ועדות ובירוקרטיהעודכן: 26.10.2026

תיקון מס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות: מה קורה לזכות לתבוע עסק קטן שלא נגיש

ועדה משותפת של הכנסת אישרה ב-15.10.2026 לקריאה שנייה ושלישית תיקון שיפטור עסקים עד 9 מיליון שקל מחזור, כ-93% מהעסקים בישראל, מתביעות ייצוגיות על אי הנגשה. מה כבר אושר, מה עוד לא, ומה אפשר לעשות כבר עכשיו.

עובדות מהירות

ב-15.10.2026 אישרה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, לקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
לפי התיקון שאושר, לא ניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עסק שמחזור עסקאותיו השנתי עד 9 מיליון שקל, כ-660 אלף עסקים המהווים לפי הערכה לפחות 93% מהעסקים בישראל, ובהם עוסקים מורשים.
הפטור מתביעה ייצוגית, לפי לשון התיקון, חל בין היתר גם על הוראות הנוגעות להתאמות נגישות בשירות לאנשים עם מוגבלות, לצד עילות כמו אי קיזוז משקל אריזות, משלוח פרסומות ללא הסכמה וסימון מוצרים.
לעסקים עם מחזור שנתי של עד 50 מיליון שקל תחול חובת פנייה מוקדמת בכתב לפני הגשת בקשה לתביעה ייצוגית על שורת עילות "קלות", כולל נגישות: לא ניתן יהיה להגיש את הבקשה לפני שחלפו 60 יום מהפנייה, ובית המשפט ימחק תביעה שהוגשה בלי שמילאו את החובה הזו.
הנוסח המקורי, שעבר קריאה ראשונה בשנת 2024, קבע סף נמוך בהרבה, עד 2 מיליון שקל מחזור, ולאחר מכן עלה דיון להרחיב אותו עד 20 מיליון שקל, לפני שהוועדה התכנסה על 9 מיליון שקל כפשרה.
נכון לכתיבת המדריך הזה, התיקון טרם עבר אישור סופי: הוא טעון עוד הצבעה במליאת הכנסת על פיצול התיקון ועל אישורו הסופי, וזה מחייב כינוס מיוחד של המליאה בפגרת הבחירות, מה שלפי דיווחי התקשורת אינו ודאי שיקרה.

ב-15 באוקטובר 2026 אישרה ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, תיקון משמעותי לחוק תובענות ייצוגיות. התיקון, אם יושלם, יפטור עסקים קטנים מתביעות ייצוגיות על שורת עילות, ובהן אי הנגשה לאנשים עם מוגבלות. מדריך זה מסביר מה בדיוק אושר, מה עדיין לא השתנה, ומה אפשר לעשות כבר עכשיו אם נתקלתם בעסק לא נגיש.

מה בדיוק אושר בוועדה

התיקון המדובר הוא תיקון מס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לפי הנוסח שאושר לקריאה שנייה ושלישית, לא ניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 9 מיליון שקל. מדובר, לפי הערכות שהובאו בדיון, בכ-660 אלף עסקים, לפחות 93 אחוז מהעסקים הפועלים בישראל, ובהם עוסקים מורשים. הפטור חל על רשימת עילות, ובהן אי קיזוז משקל אריזות, משלוח פרסומות ללא הסכמה, סימון מוצרים, מחיר ליחידת מידה, וגם הוראות הנוגעות להתאמות נגישות בשירות לאנשים עם מוגבלות.

חובת הפנייה המוקדמת: 60 יום לפני תביעה

לצד הפטור המלא לעסקים הקטנים ביותר, התיקון קובע הסדר ביניים לעסקים גדולים יותר, עד מחזור שנתי של 50 מיליון שקל: חובת פנייה מוקדמת בכתב לעסק לפני שאפשר להגיש נגדו בקשה לאישור תביעה ייצוגית על אותה רשימת עילות קלות, כולל נגישות. הפנייה חייבת לתת לעסק הזדמנות לתקן את ההפרה, ולא ניתן להגיש את הבקשה לפני שחלפו 60 יום מהפנייה. בית המשפט אמור למחוק בקשות שהוגשו בלי שמולאה חובת הפנייה המוקדמת, אם כי ניתן להגיש אותן מחדש בהמשך אם הפנייה לא הובילה לתיקון בפועל.

איך הגענו לכאן: מ-2 מיליון שקל ל-9 מיליון שקל

התיקון עבר דרך ארוכה. הנוסח המקורי, שעבר קריאה ראשונה בכנסת כבר בשנת 2024, קבע סף נמוך בהרבה, עד 2 מיליון שקל מחזור שנתי בלבד. בהמשך הדיונים, נציגי המגזר העסקי ביקשו להרחיב את הסף עד 20 מיליון שקל ומעלה, בעוד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגוני צרכנים ביקשו לצמצם אותו. הוועדה המשותפת התכנסה בסופו של דבר על פשרה של 9 מיליון שקל. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הנוסח הסופי זכה לתמיכה רחבה בין סיעות הבית, והוא מקווה להשלים את החקיקה עוד לפני תום כהונתה של הכנסת הנוכחית.

