תסמונת הרטט (מחלת רינו תעסוקתית): הכרה כנפגע עבודה
עובדים עם כלי עבודה רוטטים (מקדחות, פטישונים, מלטשות) עלולים לפתח תסמונת רטט ביד. איך מכירים בה כמחלת מקצוע ואילו זכויות זה פותח.
עובדות מהירות
- עבודה ממושכת עם כלים רוטטים (מקדחה, פטישון אוויר, מלטשת, מסור שרשרת) עלולה לפגוע בכלי הדם, בעצבים ובמפרקים של כף היד והאצבעות
- התסמונת כוללת אצבעות שמחווירות ומתקררות בקור, נימול, ירידה בחוש המישוש וירידה בכוח האחיזה
- כדי שהמצב יוכר כפגיעה בעבודה יש להראות חשיפה ממושכת לרטט במסגרת התעסוקה ואבחון רפואי התומך בקשר הסיבתי
- ההכרה נעשית מול המוסד לביטוח לאומי, ולאחריה נקבעת דרגת נכות בוועדה רפואית לנפגעי עבודה
- ניתן לערער תוך 30 יום על אחוזי הנכות, על מועד תחילת הנכות או על קביעת נכות זמנית
עובדים המפעילים במשך שנים כלי עבודה רוטטים, כמו מקדחות פנאומטיות, פטישוני אוויר, מלטשות זוויתיות או מסורי שרשרת, עלולים לפתח פגיעה כרונית בכלי הדם, בעצבים ובמפרקים של כף היד והאצבעות. מדובר בתופעה מוכרת בעולם התעסוקתי, המכונה לעיתים תסמונת הרטט או תסמונת רינו תעסוקתית (Vibration White Finger), והיא יכולה לפתוח מסלול זכויות מול המוסד לביטוח לאומי כמו כל פגיעה אחרת שנגרמה מהעבודה.
מה קורה ביד בעקבות חשיפה ממושכת לרטט
רטט מתמשך הפוגע בכלי הדם הקטנים של האצבעות עלול לגרום להתכווצות זמנית שלהם, כך שהאצבעות מחווירות, מתקררות ולעיתים אף מכחילות, בעיקר בחשיפה לקור או ללחות. במקביל עלולה להיפגע התחושה בקצות האצבעות, לרדת יכולת האחיזה העדינה, ולהופיע נימול ועקצוץ. ככל שהחשיפה נמשכת לאורך שנים, כך גדל הסיכון שהפגיעה תהפוך לכרונית ולא הפיכה, ולכן חשוב לפנות לבירור רפואי בסימנים הראשונים ולא להמתין עד שהמצב מחמיר.
איך מכירים במצב כפגיעה בעבודה
ההכרה במצב כפגיעה בעבודה נעשית מול המוסד לביטוח לאומי, ומבוססת על שילוב של תיעוד רפואי המתאר את הממצאים בכלי הדם ובעצבים, ותיאור מדויק של אופי העבודה: אילו כלים הופעלו, כמה שעות ביום, במשך כמה שנים, ובאילו תנאים. ככל שהקשר בין העבודה לבין הפגיעה ברור ועקבי יותר, כך גובר הסיכוי שהתביעה תוכר. במקרים שבהם אין התאמה מלאה לרשימת מחלות המקצוע הקבועה בתקנות, ניתן להיבחן גם לפי חוות דעת רפואית המראה קשר סיבתי בין העבודה לבין הפגיעה שנוצרה.
מה קורה אחרי ההכרה
לאחר שהמצב מוכר כפגיעה בעבודה, מי שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת עקב הפגיעה עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה, בכפוף לאישור רפואי ולהגשת תביעה מסודרת. בהמשך, אם נותר ליקוי תפקודי לאחר תום תקופת ההחלמה, מוזמן הנפגע לוועדה רפואית לנפגעי עבודה שתקבע את דרגת הנכות בהתאם לממצאים. הוועדה בוחנת רק ליקויים רפואיים שנגרמו בעקבות הפגיעה בעבודה, ואינה דנה במצבים רפואיים קודמים שאינם קשורים אליה.
ערעור וזכויות נלוות
אם נקבעה דרגת נכות שאינה משקפת את המצב בפועל, אפשר להגיש ערר בכתב תוך 30 יום מקבלת ההודעה בדבר החלטת הוועדה, ועד 60 יום נוספים ניתן להשלים נימוקים. חשוב לדעת שאם הוועדה הנוספת שוקלת להוריד את אחוז הנכות שנקבע, ניתן למשוך את הערר ולהישאר עם הקביעה המקורית. בהתאם לדרגת הנכות ולהמלצה הרפואית, ניתן גם לבחון התאמות במקום העבודה, ולעיתים שיקום מקצועי אם אין אפשרות לחזור לעיסוק שדרש שימוש בכלים רוטטים.
אם אתם או מישהו קרוב אליכם מתמודדים עם פגיעה מכלי עבודה רוטטים ולא בטוחים איך להתחיל את התהליך מול הביטוח הלאומי, אפשר לפנות למוקד המידע של פורה יו בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מי בעיקר נחשף לתסמונת הרטט?
עובדי בניין, מוסכים, מסגרות, נגרות וכריתת עצים שמפעילים כלי עבודה רוטטים באופן שיטתי לאורך שנים, וכן עובדים המחזיקים ציוד מתרטט צמוד לכף היד.
איך פותחים בתהליך ההכרה?
פונים למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות מעבודה, מצרפים תיעוד רפואי ותיאור מדויק של אופי העבודה ומשך החשיפה לרטט, ולאחר מכן מוזמנים לוועדה רפואית.
האם מגיעה גם דמי פגיעה?
דמי פגיעה משולמים למי שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת עקב הפגיעה, בכפוף לאישור רפואי ולהגשת תביעה מסודרת.
מה קורה אם הוועדה קבעה אחוז נכות נמוך מדי?
אפשר להגיש ערר בכתב תוך 30 יום מקבלת ההודעה, ועד 60 יום נוספים ניתן להוסיף נימוקים. אם הוועדה הנוספת שוקלת להוריד את האחוז, אפשר למשוך את הערר.
האם מגיעים גם אביזרי עזר או התאמות בעבודה?
בהתאם לדרגת הנכות ולהמלצה הרפואית ניתן לבחון התאמות במקום העבודה, ולעיתים גם שיקום מקצועי אם אין אפשרות לחזור לעיסוק הקודם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888