הגשתם כמה תביעות נגישות דומות? בית המשפט העליון קבע שזה לא הופך אתכם ל"תובע סדרתי" פסול
נייר עמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מצטט פסיקה של בית המשפט העליון: אדם עם מוגבלות שנתקל שוב ושוב באותו חסם נגישות רשאי להגיש תביעה בכל פעם, בלי שזה ייחשב לחובתו.
עובדות מהירות
- לפי נייר עמדה שהגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ב-2023, בעת בחינת חוק תובענות ייצוגיות עלתה הצעה להתייחס בחשדנות למי שמוגדר "תובע סדרתי", כלומר אדם שהגיש כמה תביעות דומות. הנציבות התנגדה לכך בתוקף (עמ' 10).
- נייר העמדה מצטט את פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 197/16, עומרי קיס נ' ק.צ. יחסי ציבור ויזמות בע"מ: "בהיותה של ההפליה כלפי הנמנים על הקבוצות המוגנות בחוק תופעה חברתית מושרשת ורחבה, ייתכן שאדם ייחשף אליה באופן חוזר ונשנה, בהקשרים ובהזדמנויות שונות... יש להיזהר מסיווגו של מי שהגיש כמה תביעות מכוח החוק כ'תובע סדרתי' ולראות בכך כשיקול העומד לחובתו, וממילא יש להקפיד ולבחון כל תביעה לגופה" (עמ' 10).
- לפי עמדת הנציבות, כאשר לאדם יש מוגבלות ספציפית שמחייבת התאמת נגישות מסוימת בכל מקום שאליו הוא מגיע, סביר שתביעותיו יהיו דומות או אף זהות במבנה שלהן, וזה כשלעצמו אינו פסול (עמ' 11).
- הנציבות הבהירה בנייר העמדה שהיא כן מסכימה שיש להטיל הוצאות משפט על תובעים שמגישים "תביעות סרק", אך הדגישה שעצם היותו של אדם תובע חוזר אינו יכול לשמש כאינדיקציה לכך שמדובר בתביעת סרק (עמ' 9 עד 10).
- לפי הנציבות, הגורם שמרתיע באמת גופים בעלי משאבים כלכליים מהפרת חובות נגישות הוא דווקא התובענות הייצוגיות, בעוד שתביעות אישיות על סכומים נמוכים פחות מרתיעות אותם; לכן היא רואה חשיבות בשימור שני מסלולי התביעה גם יחד (עמ' 11).
אדם שחי עם מוגבלות מסוימת לרוב נתקל באותו חסם נגישות שוב ושוב, במקומות שונים: אין רמפה, אין כריזה, אין שילוט מותאם. השאלה שעלתה בדיון על חוק תובענות ייצוגיות הייתה אם הגשת כמה תביעות דומות על כך הופכת את האדם ל"תובע סדרתי" חשוד. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ענתה על כך באופן נחרץ בנייר עמדה מ-2023.
מה קבע בית המשפט העליון
נייר העמדה מצטט את פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 197/16, עומרי קיס נ' ק.צ. יחסי ציבור ויזמות בע"מ, שקבעה כי בהיות ההפליה כלפי קבוצות מוגנות בחוק תופעה חברתית רחבה ומושרשת, אדם עשוי להיחשף אליה שוב ושוב בהקשרים שונים. בית המשפט הדגיש שיש להיזהר מסיווג מי שהגיש כמה תביעות כ"תובע סדרתי" באופן שפוגע בו, ושכל תביעה צריכה להיבחן לגופה.
למה זה הגיוני דווקא בתחום הנגישות
לפי עמדת הנציבות, כשלאדם יש מוגבלות ספציפית שדורשת התאמת נגישות מסוימת, הוא עלול להיתקל באותו חסם בדיוק בכל מקום שאליו הוא מגיע. תביעות דומות או אפילו זהות במקרה כזה הן תוצאה ישירה של ההפליה החוזרת שהוא חווה, ולא ניצול לרעה של ההליך המשפטי.
מתי כן אפשר להעניש תובע
הנציבות הבהירה שהיא כן תומכת בהטלת הוצאות משפט על מי שמגיש תביעות סרק, כלומר תביעות ללא בסיס עובדתי או משפטי מספק. אבל היא מתנגדת לכך שעצם ההגשה החוזרת של תביעות תשמש כאינדיקציה לכך שמדובר בתביעת סרק.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם שוקלים להגיש תביעה נוספת בגלל חסם נגישות שכבר תבעתם עליו במקום אחר, הפסיקה שבבסיס המדריך הזה מראה שאין בכך פסול, כל עוד התביעה עצמה מבוססת ומוצדקת. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
הגשתי כמה תביעות דומות נגד עסקים שונים בגלל אותה בעיית נגישות. האם זה יפגע בי בבית המשפט?
לפי פסיקת בית המשפט העליון שמצוטטת בנייר עמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לא. בית המשפט קבע שאין להתייחס לעצם היותו של אדם תובע חוזר כשיקול לחובתו, ושיש לבחון כל תביעה לגופה.
למה דווקא אנשים עם מוגבלות עלולים להגיש כמה תביעות דומות?
כי כשיש לאדם מוגבלות ספציפית שמחייבת התאמת נגישות מסוימת, כמו רמפה, כריזה או שילוט, הוא עלול להיתקל באותו חסם בדיוק בכל מקום חדש שהוא מגיע אליו. לפי עמדת הנציבות, תביעות דומות או זהות במקרה כזה הן תוצאה טבעית של ההפליה החוזרת, לא ניצול לרעה.
מתי כן אפשר להטיל עליי הוצאות משפט כתובע?
לפי הנציבות, הוצאות משפט צריכות להיות מוטלות על תביעות סרק, כלומר תביעות שאין להן בסיס עובדתי או משפטי מספק, ולא על אדם רק בגלל שהוא הגיש כמה תביעות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888