בית המשפט דחה שש תביעות ייצוגיות על אי פרסום נגישות באתרי אינטרנט: "פנייה לעסק תחסוך את הבקשה"
פסיקה אמיתית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתנה בינואר 2024, דחתה שש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים שלא פרסמו באתר האינטרנט שלהם את הסדרי הנגישות הפיזיים הקיימים אצלם, וקבעה שיש לפנות לעסק בכתב לפני הגשת תביעה כזו.
עובדות מהירות
- תובע הגיש שש בקשות נפרדות לאישור תביעה ייצוגית נגד עסקים קטנים, בהם קוסמטיקאית, שמאי מקרקעין, בעלי צימר, חנות לחיות מחמד, מספרה, חנות בשר, רופאי שיניים וחנות צעצועים.
- הטענה בכל המקרים הייתה דומה: לא נטען שהעסק עצמו אינו נגיש פיזית, אלא שבאתר האינטרנט של העסק לא פורסמו הסדרי הנגישות הפיזיים הקיימים בבית העסק, לא פורסמה הצהרת נגישות האתר, ולא פורסמו פרטי רכז הנגישות, כנדרש בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- בכל אחד מהתיקים, זמן קצר לאחר הגשת הבקשה לאישור, ועוד לפני שבעלי העסקים השיבו לה, הגיעו הצדדים להסדר פרטני ונפרד, שבמסגרתו התובע תוגמל והסתלק מהבקשה, מבלי שבעלי העסקים הודו בטענות.
- השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבחן את הדפוס הזה מול עשרות בקשות דומות שהגיש אותו תובע נגד עסקים קטנים ומשפחתיים ברובם, קבע שמדובר ב"תביעות משוכפלות", וכי התועלת האמיתית לציבור אנשים עם מוגבלות מוטלת בספק כאשר הפתרון היחיד שמבוקש הוא כסף, במקום תיקון בפועל.
- השופט קבע שפנייה מוקדמת בכתב לעסק, המאפשרת לו לתקן את ההפרה, היא "הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר", בציינו שבפועל עסקים קטנים מתקנים את הליקוי מיד כשהם נדרשים לכך. על בסיס זה דחה את כל שש הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות.
תובע הגיש שש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים, בטענה שהם לא פרסמו באתר האינטרנט שלהם את הסדרי הנגישות הקיימים אצלם בפועל. בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן את הדפוס החוזר בהליכים כאלה, והגיע למסקנה שמשנה את הדרך הנכונה לפעול במקרה כזה.
שש בקשות, דפוס אחד
בכל אחת משש הבקשות לא נטען שהעסק עצמו אינו נגיש פיזית, אלא שבאתר האינטרנט שלו לא פורסמו הסדרי הנגישות הקיימים, הצהרת נגישות האתר, או פרטי רכז הנגישות, כנדרש בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בכל המקרים, זמן קצר אחרי הגשת הבקשה, הגיעו הצדדים להסדר נפרד שבו התובע תוגמל והסתלק, מבלי שהעסק הודה בטענות.
"תביעות משוכפלות"
השופט עודד מאור, שבחן את התופעה מול עשרות בקשות דומות שהגיש אותו תובע נגד עסקים קטנים ומשפחתיים ברובם, קבע שמדובר ב"תביעות משוכפלות", וכי התועלת האמיתית לציבור אנשים עם מוגבלות מוטלת בספק כאשר ההליך מסתיים תמיד בפיצוי כספי בלבד, בלי שמישהו בודק אם התיקון אכן נדרש או בוצע.
מה קבע השופט
השופט קבע שפנייה מוקדמת בכתב לעסק, המאפשרת לו לתקן את ההפרה, היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר, בציינו שבפועל עסקים קטנים מתקנים את הליקוי מיד כשהם נדרשים לכך. על בסיס זה דחה את כל שש הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות.
מה זה אומר עבורכם
אם גיליתם שעסק לא פרסם באתר האינטרנט שלו את הסדרי הנגישות הקיימים אצלו, הדרך המומלצת היא לפנות אליו קודם בכתב. יש מדריך נפרד שמפרט איך עושים את זה בפועל. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין עסק שאינו נגיש פיזית לבין עסק שלא פרסם את הסדרי הנגישות שלו באתר?
בפסיקה שתוארה כאן, בכל המקרים העסקים היו מונגשים פיזית, והטענה הייתה רק שהם לא פרסמו זאת באתר האינטרנט שלהם. זו עילה קיימת בחוק, אך השופט קבע שהדרך הנכונה לטפל בה היא פנייה מוקדמת, לא בהכרח תביעה ייצוגית מיידית.
למה בית המשפט דחה את כל שש הבקשות?
השופט מצא שבכל המקרים ההליך הסתיים מהר בהסדר כספי בלי תיקון מהותי, וראה בכך סימן לכך שמטרת ההליך לא הייתה בהכרח לקדם את זכויות אנשים עם מוגבלות, אלא לקבל פיצוי.
האם הפסיקה הזאת שוללת את הזכות להגיש תביעה בנושא נגישות?
לא. היא קובעת שלפני הגשת תביעה ייצוגית בעילה כזו, ראוי לפנות קודם בכתב לעסק ולתת לו הזדמנות לתקן, מה שבפועל קורה מהר במרבית המקרים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888