תרמנו לחברה כל החיים, ופתאום אנחנו נטל: מה זקנים סיפרו על תחושת הנטל שהקורונה יצרה, לפי מחקר לביטוח הלאומי
במחקר איכותני שמימן הביטוח הלאומי, זקנים תיארו תחושת נטל חברתי בקורונה, ונשים דיווחו על היפוך תפקידים מול ילדיהן שגברים לא הזכירו כלל.
עובדות מהירות
- במסגרת מחקר הדוקטורט של בלהה מלמד (קרן המחקרים, ביטוח לאומי, 2024), בראיונות עומק עם זקנים עצמאים לאחר הסגר הראשון והשני עלתה תמת-על שכונתה 'המגיפה שינתה את חיי מקצה לקצה', שכללה תיאורים של תחושת אובדן חירות ותפיסת החברה את הזקנים כנטל (עמוד 27 מתוך 156).
- משתתפת שכונתה בשם בדוי סבינה, בת 70, תיארה: 'תרמנו לחברה כל החיים, ופתאום אנחנו מעל גיל 65 ואז אנחנו מתחילים להיות נטל, נטל כלכלי, מעמסה על בתי החולים. זו הרגשה רעה' (עמוד 28 מתוך 156).
- נושא נפרד שעלה בראיונות, היפוך תפקידים בין זקנות לילדיהן הבוגרים (למשל מעבר לגור זמנית בבית הבת או הבן, או פיקוח יתר של הילדים על יציאות ההורה), הועלה במפורש בדוחות המחקר כנושא שעלה רק בקרב הנשים שהשתתפו במחקר, ולא הוזכר כלל על ידי הגברים (עמוד 29 מתוך 156).
- עם זאת, לאחר הסגר השני עלתה גם תמה חיובית יותר, 'מצאתי בתקופה הזו גם יתרונות', שבה כמה משתתפים תיארו תחושת רוגע ומנוחה מוגברת בהשוואה לשגרה הקודמת, ותחושת התקרבות משפחתית (עמודים 30-31 מתוך 156).
מעבר למספרים על אחוזי השתתפות ופעילות, מחקר דוקטורט שמימן הביטוח הלאומי כלל גם ראיונות עומק עם זקנים עצמאים, שסיפרו בקולם איך חוו את תקופת הקורונה. החלק האיכותני הזה חושף היבט רגשי וחברתי שקשה לתפוס רק דרך טבלאות סטטיסטיות.
"אנחנו מכבידים על החברה"
אחת התמות המרכזיות שעלו בראיונות כונתה על ידי החוקרת "המגיפה שינתה את חיי מקצה לקצה". משתתפת שכונתה בשם בדוי סבינה, בת 70, תיארה את התחושה במילים חדות: "תרמנו לחברה כל החיים, ופתאום אנחנו מעל גיל 65 ואז אנחנו מתחילים להיות נטל, נטל כלכלי, מעמסה על בתי החולים. זו הרגשה רעה". תחושה כזו של הפיכה מ"תורם" ל"נטל" חוזרת בגרסאות שונות אצל כמה מהמרואיינים, בעקבות ההגדרה הרשמית של בני 65 ומעלה כאוכלוסיית סיכון שנדרשת להישאר בבית בזמן שהחברה הצעירה המשיכה יחסית בשגרתה.
היפוך תפקידים, אבל רק אצל נשים
ממצא ייחודי שעולה מהניתוח האיכותני: נושא היפוך התפקידים מול ילדים בוגרים, כמו מעבר זמני לגור בבית הבן או הבת, או פיקוח הדוק של הילדים על יציאות ההורה מהבית, עלה אך ורק בראיונות עם נשים במחקר. אף אחד מהגברים שהשתתפו לא התייחס לחוויה דומה. הבדל כזה בין המינים בחוויה הסובייקטיבית של אובדן עצמאות ראוי לתשומת לב, גם לשירותי רווחה וגם למשפחות שמלוות הורים מבוגרים.
לא רק חוויות קשות: גם יתרונות
לצד התיאורים הקשים, אחרי הסגר השני עלתה בראיונות גם תמה חיובית יותר. חלק מהמשתתפים תיארו תחושת רוגע, זמן פנוי לקריאה ולשינה, ותחושת קרבה משפחתית שלא הכירו קודם, בניגוד לשגרה הקודמת שבה חשו לעיתים תחת לחץ מתמיד להספיק ולהשיג.
למה זה חשוב
הבנת החוויה הרגשית של זקנים, ולא רק המדדים הכמותיים, חשובה לכל מי שעובד עם אוכלוסייה זו, ממטפלים במרפאות בעיסוק ועד עובדים סוציאליים ובני משפחה. תחושת "נטל" יכולה לפגוע בבריאות הנפשית ובנכונות לבקש עזרה, וחשוב לזהות אותה ולתת לה מענה, לא פחות מאשר למדוד אחוזי השתתפות בפעילויות. אם אתם או קרוב משפחה מבוגר מתמודדים עם תחושות קשות בעקבות משבר או בידוד, ב-For You אפשר לפנות לייעוץ וליווי חינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אילו תחושות תיארו הזקנים במחקר לגבי היחס אליהם בתקופת הקורונה?
חלק מהמשתתפים תיארו תחושה קשה של הפיכה ל'נטל' בעיני החברה, בעקבות ההגדרה הרשמית של אוכלוסיית הזקנים כאוכלוסיית סיכון ודרישה להישאר בבית, בזמן שאוכלוסיות צעירות יותר המשיכו בשגרה.
האם כל המשתתפים חוו היפוך תפקידים מול ילדיהם?
לא כולם, אבל הנושא עלה באופן בולט רק בראיונות עם נשים במחקר, שתיארו איך ילדיהן הבוגרים לחצו עליהן להסתגר או אף התעקשו שיעברו לגור אצלם. גברים במחקר לא הזכירו חוויה דומה.
האם המחקר מצא רק חוויות שליליות?
לא. אחרי הסגר השני, חלק מהמשתתפים דיברו גם על יתרונות, כמו תחושת רוגע, זמן איכות משפחתי ושינה מספקת יותר, בהשוואה ללחץ שאפיין את שגרת החיים שלהם לפני הקורונה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888