40% מוגבלות לבעל רכב, 80% לחסר רכב: הפער בזכאות לקצבת ניידות שמצא מבקר המדינה
דוח מבקר המדינה חשף שתנאי הזכאות לקצבת ניידות היו שונים בתכלית לבעלי רכב וחסרי רכב, ועודדו רכישת רכב גם למי שלא נוהג בו.
עובדות מהירות
- על פי ההסכם שהיה תקף במועד ביקורת המעקב, מוגבל בניידות בעל רכב שנוהג בעצמו היה זכאי לקצבת ניידות כבר מ-40% מוגבלות בניידות, בעל רכב שאינו נוהג בעצמו היה זכאי לקצבה מ-60% מוגבלות, ואילו מוגבל בניידות משתכר שאין לו רכב היה זכאי לקצבה רק אם נקבעו לו לפחות 80% מוגבלות בניידות (עמוד 1006 בדוח).
- משרד מבקר המדינה ציין שהפער בין תנאי הזכאות של בעלי רכב לתנאי הזכאות של חסרי רכב יצר בפועל תמריץ לרכישת רכב גם למי שאינו נוהג בו בעצמו (עמוד 1006 בדוח).
- במרץ 1985 אישרה מועצת המוסד לביטוח לאומי הצעות לתיקון הסכם הניידות, ובהן הצעה לצמצם את הסיוע בניידות למוגבלים שאינם נוהגים ברכב בעצמם, אך נכון למועד ביקורת המעקב בספטמבר 1986 התיקונים עדיין לא הוגשו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת כנדרש בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, ותנאי הזכאות עצמם לא שונו (עמוד 1006 בדוח).
קצבת ניידות נועדה לסייע לאדם עם מוגבלות בניידות להתנהל ולהגיע למקומות. אבל ביקורת מעקב של מבקר המדינה משנת 1987 מראה שהתנאים לזכאות עצמם היו שונים באופן קיצוני, תלוי אם יש לך רכב או לא.
40%, 60% או 80% מוגבלות, תלוי אם יש לך רכב
על פי ההסכם שהיה תקף במועד הביקורת, מוגבל בניידות בעל רכב שנוהג בעצמו היה זכאי לקצבה כבר מ-40% מוגבלות בניידות. בעל רכב שאינו נוהג בעצמו היה זכאי לקצבה מ-60% מוגבלות. ואילו מוגבל בניידות משתכר שאין לו רכב בכלל, היה זכאי לקצבה רק אם נקבעו לו לפחות 80% מוגבלות. שלושה סולמות שונים, לפי אותה מוגבלות עצמה.
תמריץ לקנות רכב, גם למי שלא נוהג בו
משרד מבקר המדינה ציין שהפער הזה יצר בפועל תמריץ לרכישת רכב, גם למי שאינו נוהג בו בעצמו, רק כדי לעמוד בסף הזכאות הנמוך יותר. זו תוצאה הפוכה מהגיונית: המטרה המקורית של הקצבה הייתה לסייע למי שהמוגבלות שלו פוגעת ביכולת להתנהל, לא ליצור תמריץ כלכלי לקניית רכב.
תיקון שאושר, אך לא הגיע לכנסת
במרץ 1985 אישרה מועצת המוסד לביטוח לאומי הצעות לתיקון הסכם הניידות, ובהן הצעה לצמצם את הפער בין בעלי הרכב לחסרי הרכב. אבל נכון למועד ביקורת המעקב בספטמבר 1986, כשנה וחצי לאחר האישור, התיקונים עדיין לא הוגשו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כנדרש בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי. כלומר, התיקון היה מוכן על הנייר, אבל תנאי הזכאות בפועל לא השתנו.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם בודקים זכאות לקצבת ניידות, כדאי לדעת שסף אחוזי המוגבלות הנדרש משתנה בהתאם לשאלה אם יש לכם רכב, מי נוהג בו, ואם אתם משתכרים או לא. שווה לבדוק את הסף העדכני שחל עליכם, ולא להניח שהוא זהה לזה שחל על אדם במוגבלות דומה שמצבו שונה.
המידע כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי. לבירור הזכויות שלכם בנושא קצבת ניידות אפשר לפנות לייעוץ חינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה היה ההבדל בתנאי הזכאות לקצבת ניידות בין בעלי רכב לחסרי רכב?
לפי ההסכם שהיה תקף, בעל רכב שנוהג בעצמו היה זכאי לקצבה כבר מ-40% מוגבלות בניידות, בעל רכב שאינו נוהג בעצמו מ-60% מוגבלות, וחסר רכב משתכר רק מ-80% מוגבלות, פער שהביקורת מצאה שמעודד רכישת רכב גם למי שלא נוהג בו (עמוד 1006 בדוח).
האם הפער הזה תוקן?
לא במלואו. הצעה לתיקון ההסכם שאושרה במועצת המוסד במרץ 1985 כללה הצעה לצמצם את הסיוע למוגבלים שאינם נוהגים ברכב בעצמם, אך נכון לספטמבר 1986 היא עדיין לא הוגשה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת כנדרש בחוק, ותנאי הזכאות עצמם לא שונו (עמוד 1006 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888