גם ברמת הזכאות הגבוהה ביותר: תקרת גמלת הסיעוד היא רק 22 שעות טיפול ביתי בשבוע
מבקר המדינה: היקף הגמלה המרבי הקבוע בחוק מכסה לכל היותר 13% משעות השבוע, כך שגם זכאים ברמה המקסימלית נשארים עם צורך בטיפול נוסף.
עובדות מהירות
- היקף גמלת הסיעוד המרבי הקבוע בחוק מצומצם יחסית: שיעור שעות הטיפול הביתי הוא לכל היותר 13% מסך השעות בשבוע, כך שקיימים מקרים רבים שבהם הגמלה אינה מכסה את כלל ההוצאה על הטיפול הסיעודי בקשיש השוהה בביתו (מבקר המדינה, טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, 2017, עמ' 22).
- בפועל, מי שזכאי לגמלה ברמה המרבית ואינו מעסיק מטפלת זרה, זכאי לכל היותר ל-22 שעות טיפול ביתי בשבוע, מתוך סך השעות בשבוע שהוא 168 (שם, עמ' 22).
- הגמלה אינה מאפשרת לקשישים חסרי משאבים כלכליים להמשיך לגור בקהילה בכל המקרים, מאחר שאינה מכסה את מלוא ההוצאה על הטיפול הסיעודי, ובשנת 2013 נאמדה ההוצאה הפרטית הנוספת של המשפחות על טיפול סיעודי בכ-3.8 מיליארד שקל, מעבר להוצאה הציבורית (שם, עמ' 22).
- בשנת 2016 מימן הביטוח הלאומי כ-5.8 מיליארד שקל בתחום הסיעוד, אך זכאי לגמלת סיעוד הוא רק מי שהגיע לגיל הפרישה, תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה, אינו מטופל במוסד סיעודי, והכנסתו החודשית אינה עולה על 150% מהשכר הממוצע במשק, כך שגם מי שנמצא מתחת לתקרת ההכנסה נדרש להשלים מכיסו את שאר שעות הטיפול הדרושות (שם, עמ' 21 עד 22).
הרבה משפחות מגלות רק אחרי שהוגשה תביעה וגמלת הסיעוד אושרה, שגם ברמת הזכאות הגבוהה ביותר, ההיקף שהחוק מבטיח רחוק מלכסות טיפול צמוד. מבקר המדינה הצביע על כך במפורש בדוח משנת 2017.
22 שעות מתוך 168 בשבוע
לפי הדוח, מי שזכאי לגמלת סיעוד ברמה המרבית, ואינו מעסיק מטפלת זרה, זכאי לכל היותר ל-22 שעות טיפול ביתי בשבוע. בשבוע יש 168 שעות, כך ש-22 שעות מהוות לכל היותר כ-13% מסך שעות השבוע. המשמעות היא שגם קשיש שקיבל את הציון הגבוה ביותר במבחן הערכת התלות, ואושרה לו הגמלה המלאה, יישאר עם רוב שעות השבוע ללא טיפול מטעם המדינה.
הדוח מדגיש שהמדובר בהיקף הגמלה המרבי הקבוע בחוק, לא בתקלה או בכשל ביישום. משמעות הדבר היא שקיימים מקרים רבים שבהם גמלת הסיעוד כלל אינה יכולה, מבחינה מבנית, לכסות את מלוא ההוצאה על הטיפול הסיעודי בקשיש השוהה בביתו, גם כאשר כל התהליכים מתנהלים כשורה.
מיליארדי שקלים שהמשפחות משלימות מכיסן
הפער הזה מתבטא גם בנתונים הכספיים שמביא הדוח. בשנת 2016 מימן הביטוח הלאומי כ-5.8 מיליארד שקל בתחום הסיעוד, סכום ניכר, אך ההוצאה הפרטית של משפחות על טיפול סיעודי נוסף מעבר לגמלה נאמדה בשנת 2013 בכ-3.8 מיליארד שקל בשנה. כלומר, לצד ההוצאה הציבורית העצומה, המשפחות עצמן נושאות בנטל כספי משמעותי כדי לגשר על הפער בין שעות הטיפול שהגמלה מעניקה לבין הצרכים בפועל.
הזכאות עצמה מותנית גם בתקרת הכנסה: מי שהכנסתו החודשית אינה עולה על השכר הממוצע במשק זכאי לגמלה מלאה, ומי שהכנסתו נעה בין השכר הממוצע ל-150% ממנו זכאי לחצי מהגמלה בלבד. כך שגם משפחות שנמצאות מתחת לתקרת ההכנסה עלולות למצוא את עצמן עם גמלה חלקית וצורך גדול עוד יותר להשלים את הטיפול בעצמן.
מי שמתחיל את תהליך תביעת הגמלה כדאי שיֵדע מראש שגם התוצאה הטובה ביותר בתביעה אינה מבטיחה כיסוי מלא, כדי לתכנן מראש איך להשלים את הפער, בין אם באמצעות בני משפחה, מטפלת זרה או מקורות נוספים.
שאלות נפוצות
אם קיבלתי את הרמה הגבוהה ביותר בגמלת הסיעוד, זה אומר שיש לי כיסוי מלא לטיפול?
לא בהכרח. לפי מבקר המדינה, גם ברמת הזכאות המרבית, גמלת הסיעוד מכסה לכל היותר 22 שעות טיפול ביתי בשבוע, כלומר עד 13% משעות השבוע. משפחות רבות נדרשות להשלים בעצמן טיפול נוסף, כספית או באמצעות בני המשפחה.
יש דרך לקבל יותר שעות טיפול מהמכסה שקבע הביטוח הלאומי?
מעבר להיקף הגמלה הקבוע בחוק, אפשר לבדוק מול הוועדה המקומית לענייני סיעוד אם מגיעה השלמה במקרים חריגים, ומומלץ לבדוק זכאות למסלול העסקת מטפלת זרה שמעניק כיסוי שעות רחב יותר. עמותת For You יכולה לסייע בבירור הזכויות בחינם, בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888