חצר"ם: חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים בחירום
מבקר המדינה מצא שמספר החצר"מים באותה עיר שונה פי שלושה עד פי 16 בין מאגר משרד הרווחה למאגר משרד הבריאות, פער שעלול לפגוע במוכנות לחירום.
עובדות מהירות
- חצר"ם, חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים, הוא מונח רשמי מתקנות נגישות פינוי אוכלוסייה (סעיף 25(א)) לאדם עם מוגבלות המתגורר בבית, שפינויו עם כלל הציבור בשעת חירום עלול להעמיד אותו בסיכון רפואי משמעותי, למשל בשל הנשמה ממושכת, תמיכת נשימה קבועה, מצב סיעודי מורכב או אשפוז בית.
- מבקר המדינה מצא פער חמור בין שני מאגרי מידע ממשלתיים על מספר החצר"מים באותה רשות מקומית: נתוני "הכספת הנצורה" של משרד הרווחה, המבוססים על נתוני הביטוח הלאומי ומתעדכנים פעם בחודש, מול נתוני משרד הבריאות, המתעדכנים מדי יום על ידי קופות החולים.
- בעיריית באר שבע נרשמו 5,783 חצר"מים לפי הכספת הנצורה (פברואר 2024) לעומת 1,907 בלבד לפי משרד הבריאות (ספטמבר 2024), פער של פי שלושה בקירוב; בעיריית נהרייה הפער היה החד ביותר שנמצא, פי 16 בקירוב, 4,444 מול 282.
- לפי מבקר המדינה, נתוני משרד הבריאות מדויקים יותר מנתוני הכספת הנצורה, בין השאר משום שהם מתעדכנים מדי יום על ידי קופות החולים, בעוד נתוני הכספת הנצורה מתעדכנים על ידי הביטוח הלאומי רק אחת לחודש.
- רק החל ממרץ 2024 איפשר משרד הבריאות לרשויות המקומיות גישה ישירה לנתוני החצר"מים במערכת שלו, בכפוף לחתימת ראש הרשות המקומית או מנכ"ל הרשות על טופס שיתוף מידע.
יש קבוצה מוגדרת בחוק של אנשים עם מוגבלות שעבורם פינוי רגיל בזמן אזעקה, יחד עם כלל הציבור, הוא לא רק לא מעשי אלא ממש מסוכן מבחינה רפואית. הקבוצה הזו נקראת בשפה הרשמית "חצר"ם", חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים. דוח מבקר המדינה מיולי 2025 מגלה שדווקא לגבי האוכלוסייה הפגיעה הזאת, למדינה יש שני מאגרי מידע שסותרים זה את זה בצורה קיצונית.
מי מוגדר חצר"ם
לפי תקנות נגישות פינוי אוכלוסייה, סעיף 25(א), חצר"ם הוא אדם עם מוגבלות המתגורר בביתו, שעקב מצבו הבריאותי וצרכיו הרפואיים המורכבים, פינוי שלו יחד עם כלל הציבור בשעת חירום יעמיד אותו בסיכון רפואי משמעותי. בין הדוגמאות: אנשים המונשמים באופן ממושך, אנשים הנתמכים במערכת נשימה דרך קבע, אנשים במצב סיעודי מורכב, ומטופלים באשפוז בית.
שני מאגרים, שני מספרים שונים לגמרי
כדי לדעת כמה חצר"מים יש בתחום כל רשות מקומית ומי הם, נדרש מידע מדויק ומעודכן. בפועל יש שני מאגרים נפרדים: "הכספת הנצורה" של משרד הרווחה, המבוססת על נתוני המוסד לביטוח לאומי ומתעדכנת רק פעם בחודש, ומאגר נפרד של משרד הבריאות, המבוסס על דיווחים יומיים של קופות החולים. מבקר המדינה השווה בין שני המאגרים בחמש רשויות מקומיות, ומצא פערים דרמטיים.
בעיריית באר שבע נרשמו 5,783 חצר"מים לפי הכספת הנצורה (נכון לפברואר 2024), לעומת 1,907 בלבד לפי משרד הבריאות (נכון לספטמבר 2024), פער של פי שלושה בקירוב. בעיריית בת ים הפער היה פי ארבעה בקירוב (5,293 מול 1,240), ובעיריית ראשון לציון פי חמישה בקירוב (7,269 מול 1,477). הפער החד ביותר נמצא בעיריית נהרייה: פי 16 בקירוב, 4,444 חצר"מים לפי הכספת הנצורה מול 282 בלבד לפי משרד הבריאות. רק במועצה המקומית חצור הגלילית לא נמצא כל פער, 280 חצר"מים בשני המאגרים.
