ועדה מוסדית לפי חוק החולה הנוטה למות: מי יכול לפנות, וכמה בתי חולים בישראל בכלל מפעילים אחת
כשיש מחלוקת על טיפול בחולה הנוטה למות מכריעה ועדה מוסדית, אך ב-2025 אין ועדה פעילה במחוזות ירושלים והצפון. מי רשאי לפנות ותוך כמה זמן מחליטים.
עובדות מהירות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, מסמן 20 שנה לחקיקתו ב-2025, ומאפשר להקים ועדה מוסדית בבית חולים שתכריע במחלוקות על הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות
- לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 7/08 ממרץ 2008, בשלב הראשון הורה משרד הבריאות להקים ועדות מוסדיות רק בשישה מרכזי-על אזוריים: רמב"ם בחיפה, בילינסון בפתח תקווה, שיבא ברמת גן, איכילוב בתל אביב, הדסה בירושלים וסורוקה בבאר שבע
- נכון לתשובת משרד הבריאות ממרץ 2025, המינוי של הוועדה המוסדית במרכז הרפואי הדסה בירושלים פג ולא חודש, כך שאין כיום אף בית חולים עם ועדה מוסדית פעילה במחוזות ירושלים והצפון; לעומת זאת מונתה ועדה נוספת בבית החולים יוספטל באילת, שאינו נמנה על ששת מרכזי-העל המקוריים
- לוועדה מוסדית רשאים לפנות: החולה עצמו (בין שהוגדר כנוטה למות ובין שלא), מיופה כוחו, קרובו או אפוטרופסו, איש צוות רפואי מטפל, הרופא האישי של החולה או עובד סוציאלי; לפי התקנות על הוועדה להחליט תוך עשרה ימים מקבלת הפנייה, ובמקרה דחוף תוך 48 שעות
- החוק מחייב את מנכ"ל משרד הבריאות למנות ועדה ארצית של 24 חברים לדיון בערעורים ובמחלוקות בין חברי ועדה מוסדית, אך נכון למרץ 2025 הוועדה הארצית מונתה עם 20 חברים בלבד, ולדברי משרד הבריאות לא הופנתה אליה עד כה אף פנייה מוועדה מוסדית
כשיש מחלוקת סביב הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, בין הצוות הרפואי למשפחה, או בין בני המשפחה עצמם, החוק לא משאיר את ההכרעה למקרה. חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, שסימן ב-2025 עשרים שנה לחקיקתו, קובע מנגנון מסודר: ועדה מוסדית בבית חולים, ומעליה ועדה ארצית. הבעיה: בפועל רק בחלק קטן מבתי החולים בישראל יש כיום ועדה מוסדית פעילה כלל.
מה זו ועדה מוסדית, ואיפה היא בכלל קיימת
לפי החוק, משרד הבריאות רשאי להורות למנהל מוסד רפואי להקים ועדה מוסדית שתכריע במחלוקות על הטיפול בחולה הנוטה למות. בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 7/08, שפורסם במרץ 2008, נקבע כי בשלב הראשון יוקמו ועדות מוסדיות רק בשישה בתי חולים שהם מרכזי-על אזוריים: רמב"ם בחיפה, בילינסון בפתח תקווה, שיבא ברמת גן, איכילוב בתל אביב, הדסה בירושלים וסורוקה בבאר שבע. הרעיון היה שוועדות אלה ייתנו מענה גם לשאר בתי החולים ולקהילה באותו אזור, ולא שבכל בית חולים תוקם ועדה נפרדת.
אלא שבתשובת משרד הבריאות למרכז המחקר והמידע של הכנסת ממרץ 2025 מתברר שהמצב בשטח שונה מהתכנון המקורי: המינוי של הוועדה המוסדית במרכז הרפואי הדסה בירושלים פג ולא אושר עבורה כתב מינוי חדש. במקביל מונתה ועדה מוסדית נוספת, שלא הייתה בתכנון המקורי, בבית החולים יוספטל באילת. התוצאה: נכון ל-2025 יש ועדות מוסדיות פעילות בשני בתי חולים במחוז תל אביב, בשניים במחוז הדרום, באחד במחוז המרכז ובאחד במחוז חיפה, ואילו במחוזות ירושלים והצפון אין כיום אף בית חולים עם ועדה מוסדית פעילה לפי החוק.
המשמעות המעשית: אם אתם או קרוב שלכם מאושפזים באזור שבו אין ועדה מוסדית פעילה, אפשר עדיין לפנות לוועדה של אחד ממרכזי-העל, מכיוון שוועדה מוסדית מוסמכת לדון גם בעניינו של חולה שאינו מטופל באותו מוסד, אם הוא נמצא בטיפולו של רופא אחראי המועסק שם. ועדה מוסדית של קופת חולים דנה בעניינו של חולה הרשום בה, אם הוא מטופל בידי רופא מחוזי או מי שמונה על ידו.
