תסמונת סילבר-ראסל בבגרות: הפרש אורך רגליים, עקמת והזכויות
כשאי הסימטריה בגוף בתסמונת סילבר-ראסל משאירה הפרש אורך רגליים או עקמת גם בבגרות: השפעה על ההליכה והמפרקים, וזכויות נכות וניידות.
עובדות מהירות
- אצל חלק ניכר מהמתמודדים עם תסמונת סילבר-ראסל קיימת מלידה אי סימטריה בין צדי הגוף (המיהיפרטרופיה), שיכולה להתבטא בהפרש אורך אמיתי בין הרגליים.
- עקמת בעמוד השדרה מדווחת אצל חלק משמעותי מהמתמודדים עם התסמונת, לפי הספרות הרפואית בטווח שבין כ-9% לכ-36%, כאשר הקשר הישיר בין העקמת לבין הפרש אורך הרגליים אינו תמיד חד משמעי.
- ניתוח להשוואת אורך הרגליים במתמודדים עם התסמונת מבוצע בדרך כלל רק לקראת סיום הגדילה, ולא בגיל צעיר, כדי לא לפגוע בתהליך הגדילה הטבעי.
- הגובה הסופי בבגרות, כשלא ניתן טיפול בהורמון גדילה או כשהטיפול לא השלים את הפער, עשוי להישאר נמוך משמעותית מהממוצע, ולעיתים מצטרף כשיקול נוסף לצד הפגיעה התפקודית.
- אחוזי הנכות בביטוח הלאומי בגין הפרש אורך רגליים ועקמת נקבעים לפי המגבלה התפקודית בפועל: הגבלת התנועה במפרקים והשפעתה על ההליכה, ולא לפי שם התסמונת.
המדריכים המוכרים על תסמונת סילבר-ראסל מתמקדים בדרך כלל בשנים הראשונות: קשיי האכלה, מעקב גדילה, טיפול בהורמון גדילה והתאמות בגן ובבית הספר. אבל אצל חלק מהמתמודדים עם התסמונת קיים מאפיין נוסף, פחות מדובר, שממשיך ללוות אותם גם בבגרות: אי סימטריה בין צדי הגוף, הידועה גם בשם המיהיפרטרופיה, שיכולה להשאיר הפרש אורך אמיתי בין הרגליים ולעיתים גם עקמת בעמוד השדרה.
איך זה מתבטא
אי הסימטריה בתסמונת סילבר-ראסל נובעת מכך שצד אחד בגוף, או גפה אחת, גדלים מעט פחות מהצד השני כבר מתקופת ההיריון. אצל חלק מהילדים ההפרש קטן ואינו משפיע משמעותית על התפקוד. אצל אחרים ההפרש גדול יותר, ועם השנים הוא עלול להוביל לשינוי בדפוס ההליכה, לעומס לא שווה על המפרקים ולעיתים גם לעקמת משנית של עמוד השדרה, כתוצאה מהאופן שבו הגוף מפצה על חוסר האיזון. עקמת מדווחת בספרות הרפואית אצל חלק משמעותי מהמתמודדים עם התסמונת, אם כי הקשר הישיר בינה לבין הפרש אורך הרגליים אינו תמיד חד משמעי, ולעיתים היא מופיעה גם ללא הפרש בולט.
טיפול אורתופדי: קודם כל, לא לפני סיום הגדילה
כשמדובר בהפרש אורך רגליים משמעותי, הגישה האורתופדית המקובלת היא להימנע מניתוח להשוואת אורך הרגליים בגיל צעיר, ולבצע אותו רק לקראת סיום תהליך הגדילה הטבעי, כדי לא לפגוע בו. עד אז, הטיפול מתמקד בדרך כלל במעקב, ולעיתים בפתרונות זמניים כמו נעל בונה או מדרסים. המשמעות המעשית היא שנושא זה נשאר רלוונטי גם בגיל ההתבגרות המאוחר ובתחילת הבגרות, ולא רק בילדות המוקדמת.
מה קורה כשההפרש נשאר גם בבגרות
לא תמיד ניתן או נדרש להשוות את אורך הרגליים באופן מלא, ולעיתים נשאר הפרש שיורי גם לאחר מעקב או התערבות אורתופדית. עם השנים, הפרש שלא מטופל יכול להוביל לכאבי גב כרוניים, לשינוי בדפוס ההליכה, ולבלאי מוגבר במפרקי הירך והברך. חשוב לא להתעלם מכאב חדש או מהחמרה בהליכה בטענה שזו סתם עייפות, אלא לפנות לאורתופד ולבדוק את המצב מחדש.
