מונו ב-2008 ולא התכנסו מעולם: ועדות הערר של נכי הנפש, לפי מבקר המדינה
שר הבריאות מינה ועדות ערר מחוזיות בשם חבריהן עוד ב-2008, אך הן לא התכנסו אף פעם במשך שבע שנים, מצא מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- חוק שיקום נכי נפש מעניק לנכה נפש זכות לערער לפני ועדת ערר מחוזית על החלטותיה של ועדת סל שיקום אזורית, ומורה על הקמת הוועדות האלה וקביעת הרכבן (עמוד 606 במסמך).
- כבר בביקורת השלישית משנת 2007 קבע מבקר המדינה שבין השנים 2001 עד 2006 פנה משרד הבריאות כמה פעמים לשרי המשפטים דאז, מאיר שטרית וציפי לבני, ולעוזריהם בנושא אי-הקמת ועדות הערר, אך פניותיו לא נענו והוועדות לא הוקמו (עמוד 606 במסמך).
- בשנת 2008 פרסם שר הבריאות דאז, יעקב בן-יזרי, הודעה רשמית על מינוי ועדות ערר מחוזיות לפי חוק שיקום נכי נפש, ואף נקב בשמות חברי הוועדות (עמוד 606 במסמך).
- הביקורת הנוכחית מצאה שלמרות המינוי הפורמלי משנת 2008, במשך שבע השנים שחלפו מאז, ועדות הערר לא התכנסו אף פעם, למעט ניסיון אחד שלא צלח, וזאת עד ספטמבר 2015 (עמוד 606 במסמך).
- משרד הבריאות השיב בינואר 2016 כי בשל אי-תקצוב שכרם של חברי הוועדה היא לא כונסה, וכי גם ניסיון לכנסה בדצמבר 2015 לא צלח לטענתו אחרי שהמערערים הודיעו על אי-השתתפותם (עמוד 606 במסמך).
החוק מבטיח לכל נכה נפש זכות לערער על החלטה של ועדת סל שיקום. דוח מבקר המדינה משנת 2016 חושף שהזכות הזאת הייתה, במשך שנים ארוכות, קיימת רק על הנייר.
הזכות לערער, כפי שנקבעה בחוק
זכות הערר היא זכות מהותית, שתכליתה לשמש "רשת ביטחון" מפני טעויות אנוש של מקבלי ההחלטות. חוק שיקום נכי נפש מעניק לכל נכה נפש את הזכות לערער לפני ועדת ערר מחוזית על החלטותיה של ועדת סל שיקום אזורית, ומורה במפורש על הקמת ועדות הערר האלה ועל הרכבן.
שנים של פניות בלי מענה
כבר בביקורת השלישית משנת 2007 מצא מבקר המדינה שבין השנים 2001 ל-2006 פנה משרד הבריאות כמה פעמים לשרי המשפטים דאז, מאיר שטרית וציפי לבני, ולעוזריהם, בנושא אי-הקמת ועדות הערר. הפניות לא נענו, והוועדות לא הוקמו באותן שנים.
מינוי רשמי ב-2008, ולמרות זאת שבע שנים בלי התכנסות
בשנת 2008 נראה שהבעיה נפתרת: שר הבריאות דאז, יעקב בן-יזרי, פרסם הודעה רשמית על מינוי ועדות ערר מחוזיות לפי החוק, ואף נקב בשמות חברי הוועדות. אבל הביקורת הנוכחית מצאה שלמרות המינוי הפורמלי הזה, במשך שבע השנים שחלפו מאז, ועדות הערר לא התכנסו אף פעם, למעט ניסיון אחד בודד שלא צלח, וזאת עד ספטמבר 2015.
גם ניסיון חוזר בדצמבר 2015 נכשל
משרד הבריאות השיב בינואר 2016 שהסיבה המרכזית לאי-הכינוס היא אי-תקצוב שכרם של חברי הוועדה. המשרד מסר שגם ניסיון לכנס את הוועדה בדצמבר 2015 לא צלח, לטענתו, אחרי שהמערערים עצמם הודיעו על אי-השתתפותם. המשרד הוסיף שהמחלקה לשיקום נכי נפש מנסה בדרך כלל לפתור בעיות בלי להזדקק לערר, ושבכל מכתב תשובה ובאתר המשרד מצוינת האפשרות לפנות לוועדת ערר.
למה זה חשוב למשפחה
אם בן משפחה שלכם מקבל החלטה שהוא לא מסכים איתה מוועדת סל שיקום, כדאי לדעת שהזכות החוקית לערער עליה קיימת, אבל לפי הדוח המנגנון שאמור לממש אותה בפועל לא תפקד במשך שנים. כדאי לבקש במפורש מהגורם המטפל מידע עדכני על האפשרות לפנות לוועדת ערר ועל הדרך לעשות זאת.
אם בן המשפחה שלכם רוצה לערער על החלטה של ועדת סל שיקום, אפשר לפנות אלינו ל-03-382-5888, בחינם.
שאלות נפוצות
אפשר לערער על החלטה של ועדת סל שיקום?
על פי החוק כן, לפני ועדת ערר מחוזית. אבל דוח מבקר המדינה מצא שלמרות מינוי חברי הוועדות עוד ב-2008, הן לא התכנסו אף פעם במשך שבע שנים, עד ספטמבר 2015 (עמוד 606 במסמך).
מה הסביר משרד הבריאות לכך שהוועדות לא התכנסו?
המשרד השיב בינואר 2016 שהסיבה היא אי-תקצוב שכרם של חברי הוועדה, וכי גם ניסיון לכנס את הוועדה בדצמבר 2015 לא צלח, לטענתו, אחרי שהמערערים עצמם הודיעו שלא ישתתפו (עמוד 606 במסמך).
מי בדיוק מונה לוועדות הערר, ומתי?
שר הבריאות דאז, יעקב בן-יזרי, פרסם כבר בשנת 2008 הודעה רשמית על מינוי ועדות ערר מחוזיות ונקב בשמות חברי הוועדות, אך המינוי נשאר הלכה למעשה על הנייר (עמוד 606 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888