תלונה על איכות תרגום של מתורגמן שפת סימנים: מתי ולמי פונים
מה ההבדל בין תלונה על הזמנת מתורגמן לתלונה על איכות התרגום עצמו, ולמי אפשר לפנות כשיש חשש שהתרגום לא היה מדויק.
עובדות מהירות
- משרד הרווחה והביטחון החברתי קבע כללי אתיקה למתורגמני שפת הסימנים הישראלית, בהעדר חקיקה ייעודית שמסדירה את המקצוע.
- כללי האתיקה כוללים חובה לתרגם את מלוא הנאמר, איסור להשמיט או להוסיף מידע ביוזמת המתורגמן, שמירה על סודיות ושמירה על ניטרליות בין הצדדים.
- במשרד הרווחה פועלת ועדה מייעצת לקוד האתיקה לתרגום שפת הסימנים הישראלית, הבוחנת פניות בנושא חשש להפרת הכללים.
- בין הגורמים המעורבים בנושא כללי האתיקה למתורגמנים נמנים משרד הרווחה, משרד החינוך, ארגוני חירשים והמוסד לביטוח לאומי.
- טופס פניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי מיועד לכל פנייה בנושא שבתחום פעילות המוסד, לרבות שירותים שהוא מממן או מתאם עבור אנשים חירשים וכבדי שמיעה.
כשאדם חירש או כבד שמיעה מקבל שירות תרגום לשפת הסימנים, לעיתים עולה חשש שהתרגום עצמו לא היה מדויק: פרטים הושמטו, נוספה פרשנות שלא נאמרה, או שהמתורגמן לא שמר על ניטרליות בין הצדדים. זה נושא שונה לגמרי מקשיים בהזמנת מתורגמן, בזמינות שלו או במימון שעות התרגום, שהם עניין לוגיסטי. כאן מדובר בחשש לגבי איכות ונכונות התרגום עצמו, שיכול להיות קריטי במיוחד בבדיקה רפואית, בדיון משפטי או בחקירה.
מה כוללים כללי האתיקה של מתורגמני שפת הסימנים
בישראל אין חקיקה ייעודית שמסדירה את מקצוע התרגום לשפת הסימנים. משרד הרווחה והביטחון החברתי, שמופקד על תחום זה, קבע כללי אתיקה למתורגמנים העובדים במסגרת השירותים שהוא מתאם. הכללים כוללים, בין היתר: חובה לתרגם את מלוא הדברים שנאמרים, בלי להשמיט חלקים ובלי להוסיף מידע או פרשנות ביוזמת המתורגמן; שמירה על סודיות לגבי תוכן השיחה; ושמירה על ניטרליות, כלומר לא לקחת צד ולא להשפיע על מהלך השיחה מעבר לתפקיד התרגום עצמו.
מי בוחן חשש להפרת כללי האתיקה
במשרד הרווחה והביטחון החברתי פועלת ועדה מייעצת לקוד האתיקה לתרגום שפת הסימנים הישראלית, שבוחנת פניות בנושא חשש להפרת הכללים. בנושא זה מעורבים גם משרד החינוך, ארגוני חירשים והמוסד לביטוח לאומי, שכן שירותי תרגום רבים מתואמים או ממומנים דרכו במסגרת מכסת השעות הניתנת לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. כשיש חשש שהתרגום שקיבלתם לא היה מדויק, כדאי לפנות תחילה לגורם שהזמין או תיאם עבורכם את המתורגמן (בית החולים, בית המשפט, מוסד הלימודים או המוסד לביטוח לאומי), ולתאר בפירוט את החשש. אם השירות תואם או מומן דרך המוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש את הפנייה גם דרך טופס פניות הציבור הכללי שלו, המיועד לכל פנייה בתחום פעילות המוסד.
איך מזהים בדיעבד שהתרגום היה לא מדויק
לא תמיד ברור מיד באותו רגע שהתרגום היה שגוי. לעיתים הדבר מתגלה רק בדיעבד: כאשר בן משפחה או חבר הבקיא בשתי השפות עובר על מה שסוכם או נכתב ומזהה פער בין מה שנאמר בפועל לבין מה שהאדם החירש הבין; כאשר החלטה רפואית, משפטית או מנהלית שהתקבלה אינה תואמת את מה שהאדם החירש חשב שהוסכם; או כאשר מתעורר צורך לחזור ולוודא פרטים שנותרו מעורפלים. במקרים כאלה כדאי לתעד את התאריך, המקום, הגורם שהזמין את המתורגמן, ואם ידוע גם את שם המתורגמן, ולתאר במדויק מה בתרגום נראה שגוי, חסר או לא מדויק. תיעוד מסודר מקל מאוד על הגורם שבוחן את הפנייה.
חשיבות מיוחדת בהקשרים בעלי משקל
בבדיקה רפואית, באבחנה, בדיון בבית משפט או בעדות, ובחקירה משטרתית, לתרגום מדויק יש משקל מיוחד: טעות תרגום עלולה להשפיע על אבחנה רפואית, על החלטה שיפוטית או על תוכן עדות. במצבים כאלה, אם יש חשש ממשי לגבי איכות התרגום, מומלץ ככל האפשר להעלות זאת מיד מול הגורם המנהל את ההליך (למשל בית המשפט או הרופא המטפל), בנוסף להגשת פנייה מסודרת בהמשך לגורם שהזמין את המתורגמן. חשוב לזכור שמדובר במידע כללי בלבד, ולא בייעוץ משפטי; במקרים מורכבים, ובפרט בהליכים משפטיים או פליליים, מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי מתאים.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תלונה על הזמנת מתורגמן לתלונה על איכות התרגום?
תלונה על הזמנה נוגעת לזמינות מתורגמן, זמן הגעה או מכסת שעות. תלונה על איכות נוגעת לתוכן התרגום עצמו: חשש שהמתורגמן טעה, השמיט פרטים, הוסיף פרשנות משלו או לא שמר על ניטרליות.
למה דיוק התרגום קריטי במיוחד בבדיקה רפואית, בבית משפט או בחקירה?
בהקשרים כאלה טעות בתרגום עלולה להשפיע ישירות על אבחנה רפואית, על החלטה שיפוטית או על תוכן עדות. לכן דיוק התרגום אינו עניין טכני בלבד אלא חלק מהותי מהזכות להליך הוגן ולטיפול נכון.
איך אדם חירש יכול לדעת בדיעבד שהתרגום לא היה מדויק?
לעיתים הדבר מתגלה כאשר בן משפחה, חבר או איש מקצוע נוסף הבקיא בשתי השפות בוחן את התיעוד או משחזר את השיחה, כאשר ההחלטה שהתקבלה אינה תואמת את מה שהאדם החירש הבין שנאמר, או כאשר יש צורך לחזור ולברר פרטים שנותרו לא ברורים.
למי פונים כשיש חשש שמתורגמן הפר את כללי האתיקה המקצועית?
משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא הגורם שקבע את כללי האתיקה למתורגמני שפת הסימנים ואחראי לבחינת חשש להפרתם. אם השירות תואם או מומן דרך המוסד לביטוח לאומי, אפשר גם להגיש פנייה דרך טופס פניות הציבור שלו ולתאר בה את הנושא.
האם כדאי לתעד את המקרה לפני שפונים בתלונה?
כן. מומלץ לתעד תאריך, מקום, הגורם שהזמין את המתורגמן, ואם ידוע גם שם המתורגמן, ולתאר בפירוט מה בתרגום נראה שגוי, חסר או לא מדויק. תיעוד ברור מסייע לגורם שבוחן את הפנייה להבין את המקרה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 13.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888