מצבה שבורה של זוג ניצולי שואה ערירים: מי בסוף אחראי לתקן אותה כשאין להם משפחה
מתנדבת שסעדה זוג ניצולי שואה ערירים גילתה שמצבתם שבורה, ונתקלה בגוף שהעביר אותה הלאה. איך תוקנה המצבה בסוף בעזרת נציב תלונות הציבור.
עובדות מהירות
- מתלוננת שסעדה במשך כמה שנים זוג קשישים עריריים ניצולי שואה, וטיפלה בסידורי הלוויה שלהם עם פטירתם, המשיכה לפקוד את קבריהם מדי שנה.
- באחד הביקורים בבית העלמין בתל אביב הבחינה המתלוננת שאחת המצבות של בני הזוג שבורה.
- משלא היו לה אמצעים לתיקון המצבה, פנתה המתלוננת לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, שהודיעה לה כי היא מעבירה את הפנייה למשרד לשירותי דת, מאחר שהנושא אינו בתחום אחריותה.
- המצבה לא תוקנה גם לאחר מכן, והמתלוננת פנתה בעניין לנציב תלונות הציבור.
- בעקבות התערבות הנציבות שבה הקרן לרווחה לנפגעי השואה ופנתה למשרד לשירותי דת, שפנה בתורו לחברה קדישא בתל אביב, וזו החליטה לתקן את המצבה לפנים משורת הדין.
מה קורה כשניצולי שואה עריריים נפטרים בלי בני משפחה שידאגו לזכרם? לפעמים יש מי שממשיך לדאוג להם גם אחרי מותם, אבל אז מתגלה שאין תשובה ברורה למי בדיוק אמור לטפל בדברים הקטנים, כמו תיקון מצבה שבורה. דוח נציב תלונות הציבור מתאר בדיוק סיפור כזה.
המתנדבת שהמשיכה לדאוג גם אחרי הפטירה
מתלוננת סעדה במשך כמה שנים זוג קשישים עריריים, ניצולי שואה, בלי שהייתה להם משפחה שתדאג להם. עם פטירתם היא זו שדאגה לסידורי ההלוויה שלהם, ובכל שנה המשיכה לפקוד את קבריהם, מעין תפקיד של בת משפחה שלקחה על עצמה מרצונה. באחד הביקורים בבית העלמין בתל אביב היא הבחינה שאחת המצבות של בני הזוג שבורה.
הפנייה שהועברה הלאה
למתלוננת עצמה לא היו אמצעים כלכליים לתקן את המצבה, אז היא פנתה לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, גוף שמטרתו לסייע בדיוק לאוכלוסייה הזאת. הקרן הודיעה לה שהיא מעבירה את הפנייה למשרד לשירותי דת, מאחר שתיקון מצבות אינו בתחום אחריותה. הבעיה היא שהעברת הפנייה הלאה לא פתרה בפועל שום דבר, המצבה נשארה שבורה.
מה קרה אחרי שפנתה לנציבות
רק אחרי שהמתלוננת פנתה לנציב תלונות הציבור, וזה חזר ופנה בשמה לקרן לרווחה לנפגעי השואה, זזו הדברים. הקרן פנתה שוב, הפעם ביתר החלטיות, למשרד לשירותי דת, שפנה בתורו לחברה קדישא בתל אביב. חברה קדישא, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, כלומר זוג עריריים בלי משפחה, החליטה לתקן את המצבה לפנים משורת הדין, כלומר גם בלי חובה פורמלית לעשות זאת.
מה אפשר ללמוד מזה
כשמטפלים בעניינים של ניצולי שואה עריריים, גם אחרי פטירתם, אין תמיד כתובת ברורה וחד משמעית לכל בעיה, וגופים שונים עלולים להעביר את הטיפול ביניהם בלי שדבר ייפתר בפועל. אם נתקלתם במצב כזה, כדאי להתעקש ולעקוב אחרי הפנייה שהועברה הלאה, ואם היא נתקעת, לשקול לפנות לנציב תלונות הציבור, שיכול לדחוף בין הגופים השונים ולוודא שהבעיה מטופלת ולא רק מועברת. אפשר גם להתקשר אלינו בחינם לטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
למי פונים כשמצבה של קרוב משפחה או של מישהו שסעדתם שבורה?
אפשר לפנות לחברה קדישא באזור בית העלמין. אם מדובר בניצול שואה שאין לו בני משפחה שיכולים לשאת בעלות, אפשר גם לנסות לפנות לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, אבל כדאי לדעת שתיקון מצבה עשוי שלא להיות בתחום האחריות הרשמי שלה, כפי שקרה במקרה שתואר בדוח.
מה עושים אם גוף אחד מעביר את הטיפול לגוף אחר בלי שהבעיה נפתרת?
כדאי להמשיך לעקוב ולוודא שהפנייה אכן טופלה בגוף שאליו היא הועברה, ולא רק נשלחה הלאה. אם עובר זמן ואין תוצאה, כמו במקרה שתואר בדוח, אפשר לפנות לנציב תלונות הציבור ולבקש שיברר את הנושא מול הגורמים הרלוונטיים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888