מבנה ציבורי עדיין לא נגיש? תביעה אזרחית, כתב אישום או אכיפה מנהלית נגד הרשות
מבקר המדינה מזכיר: רשות מקומית שלא הנגישה בזמן חשופה לאכיפה מנהלית, לכתבי אישום ולתביעות אזרחיות מצד אזרחים.
עובדות מהירות
- רשות מקומית שלא עמדה בלוחות הזמנים של מתווה ההנגשה שקבע חוק ההסדרים 2021 מפסידה את הארכה שניתנה לה, וכל המבנים והמקומות שאינם בניין בתחומה נדרשים להיות נגישים כבר עכשיו (עמוד 26).
- רשות מקומית ובעלי תפקידים בה שמבנים בתחומם עדיין לא נגישים חשופים לשלושה מסלולי אכיפה: אכיפה מנהלית, כתבי אישום מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ותביעות אזרחיות מצד גורמים פרטיים (עמוד 26).
- מבקר המדינה מציין את עיריית אלעד ואת המועצה האזורית מרום הגליל כדוגמאות לרשויות שלא עמדו במתווה בתום השנה הראשונה שלו (מרץ 2023), כשההתאמות שתכננו לבצע עד אז טרם הסתיימו גם במועד הביקורת עצמה, מאי עד אוקטובר 2023 (עמוד 26).
- לפי סקר ארצי מספטמבר 2020, רק 19 רשויות מקומיות בישראל, כ-8 אחוזים מכלל הרשויות, עמדו במלוא דרישות החוק להנגשת מבני ציבור, מקומות שאינם בניין ומוסדות חינוך (עמוד 18).
לפעמים ההרגשה היא שאין הרבה מה לעשות כשמבנה ציבורי אצלכם עדיין לא נגיש, מעבר להתלונן ולקוות. דוח מבקר המדינה מיולי 2024 מזכיר שהמצב המשפטי שונה בתכלית: לרשות מקומית ולבעלי התפקידים בה יש חשיפה משפטית ממשית כשמבנה נשאר לא נגיש אחרי המועד שנקבע.
למה זה בכלל רלוונטי היום
ב-2021 קיבלו רשויות מקומיות ארכה של ארבע שנים להנגשת מבנים ציבוריים קיימים, במסגרת מתווה שנקבע בחוק ההסדרים. אבל הארכה הזו לא ניתנה בחינם: רשות שלא עמדה בלוחות הזמנים השנתיים שהיא עצמה קבעה מפסידה את ההגנה של המתווה, ואז כל המבנים והמקומות שאינם בניין בתחומה נדרשים להיות נגישים כבר עכשיו, בלי שום הארכה נוספת (עמוד 26). כדוגמה, מבקר המדינה מציין את עיריית אלעד ואת המועצה האזורית מרום הגליל: שתיהן לא עמדו ביעד תום השנה הראשונה למתווה (מרץ 2023), וההתאמות שתכננו טרם הסתיימו גם כשהגיע צוות הביקורת בפועל בין מאי לאוקטובר 2023 (עמוד 26).
שלושה מסלולי אכיפה, לא רק תלונה
מבקר המדינה מציין במפורש שרשות מקומית ובעלי תפקידים בה שמבנים בתחומם אינם נגישים חשופים לשלושה סוגי הליכים: אכיפה מנהלית, כתבי אישום שמגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ותביעות אזרחיות מצד גורמים פרטיים (עמוד 26). כלומר, מעבר לפנייה לרכז הנגישות של הרשות, קיים גם מסלול משפטי אזרחי פרטני שאדם עם מוגבלות שנפגע מאי-נגישות יכול לשקול.
התמונה הארצית שמסבירה למה זה קורה
הפער הזה לא צץ משום מקום. סקר ארצי שנערך בספטמבר 2020, כשנה לפני שהמתווה יצא לדרך, מצא שרק 19 רשויות מקומיות בישראל, כ-8 אחוזים בלבד, עמדו במלוא דרישות החוק להנגשת מבני ציבור, מקומות שאינם בניין ומוסדות חינוך (עמוד 18). זה ההקשר שממנו יצא כל מתווה ההארכה, ולמה יש כל כך הרבה חשיבות לוודא שהרשות שלכם באמת עומדת בהתחייבויות שלה, ולא רק נהנית מהארכה על הנייר.
שאלות נפוצות
מי בדיוק יכול להגיש תביעה אזרחית נגד רשות מקומית שלא הנגישה מבנה?
לפי מבקר המדינה, אם מבנים או מקומות ציבוריים אינם נגישים, הרשות המקומית ונושאי המשרה בה חשופים גם לתביעות אזרחיות מטעם גורמים פרטיים, בנוסף לאכיפה מנהלית ולכתבי אישום מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עמוד 26).
האם רשות שהצטרפה למתווה ההארכה בטוחה מאכיפה?
רק אם היא עומדת בפועל בלוחות הזמנים שהתחייבה אליהם. מבקר המדינה מדגיש שרשות שלא עמדה ביעד השנתי מפסידה את ההגנה של המתווה, ואז כל המבנים בתחומה נדרשים להיות נגישים באופן מיידי, ללא הארכה נוספת (עמוד 26).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888