אישה עם פיגור שכלי קל הורישה הכל לילדי האפוטרופוסית שלה: פסק דין תקדימי אישר את הצוואה
פסיקה תקדימית מבית המשפט לענייני משפחה, שאושרה בערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מראה שצוואה של אדם עם מוגבלות שכלית לטובת ילדי האפוטרופוס שלו יכולה להיות תקפה, כשמוכחים כשירות וקשר אנושי אמיתי שקדם למינוי האפוטרופסות.
עובדות מהירות
- בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין של השופטת תמר סנונית פורר, אישר צוואה של אישה אלמנה עם פיגור שכלי קל, שהורישה את כל רכושה (כשישה מיליון שקל, כולל שתי דירות) לילדי שכנתה, ששימשה כאפוטרופסית שלה, ולא לבת דודתה.
- בת הדודה התנגדה לצוואה בטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה לערוך אותה בשל הפיגור השכלי, ושלאפוטרופסית הייתה השפעה בלתי הוגנת. מומחית שמונתה מטעם בית המשפט אף סברה שהמנוחה לא הייתה כשירה.
- ילדי האפוטרופסית, שעליהם הוטל הנטל להוכיח שמינוי אימם כאפוטרופסית לא היה הסיבה הבלעדית לצוואה, הוכיחו קשר ארוך שנים בין אימם למנוחה עוד לפני המינוי, ורצון חוזר ונשנה של המנוחה, שהובע גם בפני בית המשפט, להוריש להם את רכושה.
- השופטת סנונית פורר ביקרה את המומחית מטעם בית המשפט על כך שלא בחנה לגופם את המסמכים הרפואיים ואת כישורי החיים העצמאיים של המנוחה, וקבעה שלמרות הפיגור השכלי היא הייתה עצמאית בפעולות היום-יום וכשירה לערוך צוואה. בת הדודה, שלא הייתה בקשר עם המנוחה 40 שנה, חויבה ב-40 אלף שקל הוצאות.
- בערעור, שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב (נפתלי שילה, גרשון גונטובניק ועינת רביד) הותירו פה אחד את פסק הדין על כנו, תוך שנתנו הם עצמם פסק דין תקדימי על היקפה של הלכה קודמת של בית המשפט העליון בנוגע לאפוטרופוס שיורש את מי שהוא אפוטרופוס עליו.
אישה אלמנה עם פיגור שכלי קל הורישה את כל רכושה, כשישה מיליון שקל, לילדי השכנה ששימשה כאפוטרופסית שלה, ולא לבת דודתה. פסק דין תקדימי של בית המשפט לענייני משפחה, שאושר בערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מראה איך בתי המשפט בוחנים כשירות לערוך צוואה וניגוד עניינים אצל אפוטרופוס, גם כשיש אבחנה של מוגבלות שכלית.
מה קרה
האישה, שהייתה נשואה והתאלמנה ולא היו לה ילדים, סבלה מפיגור שכלי קל. היא הורישה בצוואתה את כל רכושה, כולל שתי דירות ושאר עיזבונה, לילדיה של שכנתה ששימשה כאפוטרופסית שלה. בת דודתה של האישה התנגדה לצוואה, בטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה לערוך אותה בשל הפיגור השכלי, ושלאפוטרופסית הייתה השפעה בלתי הוגנת עליה.
הנטל על ילדי האפוטרופסית
מכיוון שהיורשים הם ילדיה של מי שהייתה אפוטרופסית של המנוחה, הוטל עליהם הנטל להוכיח שזהות האפוטרופסית לא הייתה הסיבה הבלעדית לעריכת הצוואה. הם הציגו ראיות לכך שבין אימם למנוחה התקיימה מערכת יחסים ארוכת שנים, עוד לפני שמונתה כאפוטרופסית שלה, וכי לאורך השנים הביעה המנוחה כמה פעמים, אף בפני בית המשפט, את רצונה להוריש למשפחתם את עיזבונה. זאת, על אף שמומחית שמונתה מטעם בית המשפט סברה שהמנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה בשל הפיגור השכלי.
