ועדות ובירוקרטיהעודכן: 11.08.2026

תלונה נגד דיאטן או תזונאי: המנגנון המשמעתי במשרד הבריאות

איך מגישים תלונה נגד דיאטן או תזונאי רשום במשרד הבריאות, מתי זה רלוונטי ומה קורה אחרי שהתלונה מוגשת.

דיאטנים ותזונאים בישראל אינם עוסקים במקצוע פתוח לכל דורש. מדובר בבעלי מקצוע מוסדרים לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, שקובע מי רשאי להשתמש בתואר "דיאטן" או "תזונאי" ואילו כללי התנהגות מצופים מהם. כאשר עולה חשש ממשי שדיאטן חרג מהסטנדרט המקצועי הסביר, ולא רק שהתוצאה התזונתית לא הייתה לשביעות רצון המטופל, קיים מסלול פנייה רשמי למשרד הבריאות.

מה ההבדל בין תלונה משמעתית לבין אכזבה מתוצאות

חשוב להבחין בין שני מצבים שונים לגמרי. הראשון: מטופל שקיבל ייעוץ תזונתי מקצועי, פעל לפיו, ולא הגיע לתוצאה שקיווה לה. זהו מצב טבעי שאינו בהכרח תוצאה של רשלנות או של התנהגות פסולה. השני: מקרה שבו עולה חשש שהדיאטן פעל בניגוד לסטנדרט המקצועי המצופה, למשל התעלם ממידע רפואי ידוע, נתן המלצה שיכולה לסכן את בריאות המטופל, או נהג בחוסר אתיקה. רק המצב השני הוא עניין למסלול תלונה מול משרד הבריאות.

מי מטפל בתלונות על בעלי מקצועות רפואיים

הגורם המטפל בתלונות על התנהלות של בעלי מקצועות בריאות, כולל דיאטנים ותזונאים, הן במסגרת הרפואה הציבורית והן במסגרת הרפואה הפרטית, הוא נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה במשרד הבריאות. הנציב בוחן תלונות שיש בהן חשש להתנהגות שאינה אתית או לחריגה מסטנדרט מקצועי סביר בטיפול.

איך מגישים את התלונה בפועל

אפשר לפנות לנציב קבילות הציבור בכמה דרכים: באמצעות טופס תלונה מקוון באתר משרד הבריאות, בפנייה טלפונית למוקד פניות הציבור של המשרד, או בדואר רגיל לכתובת משרד הבריאות בירושלים. כדאי לפרט בתלונה את מהות הטיפול שניתן, התאריכים הרלוונטיים, ואת המצב הרפואי שלטענת המתלונן לא נלקח בחשבון כראוי. לאחר הגשת התלונה נשלח אישור קבלה תוך כ-14 יום, ומשם ממשיך הבירור מול בעל המקצוע ומול הגורמים הרלוונטיים.

ועדת משמעת וכללי אתיקה

החוק מקנה למשרד הבריאות סמכות להגיש קובלנה לוועדת משמעת כאשר עולות ראיות לכאורה לעבירת משמעת של בעל תעודה במקצוע בריאות. כמו כן מוסמך שר הבריאות לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי תעודה במקצועות הבריאות, לאחר התייעצות עם הארגון המקצועי המייצג את מרבית בעלי התעודות באותו מקצוע. מדובר במנגנון פיקוח שנועד לשמור על רמת הטיפול הניתן לציבור, ולא בכלי לפתרון סכסוכים אישיים או מסחריים בין מטופל לדיאטן.

לפני שמגישים תלונה

מומלץ לבדוק תחילה שאכן מדובר בבעל מקצוע מוסמך, באמצעות מרשמי בעלי המקצוע של משרד הבריאות, ולאסוף מסמכים רלוונטיים כמו סיכומי ביקור, תוכניות תזונה שניתנו בכתב, או תכתובות. ריכוז המידע מראש מסייע לגורם המטפל בתלונה לבחון אותה ביעילות.

חשיבות המנגנון עבור מטופלים עם מוגבלות או מחלה כרונית

עבור מטופל המתמודד עם מוגבלות או עם מחלה כרונית, פערי מידע בין הדיאטן לבין הרקע הרפואי המלא עלולים להיות משמעותיים במיוחד. ייעוץ תזונתי שאינו מותאם, למשל למי שמתמודד עם קושי בבליעה, עם סוכרת או עם מחלת כליות, אינו רק פחות יעיל אלא עלול לפגוע בבריאות בפועל. לכן קיומו של מנגנון פיקוח מסודר במשרד הבריאות, שאליו אפשר לפנות כשעולה חשש כזה, הוא חלק חשוב מהגנה על מטופלים שהמצב הרפואי שלהם מורכב יותר. הפנייה למנגנון אינה תחליף לטיפול רפואי דחוף, ובמקרה של סכנה מיידית יש לפנות לרופא המטפל או לקבלת סיוע רפואי בהתאם לצורך.

מה חשוב לזכור

המנגנון המשמעתי במשרד הבריאות אינו כלי לפיצוי כספי או להסדרת מחלוקת מסחרית מול דיאטן פרטי, אלא מסלול לבדיקת ההתנהלות המקצועית מול הסטנדרט הנדרש בחוק. מי שסבור שנגרם לו נזק ומעוניין גם בסעד אזרחי, כדאי שיבדוק בנפרד אילו אפשרויות עומדות בפניו, מעבר לפנייה למשרד הבריאות.