הגובה הסופי בבגרות
מעבר לאי הסימטריה, יש לזכור שהגובה הסופי בבגרות בתסמונת סילבר-ראסל עשוי להישאר נמוך משמעותית מהממוצע, בעיקר כשלא ניתן טיפול בהורמון גדילה בילדות או כשהטיפול לא סגר את מלוא הפער. עבור חלק מהמבוגרים, שילוב של קומה נמוכה משמעותית עם הפרש אורך רגליים או עקמת יוצר תמונה תפקודית מורכבת יותר, שכדאי להציג במלואה מול הגורמים הרפואיים והמוסדיים.
אחוזי הנכות והוועדה הרפואית
הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי אינה קובעת אחוזים לפי שם התסמונת, אלא לפי המגבלה התפקודית בפועל: הגבלת התנועה במפרקים, הכאב, וההשפעה על ההליכה והיציבה, בהתאם לרשימת הליקויים הרלוונטית. חשוב להגיע עם תיעוד אורתופדי עדכני, ולא רק עם האבחנה הגנטית מהילדות, כדי שהוועדה תראה את התמונה המלאה של המצב היום.
שני מסלולים אפשריים לניידות
מי שהפרש אורך הרגליים או העקמת פוגעים משמעותית ביכולת ההליכה עשוי להיות זכאי לבדיקת זכאות לקצבת ניידות דרך המסלול של הגבלת תנועת מפרקים. במקביל, מי שהגובה הכולל נמוך במיוחד עשוי להיבדק גם מול המסלול הייעודי לקומה נמוכה ברשימת הליקויים, המבוסס על מדידת אורך רגל בפועל. מדובר בשני מסלולים נפרדים במבחנים שונים, ולכן כדאי לברר את שניהם ולא להניח מראש שרק אחד מהם רלוונטי למצב האישי.
המסמכים שכדאי להביא
- מכתב מהאורתופד המטפל שמתאר את הפרש האורך הנוכחי ואת מצב עמוד השדרה.
- צילומים עדכניים, אם קיימים, וסיכומי ניתוחים או התאמות מהעבר.
- תיאור תפקודי מדויק: כמה זמן אפשר ללכת או לעמוד ברצף, אילו פעולות קשות, והאם יש שימוש בנעל בונה או מדרסים.
- נתוני גובה עדכניים, לצורך בדיקת המסלול הנוגע לקומה נמוכה.
ערר במקרה של דחייה
אם התוצאה אינה משקפת את המצב בפועל, ניתן להגיש ערר בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה, בצירוף מסמכים עדכניים ונימוקים מפורטים.
שורה תחתונה
אי הסימטריה בתסמונת סילבר-ראסל אינה נגמרת עם סיום הילדות. מיצוי הזכויות בבגרות דורש תיעוד אורתופדי עדכני ובדיקה של יותר ממסלול זכאות אחד. לליווי אישי ולמיצוי הזכויות אפשר להתקשר ל For You בטלפון 03-382-5888. השיעורים והתנאים מתעדכנים מעת לעת, ואת המידע המחייב יש לבדוק באתר המוסד לביטוח לאומי.
שאלות נפוצות
כל מתמודד עם התסמונת יפתח הפרש משמעותי באורך הרגליים?
לא. חומרת אי הסימטריה משתנה מאוד בין אדם לאדם. אצל חלקם ההפרש קטן ואינו משפיע על התפקוד, ואצל אחרים ההפרש גדול יותר ומצריך מעקב ולעיתים התערבות אורתופדית.
עברתי ניתוח בילדות אבל נשאר הפרש שיורי, זה תקין?
כן, לעיתים נשאר הפרש שיורי גם אחרי ניתוח או התאמה בילדות. אם ההפרש גורם לכאב, לשינוי בדפוס ההליכה או להגבלה בבגרות, כדאי לפנות לאורתופד ולבדוק אם יש מקום להתאמת נעל בונה, מדרסים או המשך מעקב.
מגיעים לי אחוזי נכות בגלל הפרש הרגליים או העקמת?
תלוי במידת הפגיעה התפקודית. הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי בוחנת את הגבלת התנועה במפרקים, את הכאב ואת ההשפעה על ההליכה, בהתאם לרשימת הליקויים ולתקנות, ולא את שם התסמונת בלבד.
יש לי קושי משמעותי בהליכה, מגיעה לי קצבת ניידות?
ייתכן. קצבת ניידות נבחנת בנפרד משאלת אחוזי הנכות הכללית, לפי המגבלה בהליכה בפועל. בנוסף, אם הגובה הסופי נמוך במיוחד, קיים גם מסלול ייעודי לקומה נמוכה ברשימת הליקויים לניידות, המבוסס על מדידת אורך רגל. כדאי לברר את שני המסלולים ולא להניח שהם זהים או שרק אחד מהם רלוונטי.
מה עושים אם הבקשה נדחית?
אפשר להגיש ערר לוועדה לעררים בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה, בצירוף תיעוד אורתופדי עדכני שמתאר את הפרש האורך, מצב עמוד השדרה וההשפעה התפקודית בפועל.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888