נשארים בבית החולים כי אין מי שיהיה האפוטרופוס שלהם
דוח מבקר המדינה מצא חסויים חסרי בית הנשארים מאושפזים גם אחרי שהטיפול הרפואי הסתיים, רק כי איש לא מוכן להתמנות כאפוטרופוס עליהם.
עובדות מהירות
- מבקר המדינה מצא שיש חסויים חסרי בית הנותרים מאושפזים בבתי חולים גם לאחר שהטיפול הרפואי בהם הסתיים, מאחר שאין מי שמוכן להתמנות לאפוטרופוס עליהם (עמ׳ 4, מקור: דוח מבקר המדינה 54ב׳, כפי שסוכם במסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת).
- לא היה בידי האפוטרופוס הכללי ומשרד הרווחה מידע על היקף התופעה, ולא נמצא כל תיעוד לכך שגיבשו תוכנית לפתרון הבעיה (עמ׳ 4).
- כדי לתת מענה לחסויים שלא נמצא להם אפוטרופוס פרטי, הוקמה כבר ב-1977 הקרן לטיפול בחסויים, גוף הקדש ציבורי ללא מטרות רווח שהאפוטרופוס הכללי הקים במיוחד למטרה זו (עמ׳ 9).
- נכון למועד כתיבת המסמך הקרן טיפלה בכ-4,830 חסויים, מהם כ-3,000 כאפוטרופוס במינוי מבית משפט וכ-1,830 כמקבלת גמלה במינוי מהמוסד לביטוח לאומי, באמצעות ארבעה סניפים בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע (עמ׳ 9).
- נציגי הקרן מבקרים כל חסוי 2 עד 4 פעמים בחודש, ומקבלים תמורת כך שכר של 30 ש״ח לחודש לחסוי מאושפז ו-50 ש״ח לחודש לחסוי בקהילה (עמ׳ 9).
אחד הממצאים הקשים בדוח מבקר המדינה, שמסוכם במסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2004, נוגע לחסויים חסרי בית שנשארים מאושפזים בבתי חולים זמן רב אחרי שהטיפול הרפואי בהם הסתיים. הסיבה אינה רפואית: פשוט אין אדם או גוף שמוכן להתמנות לאפוטרופוס עליהם, ובלי אפוטרופוס אי אפשר לסדר עבורם המשך טיפול, דיור או שירותים מחוץ לכותלי המוסד.
בעיה בלי מדידה ובלי תוכנית
לפי הדוח, לא היה בידי האפוטרופוס הכללי ולא בידי משרד הרווחה מידע על היקף התופעה, כלומר איש לא ידע כמה חסויים נמצאים במצב הזה בפועל. מבקר המדינה גם לא מצא כל תיעוד לכך שהגורמים המעורבים גיבשו תוכנית מסודרת לפתרון הבעיה.
הקרן לטיפול בחסויים: המענה למי שאין לו אף אחד
עבור בדיוק המקרים האלה, חסויים שאין להם בן משפחה או מכר שמוכן לשמש אפוטרופוס, הוקמה כבר ב-1977 הקרן לטיפול בחסויים, תאגיד הקדש ציבורי ללא מטרות רווח שהאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הקים ייעודית למטרה זו. נכון למועד כתיבת המסמך טיפלה הקרן בכ-4,830 חסויים, מהם כ-3,000 שמונתה עבורם אפוטרופוס מטעם בית משפט לענייני משפחה, וכ-1,830 שמונתה עבורם כמקבלת גמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי. פעילות הקרן התבצעה מארבעה סניפים, בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע.
נציגי הקרן ביקרו כל חסוי בין פעמיים לארבע פעמים בחודש, עמדו על מצבו, שוחחו עמו, רכשו עבורו מצרכים ובגדים, ולעיתים אף הוציאו אותו לבילוי מחוץ למוסד. תמורת התפקיד קיבלו הנציגים שכר של 30 שקלים לחודש לחסוי מאושפז ו-50 שקלים לחודש לחסוי המתגורר בקהילה.
שאלות נפוצות
למה חסוי חסר בית נשאר בבית החולים אחרי שהטיפול הרפואי שלו הסתיים?
לפי דוח מבקר המדינה, זה קורה כשאין אדם או גוף שמוכן להתמנות לאפוטרופוס עליו, כך שאין מי שיוכל לדאוג לשחרורו ולהמשך הטיפול בו מחוץ לבית החולים.
מי אמור למנוע מצב כזה?
הדוח מצא שגם לאפוטרופוס הכללי וגם למשרד הרווחה לא היה מידע על היקף הבעיה, ולא נמצא תיעוד לכך שגיבשו תוכנית מסודרת לפתרונה.
האם יש גוף שאמור לקחת אפוטרופסות על חסויים שאין להם אף אחד?
כן, הקרן לטיפול בחסויים, שהוקמה ב-1977 על ידי האפוטרופוס הכללי בדיוק למטרה הזו, ומטפלת באלפי חסויים ברחבי הארץ באמצעות ארבעה סניפים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888