ועדת ההכרעה הבין-משרדית לנכי נפש מורכבים: קיימת כבר 20 שנה בלי סמכות חוקית
ועדה משותפת לבריאות ולרווחה מחליטה על דרך הטיפול במקרים מורכבים של נכי נפש, אבל פועלת מאז 1996 בלי תקציב ובלי החלטות מחייבות.
עובדות מהירות
- עוד לפני חקיקת חוק שיקום נכי נפש, הקימו משרדי הבריאות והרווחה בשנת 1996 ועדת הכרעה בין-משרדית, שתפקידה להחליט על דרכי הטיפול ועל סוג המסגרת המתאימה לנכי נפש שאי אפשר לקבוע בוודאות את אופי פגיעתם, למשל שילוב של נכות נפשית עם הנמכה קוגניטיבית או עם התמכרות (עמוד 601 במסמך).
- נתוני הוועדה מלמדים שהיא מטפלת בכ-150 עד 200 פניות בשנה, אולם היא מעולם לא הוקמה כוועדה סטטוטורית, החלטותיה אינן מחייבות את משרדי הבריאות והרווחה, ולא הוקצה לה תקציב ייעודי משלה (עמוד 601 במסמך).
- כבר בשנת 1996 פנתה הוועדה בעצמה להנהלת משרד הבריאות וטענה כי מן הראוי שתוענק לה סמכות חוקית סטטוטורית, כדי שיהיה תוקף מחייב להמלצותיה, אך הבקשה לא מומשה (עמוד 601 במסמך).
- גם מסיכום דיון של מטות משרדי הבריאות והרווחה מפברואר 2015 עולה כי המשרדים עצמם מודעים לבעיה: הם ציינו שבהפעלת הוועדה בלי הסדרת תקציב וסמכות, 'יכולתה מוגבלת והיא חסרת גמישות' (עמוד 601 במסמך).
מה קורה כשאי אפשר לקבוע בוודאות מה בדיוק הפגיעה של אדם, מכיוון שיש לו גם נכות נפשית וגם הנמכה קוגניטיבית, או נכות נפשית יחד עם התמכרות? דוח מבקר המדינה משנת 2016 חושף שלמקרים האלה קיימת ועדה ייעודית, אבל היא פועלת כבר עשרות שנים בלי שום מעמד חוקי של ממש.
ועדה שהוקמה עוד לפני החוק עצמו
עוד בשנת 1996, לפני שחוק שיקום נכי נפש נחקק בכלל, הקימו משרדי הבריאות והרווחה ועדת הכרעה בין-משרדית. תפקידה: להחליט על דרכי הטיפול ועל סוג המסגרת המתאימה למקרים שבהם אי אפשר לקבוע בוודאות את אופי הפגיעה, כאשר נדרש מענה ייחודי ואישי שמשלב שירות מסל השיקום הנפשי של משרד הבריאות יחד עם שירות של משרד הרווחה.
150 עד 200 פניות בשנה, בלי סטטוס רשמי
לפי נתוני הוועדה עצמה, היא מטפלת בכ-150 עד 200 פניות בשנה. למרות ההיקף הזה, היא מעולם לא הוקמה כוועדה סטטוטורית, כלומר ועדה בעלת מעמד חוקי מוגדר. המשמעות: ההחלטות שהיא מקבלת אינן מחייבות את משרדי הבריאות והרווחה, ולא הוקצה לה תקציב ייעודי משלה למימון הפתרונות שהיא ממליצה עליהם.
הוועדה עצמה ביקשה סמכות, כבר ב-1996
הדוח מגלה שהבעיה ידועה היטב, ולאורך זמן רב: כבר בשנת 1996 פנתה הוועדה בעצמה להנהלת משרד הבריאות וטענה כי מן הראוי שתוענק לה סמכות חוקית סטטוטורית, כדי שיהיה תוקף מחייב להמלצותיה. הבקשה לא מומשה. גם מסיכום דיון של מטות משרדי הבריאות והרווחה מפברואר 2015, כמעט עשרים שנה מאוחר יותר, עולה שהמשרדים עצמם מודים כי בלי הסדרת תקציב וסמכות, "יכולתה מוגבלת והיא חסרת גמישות".
למה זה חשוב למשפחה
אם בן משפחה שלכם נמצא במצב מורכב שלא מתאים לקטגוריה ברורה אחת, נכות נפשית לצד נכות אחרת, התמכרות או הנמכה קוגניטיבית, ייתכן שהמסגרת המתאימה לו תידון דווקא בוועדה הפחות מוכרת הזו. חשוב לדעת שההחלטה שתתקבל בה אינה מחייבת באופן פורמלי אף משרד, ולכן כדאי לעקוב מקרוב אחרי מימושה בפועל.
אם בן המשפחה שלכם נופל "בין הכיסאות" של משרד הבריאות למשרד הרווחה, אפשר לפנות אלינו ל-03-382-5888, בחינם, ונעזור להבין לאיזו ועדה לפנות.
שאלות נפוצות
מי פונה לוועדת ההכרעה הבין-משרדית?
בעיקר נכי נפש שאי אפשר לקבוע בוודאות את אופי הפגיעה המדויק שלהם, כמו שילוב של נכות נפשית עם הנמכה קוגניטיבית, עם התמכרות או עם נכויות נוספות, ושאין להם מסגרת קיימת המתאימה לצרכיהם (עמוד 601 במסמך).
ההחלטה של הוועדה מחייבת את משרד הבריאות או הרווחה לממן את הטיפול?
לא. הוועדה מעולם לא הוקמה כוועדה סטטוטורית, ולכן החלטותיה אינן מחייבות, ולא הוקצה לה תקציב משלה. בפועל, תקציב הטיפול נופל על המשרד שבו ניתן השירות שנבחר (עמוד 601 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888