איזה מאגר אמין יותר, ולמה זה קרה
מבקר המדינה קבע במפורש שנתוני משרד הבריאות מדויקים יותר מנתוני הכספת הנצורה. הסיבה טכנית ופשוטה: קופות החולים מעדכנות את נתוני החצר"מים שלהן מדי יום, בעוד נתוני הכספת הנצורה מתעדכנים על ידי הביטוח הלאומי רק אחת לחודש. במציאות שבה מצבו הרפואי של אדם יכול להשתנות במהירות, כניסה או יציאה ממעגל האשפוז, החל או הפסקת הנשמה, פער עדכון של חודש שלם עלול להיות משמעותי מאוד.
עד מרץ 2024 לא הייתה לרשויות המקומיות גישה ישירה כלל לנתוני החצר"מים במערכת משרד הבריאות, והן נאלצו להסתמך על הכספת הנצורה הפחות מדויקת, או להשקיע זמן יקר בהתאמה בין שני המאגרים, ממש בעיצומה של מלחמה ובזמן שמשאבי הרשויות המקומיות ממילא מצומצמים. רק ממרץ 2024 ואילך איפשר משרד הבריאות לרשויות המקומיות גישה ישירה לנתוני החצר"מים במערכת שלו, בכפוף לחתימת ראש הרשות המקומית או מנכ"ל הרשות על טופס שיתוף מידע.
מה חשוב לדעת אם במשפחה שלכם יש חצר"ם
אם אתם או בן משפחה שלכם עונים על ההגדרה של חצר"ם, כדאי לא להסתפק בהנחה שהמידע עליכם קיים ומעודכן אצל הרשות המקומית. פנו באופן יזום ללשכת הרווחה ברשות המקומית שלכם, ודאו שהפרטים שלכם מעודכנים, ובררו מה תוכנית החירום הספציפית שנקבעה לגביכם. במציאות שבה שני מאגרי מידע ממשלתיים יכולים להראות מספרים שונים פי 16 זה מזה, אי אפשר להסתמך על כך שהמערכת "כבר יודעת" עליכם. לשאלות נוספות על זכויות בזמן חירום אפשר לפנות לוקן זכויות בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זה חצר"ם?
ראשי תיבות של "חולה עם צרכים רפואיים מיוחדים", מונח רשמי מתקנות נגישות פינוי אוכלוסייה. מדובר באדם עם מוגבלות המתגורר בבית, שפינויו יחד עם כלל הציבור בשעת חירום עלול להעמיד אותו בסיכון רפואי משמעותי, כמו אדם המונשם באופן ממושך, נתמך במערכת נשימה דרך קבע, במצב סיעודי מורכב, או המאושפז בבית.
למה יש שני מספרים שונים לאותה אוכלוסייה באותה עיר?
כי יש שני מאגרי מידע נפרדים: "הכספת הנצורה" של משרד הרווחה, המבוססת על נתוני הביטוח הלאומי ומתעדכנת רק פעם בחודש, ומאגר משרד הבריאות, המבוסס על דיווחי קופות החולים ומתעדכן מדי יום. מבקר המדינה מצא שבארבע מתוך חמש רשויות שנבדקו, מספר החצר"מים לפי הכספת הנצורה היה גבוה משמעותית, לעיתים פי 16, ממספרם לפי משרד הבריאות.
איזה מהמאגרים מדויק יותר?
לפי מבקר המדינה, נתוני משרד הבריאות מדויקים יותר, מכיוון שהם מתעדכנים מדי יום ישירות על ידי קופות החולים שמכירות את המטופלים בפועל, בעוד נתוני הכספת הנצורה מתעדכנים רק אחת לחודש על ידי הביטוח הלאומי.
איך זה משפיע בפועל על משפחה שיש בה חצר"ם?
פער כזה בין המאגרים עלול לגרום לכך שהרשות המקומית לא תדע בבירור כמה אנשים במצב הזה יש בתחומה ומי הם, ובזמן חירום ממש היא עלולה להשקיע זמן יקר בהתאמת נתונים בין מאגרים במקום לפנות ישירות לסייע. מומלץ למשפחה שיש בה חצר"ם לוודא באופן יזום מול לשכת הרווחה ברשות המקומית שהפרטים שלהם מעודכנים ונגישים לרשות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888