מאגר שמות קורבנות השואה כמקור למחקר משפחתי: מה אפשר לחקור מהבית
איך משתמשים במאגר המקוון של שמות קורבנות השואה לצורכי חקר שורשים, בלי צורך בהגעה פיזית לארכיון.
עובדות מהירות
- מאגר השמות המרכזי של קורבנות השואה מתעד כיום כ-5 מיליון שמות של יהודים שנרצחו בשואה, וניתן לחיפוש חינמי דרך האינטרנט.
- מאז ינואר 2021 המאגר המקוון כולל גם שמות ניצולי שואה, בכפוף להגנת פרטיות.
- דפי עד (Pages of Testimony), שבהם משפחות תיעדו פרטים על קרוביהן שנספו, חלקם נגישים לצפייה מקוונת דרך המאגר.
- הארכיון לתולדות העם היהודי, המשולב כיום בספרייה הלאומית של ישראל, מחזיק חלקית תיעוד קהילתי מלפני תקופת השואה שמשלים את התמונה המשפחתית.
למשפחות רבות בישראל, חקר שורשים לא נעצר בסבא וסבתא, אלא ממשיך אחורה אל קהילות שנמחקו בשואה. יד ושם, מוסד הזיכרון הלאומי, מפעיל מאגר מקוון שהוא כנראה המקור הבודד החשוב ביותר בעולם למחקר משפחתי מהתקופה הזו. מדריך זה מתמקד דווקא באפשרות לחקור אותו מרחוק, בשונה ממדריך נגישות פיזית קיים לביקור באתר ההנצחה עצמו.
מאגר השמות המרכזי: מה יש בו
מאגר השמות המרכזי של קורבנות השואה מתעד כיום כ-5 מיליון שמות של יהודים שנרצחו בשואה, ומאפשר חיפוש חינמי ומקוון דרך האינטרנט. עבור מי שמתמודד עם מוגבלות תנועה או מרותק לבית, זהו אחד המקורות המעטים שבהם אפשר לבצע מחקר משפחתי עמוק ומשמעותי בלי כל צורך בהגעה פיזית לשום מקום. החיפוש מבוסס בעיקר על שם פרטי ושם משפחה, ולעיתים גם מקום מגורים לפני המלחמה, מה שיכול לסייע גם כשיש ספק לגבי איות מדויק של שם.
דפי עד: הסיפור מאחורי השם
מעבר לרשימת השמות היבשה, חלק גדול מהרשומות במאגר מבוסס על דפי עד, טפסים שמילאו קרובי משפחה או מכרים כדי לתעד פרטים אישיים על מי שנספה: תאריך ומקום לידה, שמות הורים, מקצוע, ולעיתים גם נסיבות המוות ככל שהיו ידועות. חלק מדפי העד האלה זמינים לצפייה ישירה דרך המאגר המקוון, ולפעמים אף כתמונה סרוקה של הדף המקורי בכתב יד, שיכולה לחשוף פרטים שלא נשמרו בשום מקום אחר במשפחה.
מאז 2021: גם שמות ניצולים
שינוי משמעותי במאגר חל בתחילת 2021, אז הורחבה הגישה הציבורית כך שהמאגר כולל גם שמות של ניצולי שואה, ולא רק של נספים, בכפוף להגבלות הגנת פרטיות. עבור משפחות שמחפשות קרובים ששרדו ואיבדו איתם קשר, זהו מקור נוסף ששווה לבדוק, מעבר לחיפוש אחר מי שנספה.
השלמת התמונה: מה שהיה לפני השואה
מאגר יד ושם מתעד בעיקר את תקופת המלחמה עצמה. כדי להבין איך נראתה הקהילה או המשפחה לפני כן, שווה לפנות במקביל לארכיון לתולדות העם היהודי, שהשתלב בספרייה הלאומית של ישראל ומחזיק פנקסי קהילה ומסמכים מיהדות אירופה ומדינות נוספות מהתקופה שלפני השואה. שילוב בין שני המקורות (יד ושם לתקופת החורבן, והארכיון לתולדות העם היהודי לתקופה שקדמה לו) נותן לרוב את התמונה השלמה ביותר שאפשר להשיג היום.
איך להתחיל בפועל
- לרשום מראש את כל הכתיבים האפשריים של שם המשפחה, כולל תעתיקים שונים משפות אחרות.
- לחפש גם לפי מקום מגורים או עיירת מוצא, לא רק לפי שם.
- לבדוק אם קיים דף עד סרוק, ולא להסתפק ברשומת השם היבשה בלבד.
- להשלים את המחקר בפנייה למאגרי הקהילה שלפני המלחמה דרך הארכיון לתולדות העם היהודי.
למה כדאי לחפש גם קרובים רחוקים, לא רק את הענף הישיר
טעות נפוצה במחקר כזה היא לחפש רק את השם המדויק של הסבא או הסבתא, ולוותר כשהוא לא נמצא. בפועל, כדאי לחפש גם אחים, דודים ובני דודים של אותו קרוב, כי לעיתים דף עד עליו נכתב על ידי קרוב אחר לגמרי, ומכיל מידע משפחתי רחב יותר ממה שנכתב על האדם שמחפשים ישירות. באותו אופן, כדאי לבדוק גם וריאציות איות שונות של השם, כולל תעתיקים מגרמנית, פולנית, הונגרית או שפות נוספות, שכן אותו שם משפחה יכול להופיע במאגר בכמה צורות כתיב שונות בהתאם למקור המסמך.
התמודדות רגשית עם התהליך
שווה לומר במפורש: מחקר מסוג הזה יכול להיות טעון רגשית, במיוחד כשמוצאים דף עד או פרט חדש שלא היה ידוע במשפחה קודם לכן. אין בכך שום דבר לא תקין, ומומלץ לגשת לתהליך בקצב אישי, ולעצור מתי שצריך. עבור חלק מהאנשים, דווקא האפשרות לעשות את זה מהבית, בזמן ובקצב שלהם, בלי צורך להסביר את עצמם למישהו אחר במקום פיזי, היא חלק מהותי מהיכולת להתמודד עם החומר הרגיש הזה.
שאלות נפוצות
האם צריך להגיע פיזית כדי לחפש קרוב משפחה שנספה בשואה?
לא לצורך החיפוש הבסיסי. מאגר השמות המרכזי של קורבנות השואה זמין לחיפוש חינמי דרך האינטרנט, וניתן למצוא בו פרטים על מיליוני קורבנות ללא צורך בהגעה למקום פיזי כלשהו.
מה זה דף עד ואיפה אפשר לראות אותו?
דף עד הוא טופס שבו משפחות תיעדו פרטי חיים של קרוב שנספה בשואה. חלק מדפי העד האלה זמינים לצפייה ישירות דרך המאגר המקוון, ולעיתים גם כתמונה סרוקה של הדף המקורי.
האם המאגר כולל גם שמות של ניצולים, לא רק נספים?
כן, מאז ינואר 2021 הורחב המאגר המקוון כך שהוא כולל גם שמות ניצולי שואה, בכפוף להגבלות הגנת פרטיות.
יש עוד מקור בישראל שיכול להשלים מידע על קהילה יהודית מלפני השואה?
כן, הארכיון לתולדות העם היהודי, שהשתלב בספרייה הלאומית של ישראל, מחזיק פנקסי קהילה ומסמכים מיהדות אירופה ומדינות נוספות מלפני התקופה, שיכולים למלא פערים במידע על משפחה או קהילה מסוימת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888