ניידות ורכבעודכן: 02.08.2026

בוצ'ה, בוצ'ה איטלקי ופטאנק: מה ההבדל בין המשחקים ולמה בוצ'ה היא ספורט פראלימפי

ההבדל בין בוצ'ה הפראלימפית לבין בוצ'ה איטלקי ופטאנק שמשחקים בפארק, כולל סיווג הספורטאים וההיסטוריה הבינלאומית של הענף

השם "בוצ'ה" מבלבל הרבה אנשים, כי בעברית משתמשים בו לפעמים גם למשחק הפנאי המוכר מהפארק, וגם לענף ספורט פראלימפי רשמי עם כללים מדויקים וסיווג רפואי. שני המשחקים קרובים במקור, אבל מדובר בשני עולמות שונים לגמרי מבחינת מטרה, כללים וקהל השחקנים.

מה זו בוצ'ה הפראלימפית

בוצ'ה (Boccia, בהגייה הבינלאומית) היא ספורט פראלימפי רשמי מאז משחקי שטוק מנדוויל וניו יורק ב-1984. זהו אחד משני ענפים בלבד בתוכנית הפראלימפית שאין להם מקבילה אולימפית, לצד גולבול. המשחק תוכנן במקור עבור אנשים המתמודדים עם שיתוק מוחין, וכיום התחרות פתוחה גם למתמודדים עם מוגבלויות נוירולוגיות אחרות שפוגעות בתפקוד המוטורי בכל הגפיים ובגו. המגרש מודד 12.5 על 6 מטרים במשטח חלק, והכדורים עשויים עור רך ושוקלים כ-275 גרם, גודל שמאפשר אחיזה יחסית נוחה גם למי שיש לו מוגבלות משמעותית בכף היד. מטרת המשחק היא לזרוק כדורים אדומים או כחולים כמה שיותר קרוב לכדור מטרה לבן שנקרא ג'ק.

מערכת הסיווג: ארבע קבוצות

הספורטאים בבוצ'ה הפראלימפית מסווגים לארבע קבוצות: BC1, BC2, BC3 ו-BC4, בהתאם למידת העצמאות המוטורית שלהם. ב-BC1 השחקן יכול לקבל סיוע של מלווה להכוונת הכיסא בין הזריקות, ואילו ב-BC2 השחקן זורק לגמרי לבד. ב-BC3 משתמשים ברמפה ובמצביע, בעזרת מפעיל רמפה שאינו רואה את המגרש בזמן ההכוונה. ב-BC4 מדובר בשחקנים עם פגיעה בכל הגפיים ובגו, אך ללא פגיעה בתיאום התנועה עצמו, ולכן הם זורקים ללא סיוע.

ואיפה נכנסים בוצ'ה איטלקי ופטאנק

בוצ'ה איטלקי (bocce) ופטאנק (petanque) הם משחקי כדורות מסורתיים שמקורם באיטליה ובצרפת בהתאמה, ואין להם שום זיקה רשמית למערכת הסיווג הפראלימפית. בישראל משחקים אותם בעיקר כפעילות פנאי בפארקים ציבוריים ובמועדוני אזרחים ותיקים, ללא צורך באבחון רפואי או ברישום לגוף ספורט תחרותי. מי שמחפש מידע על ההיסטוריה ועל הנגישות של המשחק הזה בישראל, ימצא הרחבה נפרדת במדריכים על פטאנק לאזרחים ותיקים ועל מרכזי הבוצ'ה הפראלימפית הפעילים בארץ.

למה חשוב להבחין בין השניים

הבלבול בין שני המשחקים לא רק סמנטי. מי שמחפש עבור בן משפחה עם שיתוק מוחין קבוצת ספורט תחרותית צריך לפנות לגוף שמפעיל את הבוצ'ה הפראלימפית ולא למועדון פטאנק שכונתי, ולהפך: מי שמחפש פעילות חברתית קלילה לאזרח ותיק לא זקוק למערכת סיווג רפואית ולא צריך לעבור אבחון כדי להצטרף למועדון פטאנק.

קווי דמיון שכן קיימים

עם כל ההבדלים, שלושת המשחקים חולקים עיקרון בסיסי משותף: מטרת הזריקה היא תמיד קרבה לכדור מטרה, ולא כוח או מהירות. זו הסיבה שבשלושתם ניתן לשחק גם בישיבה ותוך שימוש בכיסא גלגלים, ושההצלחה נשענת על דיוק, קריאת המגרש וחשיבה טקטית הרבה יותר מאשר על כושר גופני. זו גם הסיבה שהמשחקים הללו מתאימים לטווח רחב כל כך של גילאים ויכולות, מילדים ועד אזרחים ותיקים, ומהאדם עם המוגבלות הפיזית המשמעותית ביותר ועד לשחקן חובב ללא כל מוגבלות.

לסיכום

כשמישהו שואל "איפה משחקים בוצ'ה", כדאי לשאול בחזרה: האם הכוונה לענף התחרותי המסווג, שמתקיים במרכזי ספורט לנכים ודורש הכרות עם מערכת ה-BC1 עד BC4, או לפעילות הפנאי החופשית שאפשר למצוא כמעט בכל פארק עירוני ובכל מועדון אזרחים ותיקים. התשובה הנכונה תקבע לאיזה גוף לפנות ומה לצפות ממנו.