תוספת בקצבת נכות בעד ילד שמשרת בצה"ל: הזכאות הוארכה עד גיל 24
מקבלי קצבת נכות או עידוד עם ילד המשרת בצה"ל בשירות חובה יכולים לקבל תוספת עד גיל 24, לא רק עד 22, אם השירות טרם הסתיים.
עובדות מהירות
- מקבל קצבת נכות כללית או קצבת עידוד, שילדו משרת בצה"ל בשירות חובה, זכאי לתוספת בעד אותו ילד במסגרת חישוב הקצבה.
- עד 1.8.2010 התוספת שולמה רק עד שהילד הגיע לגיל 22. החל מ-1.8.2010 (תיקון להגדרת "ילד" בחוק הביטוח הלאומי) הוארכה הזכאות לתוספת עד גיל 24, ובלבד שהילד טרם השלים 36 חודשי שירות צבאי חובה (3 שנים).
- ההארכה חלה גם באופן רטרואקטיבי: ילדים שהתוספת בעדם הופסקה בשל הגעתם לגיל 22 לפני 1.8.2010, אך טרם הגיעו לגיל 24 וטרם השלימו את שירותם הצבאי (3 שנות שירות חובה), זכאים לחידוש התוספת.
- התוספת בעד ילד הלומד (עד גיל 20) והתוספת בעד ילד בשירות לאומי-אזרחי נותרו ללא שינוי; רק התוספת בעד ילד המשרת בצה"ל הוארכה עד גיל 24.
- התיקון הופעל אוטומטית במערכת הממוחשבת של הביטוח הלאומי: לכ-600 מקרים שזכאותם הופסקה בגיל 22 בוצע עדכון מיוחד וחודש התשלום, כולל תשלום רטרואקטיבי במקרים הרלוונטיים.
מקבלי קצבת נכות כללית וקצבת עידוד יודעים שגובה הקצבה תלוי, בין היתר, במספר הילדים שבעדם משולמת תוספת. מה שפחות ידוע הוא שיש הבדל בין ילד לומד, ילד בשירות לאומי וילד המשרת בצה"ל, ושבשנת 2010 הוארכה הזכאות לתוספת בעד ילד בצבא באופן משמעותי. חוזר נכות 1860 מפרט את השינוי.
מה היה קודם ומה השתנה
עד 1.8.2010, מקבל קצבת נכות או עידוד קיבל תוספת בעד ילד המשרת בצה"ל בשירות חובה רק עד שהילד הגיע לגיל 22. החל מ-1.8.2010, בעקבות תיקון בהגדרת "ילד" בחוק הביטוח הלאומי, הוארכה הזכאות עד גיל 24, ובתנאי שהילד טרם השלים 36 חודשי שירות צבאי חובה, כלומר 3 שנות שירות.
המשמעות בפועל: הורה לחייל שמשרת שירות ארוך מהרגיל, או שהתגייס באיחור, ולכן עדיין לא סיים שירות חובה גם אחרי גיל 22, ממשיך לקבל את התוספת בקצבה עד גיל 24 או עד תום השירות, המוקדם מביניהם.
מה עם מי שהתוספת שלו כבר הופסקה בגיל 22
החוזר קבע גם הסדר רטרואקטיבי: מי שהתוספת בעדו הופסקה כשהילד הגיע לגיל 22, עוד לפני שהתיקון נכנס לתוקף ב-1.8.2010, אך הילד טרם הגיע לגיל 24 וטרם סיים את שירותו הצבאי (3 שנות שירות חובה), זכאי לחידוש התוספת. הביטוח הלאומי אף ביצע עדכון אוטומטי במערכת שלו לכל המקרים שזוהו, כולל תשלום רטרואקטיבי היכן שהיה מגיע.
מה לא השתנה
חשוב להבחין: ההארכה עד גיל 24 חלה רק על ילד המשרת בצה"ל בשירות חובה. הזכאות בעד ילד שלומד (רלוונטית עד גיל 20) והזכאות בעד ילד בשירות לאומי-אזרחי נשארו ללא שינוי, לפי הכללים שהיו קיימים גם קודם.
מי זכאי לתוספת
התוספת רלוונטית הן למקבלי קצבת נכות כללית לפי הדרגה שנקבעה להם, והן למקבלי קצבת עידוד (מי שממשיך לעבוד ומקבל קצבה חלקית לפי חוק לרון). ההורה לא צריך לפנות באופן יזום כדי לקבל את התוספת: המערכת הממוחשבת של הביטוח הלאומי אמורה לזהות את הזכאות אוטומטית לפי נתוני השירות הצבאי של הילד. עם זאת, אם ההורה יודע שילדו עדיין משרת מעבר לגיל 22 והתוספת אינה משולמת, כדאי לפנות לביטוח הלאומי ולבדוק את הזכאות ישירות.
שאלות נפוצות
עד איזה גיל אפשר לקבל תוספת בקצבת נכות בעד ילד שמשרת בצה"ל?
עד גיל 24, ובלבד שהילד טרם השלים 36 חודשי שירות צבאי חובה (3 שנים). קודם לתיקון מ-1.8.2010 התוספת שולמה רק עד גיל 22.
אם התוספת הופסקה כשהילד הגיע לגיל 22 לפני התיקון, אפשר לחדש אותה?
כן. מי שהתוספת בעדו הופסקה בגיל 22 לפני 1.8.2010, ועדיין לא הגיע לגיל 24 ולא השלים את שירותו הצבאי, זכאי לחידוש התוספת, כולל תשלום רטרואקטיבי במקרים המתאימים.
האם התוספת בעד ילד שלומד או בשירות לאומי גם הוארכה עד גיל 24?
לא. ההארכה עד גיל 24 חלה רק על ילד המשרת בצה"ל בשירות חובה. הזכאות בעד ילד הלומד ובעד ילד בשירות לאומי-אזרחי נותרה כפי שהייתה.
מי זכאי לתוספת הזו - רק מקבלי קצבת נכות מלאה?
התוספת משולמת גם למקבלי קצבת נכות וגם למקבלי קצבת עידוד (במסגרת חוק לרון), בהתאם למבנה המשפחה שלהם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888