איסוף חרקים בשמורות טבע ובגנים לאומיים בישראל: מה מותר ומה אסור לפי החוק
מה אומר החוק הישראלי על איסוף חרקים בשמורות טבע ובגנים לאומיים, ולמה חרקים שונים מבחינה משפטית מציפורים ויונקים.
עובדות מהירות
- חוק להגנת חיית הבר, תשט״ו-1955, מגדיר ״חיית בר״ כיונקים, עופות, זוחלים או דו-חיים בלבד, כך שחרקים אינם נכללים בהגדרה הבסיסית הזו.
- סעיף 30(ד) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ״ח-1998, אוסר ״פגיעה״ בשטח מוכרז כשמורת טבע או כגן לאומי, וההגדרה כוללת קטיפה ונטילה של חי, צומח או דומם, ללא הבדל בין סוגי בעלי חיים.
- פעולה כזו בשטח מוכרז מותרת רק בהיתר בכתב מאת מנהל רשות הטבע והגנים.
- במרץ 2009 הוכרזו 14 מיני פרפרים כערכי טבע מוגנים בישראל, כ-10 אחוזים מכ-150 מיני הפרפרים הידועים בארץ.
- פגיעה בערך טבע מוגן טעונה גם היא היתר לפי סעיף 33(ג) לחוק, ומסחר בערך טבע מוגן טעון היתר נפרד לפי סעיף 33(ד).
מי שמתחיל באנטומולוגיה חובבנית ומתכנן לצאת לשמורת טבע כדי לאסוף דגימות, נתקל במהירות בשאלה משפטית שלא תמיד ברורה: האם מותר בכלל לקחת חרק משטח טבע מוגן. התשובה הקצרה היא שזה תלוי בשני חוקים שונים לגמרי, וברוב המקרים בפועל התשובה היא לא, אלא בהיתר.
שני חוקים, שתי מסגרות
עבור מי שלא מכיר את המבנה המשפטי, חשוב להבחין בין שני חוקים מרכזיים: חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955, וחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998. הם לא חופפים, וההבדל ביניהם הוא בדיוק מה שקובע איך מתייחסים לחרקים.חוק חיית הבר: חרקים לא נכללים בהגדרה
חוק חיית הבר, המוקדם משני החוקים, מגדיר "חיית בר" כיונקים, עופות, זוחלים או דו-חיים בלבד. חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים אחרים פשוט אינם חלק מההגדרה הזו. המשמעות המעשית: איסורי הציד וההגנה הכלליים שבחוק הזה, שנועדו במקור להגן על בעלי חיים כמו צבאים, יעלים וציפורי דורס, אינם חלים על חרקים באופן ישיר, בכל שטח שהוא, פרטי או ציבורי.
חוק הגנים הלאומיים: כאן חרקים כן מוגנים, בתוך שטח מוכרז
החוק השני, המאוחר יותר, פועל אחרת לגמרי. סעיף 30(ד) לחוק הגנים הלאומיים אוסר על כל פעולה שיש בה, או שעלולה להיות בה, ״פגיעה״ בשטח המוכרז כשמורת טבע או כגן לאומי. ההגדרה של ״פגיעה״ בחוק רחבה מאוד, וכוללת במפורש השמדה, השחתה, ציד, רעייה, כריתה, וגם ״קטיפה, נטילה... של חי, צומח או דומם״. שימו לב לניסוח: ״חי״ ולא ״חיית בר״. זה כולל כל יצור חי, חרק ולא חרק כאחד, בלי קשר לשאלה אם הוא מוגדר במקום אחר כחיית בר מוגנת. הפעולה הזו מותרת רק ״בהיתר בכתב מאת המנהל״ של רשות הטבע והגנים.
המשמעות המעשית
התוצאה של שני החוקים יחד היא כזו: מחוץ לשטח מוכרז כשמורה או כגן לאומי, למשל בחצר פרטית או בפארק עירוני רגיל, אין איסור גורף על תפיסת חרק לפי חוק חיית הבר, כי חרקים לא נכללים בהגדרתו. אבל בתוך שטח מוכרז, גם אותה תפיסה בדיוק אסורה ללא היתר, מכוח חוק הגנים הלאומיים, בלי קשר למין החרק. זה בדיוק הפוך ממה שאספנים רבים מניחים אינטואיטיבית.
