שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עלה ל-40%, בזמן שסקרי דיווח עצמי הראו דווקא ירידה
נתוני ביטוח לאומי מ-2012 עד 2015 מראים עלייה בתעסוקת אנשים עם מוגבלות לפי מאגר מנהלי, בניגוד למגמה שעולה מסקרים על דיווח עצמי.
עובדות מהירות
- על פי נתונים מנהליים של הביטוח הלאומי, בין השנים 2012 ל-2015 עלה שיעור התעסוקה של אנשים עם 20% נכות רפואית לפחות מ-37% ל-40% (עמוד 11 במסמך).
- באותה תקופה, לפי דיווח עצמי בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור התעסוקה של אנשים עם בעיה תפקודית מפריעה דווקא ירד, מכ-60% ב-2012 לכ-51% ב-2015, מגמה הפוכה מזו שעולה מהנתונים המנהליים (עמוד 11 במסמך).
- מבין האנשים עם 20% נכות רפואית לפחות שהיו מועסקים, שיעור השכירים היה יציב לאורך השנים ועמד על כ-89%, ונכון לשנת 2015 מדובר היה ב-166,007 שכירים מתוך 186,731 מועסקים בסך הכל, כ-88.9% (עמודים 12 עד 13 במסמך).
- שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב אנשים עם מוגבלות נמצא בקבוצת הגילאים 35 עד 49, ולאורך השנים גדל חלקם של בני 18 עד 34 מבין המועסקים, על חשבון קבוצת הגיל המבוגרת יותר, 50 עד 66 (עמוד 12 במסמך).
מחקר של מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, שבדק נתוני תעסוקה מנהליים של אנשים עם 20% נכות רפואית לפחות בין השנים 2012 ל-2015, מגלה תמונה מפתיעה: כשמסתכלים על הנתונים המנהליים של הביטוח הלאומי, שיעור התעסוקה עלה מ-37% ל-40% באותה תקופה. אבל כשמסתכלים על דיווח עצמי בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתקבלת דווקא מגמה הפוכה: שיעור התעסוקה של אנשים עם בעיה תפקודית מפריעה ירד מכ-60% ב-2012 לכ-51% ב-2015.
למה שני מקורות המידע סותרים זה את זה
ההסבר טמון בכך שמדובר בשתי אוכלוסיות שונות, גם אם הן חופפות חלקית. הנתונים המנהליים כוללים רק מי שעבר בדיקה רפואית פורמלית וקיבל אחוזי נכות מוכרים, בעוד שהסקר החברתי מבוסס על דיווח סובייקטיבי של הנשאלים על בעיה בריאותית שמפריעה לתפקוד. מספר האנשים שזוהו כבעלי מוגבלות בסקר החברתי לא היה יציב באותן שנים, מה שמקשה להסיק ממנו על מגמת התעסוקה בפועל. המחקר מציין שהירידה במספר המדווחים על מוגבלות בסקר אינה מספיקה כדי להסביר את מלוא הירידה בשיעור התעסוקה שעולה ממנו.
מי מהמועסקים הם שכירים ומי עצמאים
מתוך האנשים עם מוגבלות שהיו מועסקים, הרוב המכריע היו שכירים: שיעור זה היה יציב לאורך השנים ועמד על כ-89%, כשנכון לשנת 2015 מדובר היה ב-166,007 שכירים מתוך 186,731 מועסקים בסך הכל, יחס דומה למדי לזה שבאוכלוסייה הכללית בישראל. גם התפלגות הגילאים בקרב המועסקים מספרת סיפור מעניין: שיעור התעסוקה הגבוה ביותר נמצא בקרב בני 35 עד 49, אבל לאורך השנים חלקם של הצעירים יותר, בני 18 עד 34, הלך וגדל מתוך כלל המועסקים, על חשבון קבוצת הגיל המבוגרת יותר, 50 עד 66.
מי שמנסה להעריך את מצב התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל צריך אפוא לשים לב למקור הנתונים שעליו הוא מסתמך: מאגר מנהלי המבוסס על הכרה רשמית מספר סיפור אחד, וסקר המבוסס על דיווח עצמי עשוי לספר סיפור שונה למדי, גם כשמדובר באותה תקופת זמן.
שאלות נפוצות
אם הנתונים המנהליים מראים עלייה בתעסוקה, למה בסקרים אנשים דיווחו על ירידה?
מדובר בשני מקורות נתונים שונים שמודדים אוכלוסיות מעט שונות: הנתונים המנהליים עוקבים אחרי מי שהוכר רשמית בוועדה רפואית עם 20% נכות רפואית לפחות, בעוד שהסקר החברתי מבוסס על דיווח עצמי סובייקטיבי על בעיה תפקודית מפריעה, שמספר המדווחים בו השתנה משמעותית באותן שנים (עמוד 11 במסמך).
האם רוב האנשים עם מוגבלות שעובדים הם שכירים או עצמאים?
רוב מכריע, כ-88.9% נכון לשנת 2015 (166,007 מתוך 186,731 מועסקים), הם שכירים. רק כ-11.1% הם עצמאים (עמודים 12 עד 13 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888