מי רשאי לפנות לוועדה
הזכות לפנות לוועדה מוסדית אינה שמורה רק לרופאים. לפי החוק, רשאים לפנות אליה: החולה עצמו, בין שהוגדר כבר כחולה הנוטה למות ובין שלא; מיופה כוחו של החולה לפי החוק; אדם קרוב לחולה או האפוטרופוס שלו, אם הוא אינו בעל כשרות; מטפל מהצוות הרפואי במוסד שבו הוא מאושפז; הרופא האישי של החולה; או עובד סוציאלי. גם היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתייצב בפני הוועדה ולהשמיע את עמדתו, אם לדעתו העניין הנדון מעלה שאלה שמצדיקה זאת.
לוועדה חמישה חברים לפחות כדי שהחלטתה תהיה תקפה: רופא מומחה אחד, משפטן, ועוד שני חברים לפחות שאינם רופאים. במקרים דחופים אפשר להסתפק בהרכב מצומצם של שלושה: רופא מומחה, אחות מוסמכת או עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני, ואיש אקדמיה, משפטן או איש דת. הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, אך הוועדה רשאית להרשות נוכחות של מי שיש לו עניין במטופל.
תוך כמה זמן מקבלים תשובה
התקנות קובעות שעל הוועדה לתת החלטה תוך עשרה ימים מיום קבלת הפנייה. אם יושב ראש הוועדה קובע שמדובר במקרה דחוף, הדיון חייב להתקיים תוך 48 שעות בלבד. הוועדה יכולה גם להביא את הצדדים להסכמה, ואם הצדדים הגיעו להסכמה, אין צורך שהיא תכריע בעצמה.
כשאין הנחיות מקדימות ברורות של החולה, על הוועדה לברר את רצונו לפי נתונים עובדתיים שהובאו בפניה. אם אין נתונים כאלה, היא נדרשת להחליט על פי אומד רצונו של החולה, בהתאם להשקפת עולמו ואורח חייו, ובמידת הצורך תוך התייעצות עם אדם קרוב לו או עם אנשים המייצגים השקפת עולם דומה. כשמדובר בקטין או בחסוי, הוועדה גם חייבת לשקול את טובתו.
מה עושים אם לא מסכימים עם ההחלטה
מי שלא מסכים עם החלטת הוועדה המוסדית יכול לערער לוועדה הארצית, שמנכ"ל משרד הבריאות ממנה מכוח החוק. לפי החוק, על הוועדה הארצית להיות מורכבת מ-24 חברים, אך נכון למרץ 2025 היא מונתה בפועל עם 20 חברים בלבד. הוועדה הארצית מוסמכת גם להכריע בחילוקי דעות בין חברי ועדה מוסדית, ובמקרים חריגים בעלי חשיבות עקרונית שהועברו אליה. לדברי משרד הבריאות, עד מועד הדוח לא הגיעה לוועדה הארצית אף פנייה מוועדה מוסדית, למעט פניות כלליות בבקשה לשנות את החוק. על החלטת הוועדה הארצית ניתן לעתור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
חשוב לדעת: לפי בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ברוב המכריע של המקרים שבהם עולה מחלוקת סביב הטיפול בחולה הנוטה למות, ההסכמה מושגת בהידברות בין הצוות הרפואי למשפחה, בלי צורך בכינוס רשמי של ועדה. הוועדה המוסדית קיימת כרשת ביטחון למקרים שבהם ההידברות לא מספיקה, לא כשלב מחייב בכל החלטה על טיפול בסוף החיים.
שאלות נפוצות
מי בכלל רשאי לפנות לוועדה מוסדית?
החולה עצמו, גם אם עוד לא הוגדר כחולה הנוטה למות; מיופה כוחו לפי החוק; קרוב משפחה או אפוטרופוס אם החולה אינו כשיר; איש מהצוות הרפואי המטפל בו; הרופא האישי שלו; או עובד סוציאלי.
מה קורה אם בבית החולים שלי אין ועדה מוסדית?
ועדה מוסדית של בית חולים אחד מוסמכת לדון גם בעניינו של חולה שאינו מטופל בו, אם רופא אחראי המועסק באותו מוסד מטפל בו, וועדה מוסדית של קופת חולים דנה בחולים הרשומים בה. בפועל, נכון ל-2025 אין ועדה מוסדית פעילה בשום בית חולים במחוזות ירושלים והצפון.
כמה זמן לוקח לוועדה מוסדית להחליט?
לפי התקנות על הוועדה לתת החלטה תוך עשרה ימים מיום קבלת הפנייה. אם יושב ראש הוועדה קובע שיש צורך בדיון דחוף, הוועדה נדרשת לדון בנושא תוך 48 שעות.
איך הוועדה מכריעה כשאין הנחיות מקדימות של החולה?
הוועדה בוחנת קודם כל נתונים עובדתיים על רצון החולה. בהיעדר נתונים כאלה, עליה להחליט לפי אומד רצונו על פי השקפת עולמו ואורח חייו, במידת הצורך תוך התייעצות עם אדם קרוב לחולה ועם אנשים המייצגים השקפת עולם דומה.
מה עושים אם לא מסכימים עם החלטת הוועדה המוסדית?
ניתן לערער לוועדה הארצית שמנכ"ל משרד הבריאות ממנה מכוח החוק, ועל החלטתה ניתן לעתור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888