מה קבעה השופטת
השופטת תמר סנונית פורר, מבית המשפט לענייני משפחה, ביקרה את המומחית מטעם בית המשפט על כך שלא בחנה לגופם את המסמכים הרפואיים של המנוחה ואת כישורי חייה בפועל. היא קבעה שלמרות הפיגור השכלי, המנוחה הייתה עצמאית בפעולות היום-יום וכשירה לערוך צוואה, והכשירה בכך לראשונה בתולדות ישראל צוואה של אדם הלוקה בפיגור שכלי לטובת ילדי האפוטרופוס הממונה עליו. בת הדודה, שלא הייתה בקשר עם המנוחה במשך 40 שנה, חויבה בתשלום 40 אלף שקל הוצאות משפט, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הערעור
בפסק דין שניתן בערעור, שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב הותירו פה אחד את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה על כנו, אך נחלקו בדרך שאליה הגיעו לתוצאה. השופט נפתלי שילה נימק שהלכה קודמת של בית המשפט העליון בעניין ניגוד עניינים של אפוטרופוס עסקה בפעולה חוזית העלולה להיות בלתי הפיכה, כמו שינוי מוטב בקופת גמל, ולא בפעולת ירושה, ולכן אינה חלה בהכרח על המקרה. שני השופטים האחרים, אב בית הדין גרשון גונטובניק והשופטת עינת רביד, סברו באופן רחב יותר שגם במקרים חוזיים, אדם שיש לו אפוטרופוס יכול לסמן אותו כמוטב או להוריש לו את רכושו, כל עוד מדובר באפוטרופוס שתפקד כמו בן משפחה, כגון שכן או חבר שדאג לקרובו לאורך שנים. בשל התקדימיות של שני פסקי הדין, יש הערכה שהסוגיה עוד עשויה להגיע לבית המשפט העליון בעתיד.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם משפחה או אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות שכלית, וקיימת מחשבה על הורשת רכוש לאפוטרופוס או לבני משפחתו, כדאי לתעד לאורך זמן את הקשר האישי שקדם למינוי האפוטרופסות, את יכולת התפקוד העצמאי של האדם, ואת הבעת רצונו החוזרת, רצוי גם בפני גורם ניטרלי כמו בית משפט. אבחנה של מוגבלות שכלית, כשלעצמה, אינה שוללת אוטומטית כשירות לערוך צוואה, אך יש צורך בראיות קונקרטיות שיתמכו בכך ושיפריכו חשש לניגוד עניינים. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
האם אדם עם פיגור שכלי קל יכול לערוך צוואה תקפה?
כן, בכפוף להוכחת כשירות בפועל. במקרה הזה בית המשפט קבע שלמרות אבחנה של פיגור שכלי קל, האישה הייתה עצמאית בפעולות היום-יום, הביעה את רצונה בעקביות לאורך שנים, ולכן הייתה כשירה לערוך צוואה, חרף חוות דעת מומחית שסברה אחרת.
אם האפוטרופוס של אדם מקבל ירושה ממנו, זה לא ניגוד עניינים שפוסל את הצוואה?
יש חשש ממשי לניגוד עניינים, ולכן הנטל להוכיח שמינוי האפוטרופוס לא היה הסיבה הבלעדית לצוואה מוטל על מי שיורש. במקרה הזה ילדי האפוטרופסית עמדו בנטל הזה בעזרת עדויות על קשר ארוך שנים שקדם למינוי, ורצון עצמאי וחוזר של המנוחה.
מה ההבדל בין אפוטרופוס שהוא בן משפחה לבין שכן או חבר שמשמש אפוטרופוס?
בית המשפט המחוזי בערעור דן בשאלה הזו ונחלק בנימוקים: חלק מהשופטים ראו הבדל בין מצב שבו האפוטרופוס הוא זר גמור, לבין מצב שבו הוא שכן או חבר שתפקד בפועל כמו בן משפחה כלפי האדם שעליו הוא אפוטרופוס, מה שעשוי להשפיע על בחינת הטענה לניגוד עניינים.
בן משפחה מתנגד לצוואה של קרוב עם מוגבלות שכלית שהוריש רכוש לאפוטרופוס שלו, מה אפשר לעשות?
חשוב לאסוף ראיות על מערכת היחסים בין המצווה לאפוטרופוס, כולל האם היא קדמה למינוי האפוטרופסות, ולבחון לעומק את חוות הדעת הרפואיות והתפקודיות של המצווה, ולא להסתפק באבחנה כללית של מוגבלות שכלית. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני ירושה ואפוטרופסות.
אתם מתמודדים עם שאלת כשירות לצוואה של קרוב עם מוגבלות שכלית או נפשית?
כדאי לתעד לאורך זמן את יכולת התפקוד העצמאי ואת הבעת הרצון החוזרת של האדם, ולהיעזר בחוות דעת רפואיות מפורטות. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888