מה עדיין לא השתנה, ומה עוד צריך לקרות

חשוב להבין: אישור בוועדה אינו סוף הדרך. התיקון עדיין טעון הצבעה במליאת הכנסת, הן על ההחלטה לפצל אותו משינוי רחב יותר לנוסח מצומצם, והן על אישורו הסופי בקריאה שנייה ושלישית. כינוס המליאה לשם כך דורש כינוס מיוחד בתקופת פגרת הבחירות, ולפי דיווחי התקשורת נכון למועד כתיבת מדריך זה, הסיכוי שהמליאה אכן תתכנס לפני הבחירות נמוך. כלומר, המצב המשפטי שהיה קיים לפני 15.10.2026 נשאר בתוקף, וחובת ההנגשה עצמה, הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות שמכוחו, אינה מושפעת מהתיקון הזה כלל: הוא נוגע אך ורק לכלי אכיפה אזרחי אחד, האפשרות להגיש תביעה ייצוגית.

עמדת ארגוני הנכים

ארגונים העוסקים בקידום זכויות אנשים עם מוגבלות הביעו התנגדות לתיקון, בטענה שתביעות ייצוגיות הן אחד הכלים המרכזיים שבפועל מניעים עסקים לתקן ליקויי נגישות, ושפטור כה רחב, שחל לפי ההערכות על כ-93 אחוז מהעסקים במדינה, עלול להפוך את חובת ההנגשה ל"אות מתה" מבחינת האפשרות לאכוף אותה בפועל כלפי עסקים קטנים. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה שהתהליך נעשה בשיתוף הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכי השלמת החקיקה מותנית בהסכמתה.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו אם נתקלתם בעסק לא נגיש

תעדו את הבעיה בכתב ובתמונות: מה בדיוק לא נגיש, מתי ואיפה.
פנו בכתב לבעל העסק, תארו את הבעיה הספציפית ובקשו תיקון, ושמרו עותק מהפנייה ומכל תגובה.
אם אין מענה או תיקון תוך זמן סביר, אפשר לשקול פנייה לייעוץ משפטי פרטני, שיבדוק גם את מצב החקיקה המעודכן במועד הפנייה שלכם, מאחר שהתיקון המתואר כאן עדיין בתהליך ועשוי להשתנות או להידחות.
זכרו שגם אם התיקון יושלם, הוא נוגע לתביעה ייצוגית בלבד, ולא למצבים שבהם אתם פונים ישירות לעסק, מתלוננים בפני גורם מוסמך, או שוקלים הליך אישי בכפוף לייעוץ משפטי.

לייעוץ ולהכוונה בנושאי זכויות, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד, משקף את מצב החקיקה נכון למועד כתיבת המדריך, ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי.

שאלות נפוצות

זה אומר שכבר היום אסור לי לתבוע עסק קטן שלא נגיש?

לא. נכון לכתיבת המדריך הזה, התיקון אושר רק בוועדה המשותפת של ועדת החוקה וועדת הכלכלה, ועדיין טעון הצבעה סופית במליאת הכנסת. כל עוד הוא לא עבר קריאה שנייה ושלישית במליאה ולא פורסם ברשומות, המצב המשפטי הקיים נשאר בתוקף.

מאיזה מחזור עסקי מדובר, ואיך אני אמור לדעת אם זה חל על העסק שפגע בי?

הסף שאושר בוועדה הוא מחזור עסקאות שנתי של עד 9 מיליון שקל, לפי התיקון שתואר כאן. מחזור העסקאות של עסק ספציפי אינו תמיד מידע גלוי לציבור, ולכן קביעה סופית אם עסק מסוים אכן חוסה תחת הפטור היא שאלה שתתברר בפועל מול העסק או בבית המשפט, אם וכאשר התיקון ייכנס לתוקף.

מה זה "פנייה מוקדמת" ולמה זה משנה לי אם יש לי טענת נגישות?

לפי התיקון שתואר כאן, כלפי עסקים עם מחזור של עד 50 מיליון שקל, לא ניתן יהיה להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית על עילות כמו נגישות לקויה בלי לפנות קודם בכתב לעסק ולתת לו הזדמנות לתקן, ולחכות 60 יום. בית המשפט אמור למחוק תביעה שהוגשה בלי למלא את החובה הזו, אם כי ניתן להגיש אותה מחדש אחרי שחלף פרק הזמן, אם הפנייה לא הניבה תיקון.

האם זה אומר שחובת ההנגשה עצמה מתבטלת?

לא. לפי מה שאושר ודווח עד כה, התיקון נוגע רק לכלי אכיפה אזרחי אחד, האפשרות להגיש תביעה ייצוגית, ולא לחובת ההנגשה עצמה הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות שמכוחו. גם אם התיקון יושלם, אדם שנפגע מאי נגישות עדיין יכול לפנות בכתב לעסק, להתלונן בפני הגורמים המוסמכים, או לשקול הליך משפטי אישי, בכפוף לייעוץ משפטי.

למי פונים בינתיים אם נתקלתי בעסק קטן שלא נגיש?

מומלץ לתעד את הבעיה בכתב ובתמונות, לפנות לבעל העסק בכתב ולתת לו הזדמנות לתקן, ולשמור עותק מהפנייה. אם אין מענה, אפשר לשקול פנייה לייעוץ משפטי פרטני, שיבדוק גם את מצב החקיקה המעודכן במועד הפנייה שלכם, מאחר שהתיקון שתואר כאן עדיין בתהליך ועשוי להשתנות עד שיושלם.

קישורים רשמיים

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888