחד אליו מובילה דרך נגישה, יהיו נגישים, ולפחות 10 אחוזים מהמושבים סביבם יהיו מושבים מותאמים.
- לפי תקנה 19(ד), כאשר מוצבים מדפים לשימוש הציבור במקום השירות, על אחד מהם לפחות לעמוד בהוראות תקן ישראלי 1918 חלק 3.2 לעניין עמדה נגישה כשמקבל השירות יושב.
הרבה שירותים נותנים במתכונת פשוטה: פקיד יושב מצד אחד של שולחן, והלקוח יושב או עומד בצד השני. זה יכול להיות דלפק בבנק, שולחן במשרד ממשלתי או עמדת ייעוץ. השאלה שרבים לא חושבים עליה היא האם משתמש בכיסא גלגלים יכול בכלל להתקרב לשולחן הזה ולשבת מולו בגובה נוח. תקנה 19 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, קובעת בדיוק מתי זו חובה.
הכלל: שולחן שיושבים משני צדדיו
לפי תקנה 19(ב), כאשר שירות ניתן לציבור באופן סדיר בשולחן שנותן השירות יושב מצדו האחד ומקבל השירות יושב מצדו האחר, כגון שולחן משרדי, נדרש שדרך נגישה תוביל אל השולחן, ושיתקיימו בו הוראות שטח רצפה חופשי לכיסא גלגלים לפי תקן ישראלי 1918 חלק 1, כולל אפשרות שהשטח הזה יכלול עומק חלל לברכיים וכפות רגליים מתחת לשולחן.
פטור לשירות קטן: פחות מ-50 אנשים בחודש
לא כל שולחן חייב לעמוד בדרישה הזו. תקנה 19(ג) קובעת פטור לשני מצבים: כאשר השירות בשולחן ניתן באופן לא סדיר, וכאשר השירות ניתן לפחות מ-50 אנשים בחודש. במקרים כאלה, נותן השירות פטור מביצוע דרישות הנגישות שבתקנה 19(ב).
שירות חדש עם יותר מ-50 אנשים בחודש: בלי תקופת חסד
הפטור הזה לא חל בכל מקרה. תקנה 19(ג) קובעת שאם מדובר בשירות חדש שאמור להיות מסופק ליותר מ-50 אנשים בחודש בממוצע, על נותן השירות לספק שולחן נגיש כבר עד למועד תחילת מתן השירות. כלומר, מי שפותח שירות חדש בהיקף כזה לא מקבל תקופת הסתגלות, והשולחן חייב להיות נגיש מהיום הראשון.
שולחנות לשימוש חופשי של הציבור
תקנה 19(א) עוסקת במצב שונה: שולחנות שהציבור משתמש בהם בעצמו, לא מול פקיד, כמו שולחנות עבודה או קריאה במקום ציבורי, למעט שירות הסעדה. אם שולחנות כאלה הוצבו לפני יום התחילה של התקנות, מספיק שחמישה אחוזים מהם, ולפחות אחד אליו מובילה דרך נגישה, יהיו נגישים, ולפחות 10 אחוזים מהמושבים סביבם יהיו מושבים מותאמים.
וגם מדפים לשימוש הציבור
תקנה 19(ד) מרחיבה את העיקרון גם למדפים: כאשר מוצבים מדפים לשימוש הציבור במקום מתן השירות, על אחד מהם לפחות לעמוד בהוראות תקן ישראלי 1918 חלק 3.2 לעניין עמדה נגישה כאשר מקבל השירות יושב.
מה עושים כשדלפק לא נגיש
אם הגעתם לקבל שירות בשולחן שאינו נגיש, ואתם משתמשים בכיסא גלגלים, אפשר לבקש לעבור לעמדה חלופית נגישה אם קיימת, ולדווח על הבעיה לנותן השירות. אם מדובר בשירות בהיקף גדול (מעל 50 איש בחודש) שאמור להיות נגיש לפי תקנה 19(ב) ואינו כזה, ניתן לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לשאלות נוספות אפשר גם לפנות אלינו בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מתי דלפק פקיד חייב להיות נגיש לכיסא גלגלים?
לפי תקנה 19(ב), כאשר השירות ניתן באופן סדיר בשולחן שנותן השירות יושב מצדו האחד ומקבל השירות מצדו השני, כגון שולחן משרדי או דלפק פקיד, חייב שדרך נגישה תוביל אליו ושיהיה בו שטח רצפה פנוי לכיסא גלגלים לפי תקן ישראלי 1918.
יש עסק שנותן שירות בשולחן למספר קטן מאוד של אנשים, האם הוא חייב לשדרג את השולחן?
תלוי בהיקף. תקנה 19(ג) פוטרת שירות שניתן באופן לא סדיר או לפחות מ-50 אנשים בחודש. אבל אם השירות חדש ואמור לשרת יותר מ-50 אנשים בחודש בממוצע, חובה לספק שולחן נגיש כבר מהיום הראשון של השירות, ללא תקופת מעבר.
אם כבר יש שולחנות ישנים לשימוש חופשי של הציבור, האם צריך להחליף את כולם?
לא בהכרח. תקנה 19(א) קובעת שלגבי שולחנות שהוצבו לפני יום התחילה, מספיק ש-5 אחוזים מהם, ולפחות אחד אליו מובילה דרך נגישה, יהיו נגישים לכיסא גלגלים, ושלפחות 10 אחוזים מהמושבים סביבם יהיו מותאמים.
הכלל חל גם על מדפים ולא רק על שולחנות?
כן. לפי תקנה 19(ד), כאשר מוצבים מדפים לשימוש הציבור, לפחות אחד מהם חייב לעמוד בדרישות עמדה נגישה למקבל שירות יושב, לפי תקן ישראלי 1918 חלק 3.2.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888