2.5 מיליארד שקל בשנה למימון ניידות אנשים עם מוגבלות, אבל רק לכ-40% מהם
ביקורת מעקב של מבקר המדינה: המדינה מממנת ישירות ניידות של אנשים עם מוגבלות בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה, אך זה מכסה רק כ-40% מהאוכלוסייה עם מוגבלות.
עובדות מהירות
- מדינת ישראל מממנת ישירות הוצאות עבור שירותי ניידות לאנשים עם מוגבלות, המיועדות לרכב פרטי, להסעות ולתחבורה ציבורית, בסך של כ-2.5 מיליארד שקל מדי שנה בשנה.
- שירותי ההסעות הממומנים האלה מיועדים לכ-40% בלבד מכלל האנשים עם מוגבלות בישראל.
- עלות ההסעות של אנשים עם מוגבלות בשוק הפרטי, מחוץ למסגרת הממומנת, אינה מפוקחת וגבוהה, מה שהעלה במסגרת הביקורת את הצורך לבחון הקמת שירות מסובסד של הסעות לפי ביקוש, בדומה למודל שכבר קיים בקווים הבין-עירוניים הנגישים.
- משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי הם הגופים האחראים בפועל, כל אחד בתחומו, על מערכי ההסעות הניתנים לאנשים עם מוגבלות, בלי גורם מתכלל אחד שמרכז את הנושא.
- בין ההמלצות לתכנון העתידי של מערך ההסעות המונגש: לעגן דרישת נגישות במכרזים העתידיים של הרשויות המקומיות להסעות, ולשלב מיניבוסים בין-עירוניים מונגשים ואוטובוסים פרבריים מונגשים בציי הרכב של המפעילים.
מעבר לתחבורה הציבורית הרגילה, המדינה מפעילה ומממנת שורה שלמה של שירותי הסעות ייעודיים לאנשים עם מוגבלות, החל מקצבת ניידות ועד הסעות מאורגנות למסגרות חינוך, תעסוקה ורווחה. ביקורת מעקב של מבקר המדינה מנובמבר 2024 על הנגשת התחבורה הציבורית התייחסה גם לתמונה הרחבה הזאת של מימון הניידות, וחשפה פער משמעותי בין היקף המימון הכולל לבין מספר האנשים שהוא בפועל מכסה.
2.5 מיליארד שקל, אבל לא לכולם
לפי הדוח, מדינת ישראל מממנת ישירות הוצאות עבור שירותי ניידות לאנשים עם מוגבלות, המיועדות לרכב פרטי, להסעות ולתחבורה ציבורית, בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד שקל בכל שנה. זהו סכום גדול, אבל הביקורת מדגישה נתון חשוב לא פחות: שירותים אלה מיועדים לכ-40% בלבד מכלל האנשים עם מוגבלות בישראל. המשמעות היא שרוב האנשים עם מוגבלות בישראל, יותר מ-60%, אינם נכללים במעטפת המימון הישירה הזאת עבור ניידותם.
מי שנשאר בחוץ, פונה לשוק פרטי יקר ולא מפוקח
מי שאינו נכלל בשירותים הממומנים, ולעיתים גם מי שכן, נזקק לעיתים לשירותי הסעה בשוק הפרטי. הביקורת מציינת שעלות ההסעות של אנשים עם מוגבלות בשוק הפרטי אינה מפוקחת וגבוהה, מה שיוצר עומס כלכלי נוסף על אוכלוסייה שממילא מתמודדת עם הוצאות מיוחדות. בעקבות כך עלה במסגרת הביקורת הצורך לבחון הקמת שירות מסובסד של הסעות לפי ביקוש, שיפעל באופן דומה למודל שכבר קיים היום בקווי האוטובוס הבין-עירוניים הנגישים, שם המדינה מסבסדת חלק מעלות הנסיעה.
ארבעה גופים, בלי גורם אחד שמתכלל
נתון נוסף שעולה מהביקורת נוגע לאופן שבו מערך ההסעות מנוהל מבחינה ארגונית. נמצא שכמה משרדי ממשלה, בהם משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך ומשרד הבריאות, וכן המוסד לביטוח לאומי, הם אלה האחראים בפועל על מערכי ההסעות הניתנים לאנשים עם מוגבלות, כל אחד בתחום האחריות שלו. פיצול האחריות בין ארבעה גופים שונים, בלי גורם ממשלתי אחד שמרכז ומתכלל את הנושא, מקשה על בניית תמונת מצב כוללת ועל תכנון אסטרטגי ארוך טווח של מערך ההסעות.
מה מומלץ לתכנון העתידי
בפרק הסיכום וההמלצות שעליו מתבססת הביקורת בנושא זה, הודגש הצורך לעגן את נושא הנגישות כבר בשלב המכרזים העתידיים של הרשויות המקומיות למערך ההסעות המונגש, ולהקפיד לשלב מיניבוסים בין-עירוניים מונגשים ואוטובוסים פרבריים מונגשים בציי הרכב של המפעילים. כך, כל מכרז עתידי להפעלת הסעות ייבחן מראש גם דרך הפריזמה של נגישות לאנשים עם מוגבלות, ולא כתוספת מאוחרת.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם אדם עם מוגבלות שזקוק לפתרון ניידות, כדאי לבדוק מול משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך או המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לצורך הספציפי שלכם, אילו שירותי הסעות ממומנים קיימים עבורכם, ולא להניח מראש שאתם נכללים או לא נכללים באחת מהמסגרות. מכיוון שהאחריות מפוצלת בין כמה גופים, לעיתים כדאי לבדוק מול יותר מגורם אחד.
שאלות נפוצות
כמה כסף המדינה מוציאה בפועל על ניידות של אנשים עם מוגבלות?
לפי הנתונים שהוצגו בביקורת מעקב של מבקר המדינה, המדינה מממנת ישירות שירותי ניידות לאנשים עם מוגבלות, לרכב פרטי, להסעות ולתחבורה ציבורית, בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, המימון הזה מכסה רק כ-40% מכלל האנשים עם מוגבלות בישראל.
אם אני עם מוגבלות ולא נכלל באותם 40%, מה האפשרויות שלי?
לפי הביקורת, מי שלא נכלל במסגרת הממומנת נדרש לרוב לפנות לשוק הפרטי, שבו עלות ההסעות אינה מפוקחת וגבוהה יחסית. הביקורת מציינת שעולה צורך לבחון הקמת שירות מסובסד נוסף של הסעות לפי ביקוש, אך נכון למועד הביקורת מדובר בכיוון לתכנון עתידי בלבד ולא בשירות קיים.
מי אחראי בפועל על שירותי ההסעות המיוחדות?
האחריות מתחלקת בין כמה גורמים: משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, כל אחד אחראי על מערכי הסעות בתחום שלו, כמו הסעות לצורכי חינוך, בריאות או רווחה, בלי גורם ממשלתי אחד שמרכז ומתכלל את כלל מערך ההסעות עבור אנשים עם מוגבלות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888