מקרה מיוחד: פרפרים מוגנים בכל מקום
יש שכבת הגנה שלישית, ספציפית וחריגה. במרץ 2009 הוכרזו 14 מיני פרפרים כ"ערכי טבע מוגנים", כ-10 אחוזים מכ-150 מיני הפרפרים הידועים בישראל. הכרזה זו, במסגרת אותו חוק גנים לאומיים, מקנה למינים האלה הגנה בכל שטח המדינה, לא רק בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים. פגיעה בערך טבע מוגן טעונה היתר לפי סעיף 33(ג) לחוק, ומסחר בו טעון היתר נפרד לפי סעיף 33(ד). מי שאינו בטוח האם המין שנתקל בו נמנה עם 14 המינים המוגנים הללו, עדיף שיפעל לפי כלל אצבע זהיר: לצלם ולא לתפוס, בפרט אם מדובר בפרפר.
איך משיגים היתר
עבור מי שרוצה לאסוף דגימות בפועל, בין אם למטרות לימוד עצמי, מחקר חובבני רציני או אוסף אישי, הדרך התקנית היא פנייה בכתב לרשות הטבע והגנים עם פירוט מטרת האיסוף והשטח המבוקש. אין מסלול אוטומטי או גורף לאספן חובב, וההיתר נבחן לגופו של עניין. הפרת הכללים חושפת לאכיפה, כולל דוח או הליך משפטי, במתכונת דומה במהותה לאכיפה המוכרת בתחום גלאי המתכות מול חוק העתיקות, המפורטת במדריך נפרד באתר.
לסיכום
- חרקים אינם נכללים בהגדרת חיית הבר לפי החוק משנת 1955.
- בתוך שמורת טבע או גן לאומי מוכרז, איסוף כל יצור חי, כולל חרק, אסור ללא היתר בכתב.
- 14 מיני פרפרים מוגנים בכל שטח המדינה מאז 2009, לא רק בשטחים מוכרזים.
- מחוץ לשטח מוכרז ומחוץ למינים המוגנים, אין איסור גורף על תפיסת חרק.
- לאיסוף מוסדר יש לפנות בבקשת היתר לרשות הטבע והגנים.
שאלות נפוצות
מותר לי לקחת הביתה חיפושית שמצאתי בשמורת טבע?
לא, לא בלי היתר בכתב ממנהל רשות הטבע והגנים. החוק אוסר על קטיפה או נטילה של כל יצור חי בשטח המוכרז כשמורה או כגן לאומי, ללא קשר לשאלה אם מדובר במין המוגדר כחיית בר במובן הצר של החוק הישן משנת 1955.
אז חרקים לא מוגנים בכלל בישראל?
הם כן מוגנים בתוך שטחים מוכרזים, שמורות טבע וגנים לאומיים, מכוח חוק הגנים הלאומיים, וגם 14 מיני פרפרים ספציפיים מוגנים בכל מקום בארץ כערכי טבע מוגנים משנת 2009. מחוץ לכך, החוק הכללי המיועד לחיית בר, יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, אינו חל עליהם באופן ישיר.
איך משיגים היתר לאיסוף חרקים למטרות לימוד או אוסף אישי?
יש לפנות בבקשה בכתב לרשות הטבע והגנים ולפרט את מטרת האיסוף ואת השטח המבוקש. היתרים למטרות מדעיות או חינוכיות נבחנים לגופו של עניין, ואין מסלול גורף או אוטומטי לאספן חובב פרטי.
מה קורה אם נתפסים אוספים חרק בלי היתר?
הפרת הוראות האכיפה שבחוק הגנים הלאומיים עלולה לגרור טיפול אכיפתי, כולל דוח או הליך משפטי, בדומה במהותה לאכיפה המופעלת נגד שימוש בגלאי מתכות בלי היתר באתר עתיקות מוכרז, המפורטת במדריך נפרד באתר.
מה לגבי איסוף חרק מהחצר הפרטית שלי או מפארק עירוני רגיל?
שטחים שאינם מוכרזים כשמורת טבע או כגן לאומי אינם כפופים לאיסורים הספציפיים שבסעיף 30(ד) לחוק, למעט אם מדובר באחד ממיני הפרפרים המוגנים באופן כללי בכל שטח המדינה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888