כשהרשות המקומית מקצה מבנה או נותנת תמיכה לעמותה: למה חובת ההנגשה לרוב לא נכללת בתבחינים
מבקר המדינה מצא כי ברוב הרשויות שנבדקו תבחיני התמיכה במוסדות ציבור לא כוללים דרישת נגישות, ובמועצה אחת אין בכלל תבחיני תמיכה.
עובדות מהירות
- לפי נוהל משרד הפנים בנושא הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית, על ועדת ההקצאות של הרשות המקומית לגבש תבחינים שיכללו, בין היתר, הוראות בדבר הבטחת נגישות הקרקע ושימושיה לכלל התושבים (עמוד 35).
- בבדיקת התבחינים שנקבעו במסגרת נוהלי התמיכה של שש מהרשויות המקומיות שנבדקו (אלעד, יוקנעם עילית, כפר סבא, נהרייה, עראבה ודרום השרון), נמצא שאין בהם כל התייחסות לנושא ההנגשה, מכיוון שהחוק אינו מחייב את הכללתה בנוהל התמיכות הספציפי הזה (עמוד 35).
- נמצא שלמועצה האזורית מרום הגליל אין בכלל תבחינים למתן תמיכות, והיא כלל אינה נותנת תמיכות למוסדות ציבור (עמוד 35).
- על פי הדין, כאשר הקצאת קרקע היא לתקופה העולה על 25 שנים, חובת ההנגשה של התאמות הדורשות היתר בנייה עוברת למי שהוקצתה לו הקרקע; בהתאמות שאינן דורשות היתר, חובת ההנגשה חלה על מפעיל המקום גם בהקצאה לתקופה קצרה (עמוד 35).
הרבה מבנים שאנשים עם מוגבלות מנסים להיכנס אליהם, בתי כנסת, עמותות, מרכזי קהילה, אינם בבעלות הרשות המקומית עצמה, אלא הוקצו לה על ידה או מקבלים ממנה תמיכה כספית. דוח מבקר המדינה בדק מה קורה עם חובת ההנגשה בדיוק במקרים האלה, ומצא פער משמעותי.
מה החוק דורש בהקצאת קרקעות ומבנים
רשות מקומית מוסמכת להקצות מקרקעין ומבנים שבבעלותה ללא תמורה או בתמורה סמלית, לפי החלטת מועצת הרשות ובהתאם לנוהל משרד הפנים בנושא. לפי הנוהל, ועדת ההקצאות של הרשות צריכה לגבש תבחינים שוויוניים וענייניים, ובהם הוראות בדבר הבטחת נגישות הקרקע ושימושיה לכלל התושבים (עמוד 35). כלומר, כשעמותה או מוסד ציבורי מבקשים קרקע או מבנה מהרשות, יש חובה חוקית שהתבחינים יתייחסו לנגישות.
אבל בנוהל התמיכות הכספיות, זה שונה
המצב מסתבך כשמדובר לא בהקצאת קרקע אלא בתמיכה כספית שוטפת, לפי 'נוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות' של משרד הפנים. גם כאן יש ועדת תמיכות שצריכה לגבש תבחינים, אבל בניגוד לנוהל ההקצאות, כאן החוק אינו מחייב הכללה של דרישת נגישות. מבקר המדינה בדק את התבחינים בשש מהרשויות (אלעד, יוקנעם עילית, כפר סבא, נהרייה, עראבה ודרום השרון) ומצא שבאף אחת מהן אין התייחסות לנושא ההנגשה, כי החוק פשוט לא מחייב זאת שם (עמוד 35).
מרום הגליל: אין תבחינים בכלל
המצב במועצה האזורית מרום הגליל שונה עוד יותר: לפי הדוח, למועצה אין בכלל תבחינים למתן תמיכות, מכיוון שהיא כלל אינה נותנת תמיכות כספיות למוסדות ציבור (עמוד 35). כך שהשאלה של הכללת נגישות בתבחינים כלל לא רלוונטית שם.
מי בסוף אחראי להנגיש את המבנה המוקצה
גם בלי תבחין מפורש בנוהל התמיכות, החוק עצמו כן קובע מי אחראי להנגיש. כאשר הקצאת הקרקע היא לתקופה העולה על 25 שנים, חובת ההנגשה של התאמות הדורשות היתר בנייה עוברת לגוף שקיבל את הקרקע. לגבי התאמות שאינן דורשות היתר, כמו למשל שלטי הכוונה או הצבת אמצעי עזר, החובה חלה תמיד על מי שמפעיל בפועל את המקום, גם בהקצאה לתקופה קצרה (עמוד 35).
מה זה אומר בשבילכם
אם אתם נתקלים במבנה של עמותה, מוסד דתי או ארגון קהילתי שפועל על קרקע או במבנה שהוקצו לו על ידי הרשות המקומית ואינו נגיש, שווה לבדוק לא רק מול העמותה עצמה אלא גם מול הרשות: מה תקופת ההקצאה, ומי בהתאם לדין אחראי בפועל לבצע את ההנגשה.
שאלות נפוצות
אם עמותה קיבלה מבנה מהעירייה בחינם, מי אחראי להנגיש אותו?
זה תלוי בסוג ההתאמה ובאורך תקופת ההקצאה. בהתאמות הדורשות היתר בנייה ובהקצאה ארוכת טווח של מעל 25 שנים, האחריות עוברת לגוף שקיבל את הקרקע. בהתאמות שאינן דורשות היתר, האחריות היא תמיד על מי שמפעיל בפועל את המקום.
האם רשות מקומית חייבת לדרוש נגישות כתנאי למתן תמיכה כספית לעמותה?
לא באופן גורף. מבקר המדינה מצא שברוב הרשויות שנבדקו נושא הנגישות אינו נכלל בתבחיני התמיכה, מכיוון שהחוק אינו מחייב זאת באותו נוהל ספציפי, אף שהוא כן מחייב זאת בנוהל ההקצאות של קרקעות ומבנים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888