היערכות מראש לטיפול מרחוק במצב חירום לילדים ומבוגרים עם מוגבלות (תקנה 21)
תקנה 21 מחייבת ספק מקצוע בריאות להיערך מראש למצב שילד או מבוגר עם מוגבלות לא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי בחירום, ולתכנן טיפול בבית, מרחוק או הדרכה.
עובדות מהירות
- לפי תקנה 21(א) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ"ב-2022, ספק מקצוע בריאות חייב להיערך מראש למצב שבו אנשים עם מוגבלות, כולל ילדים, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי בגלל מצב חירום, או ששירות שניתן להם בביתם הופסק.
- לפי תקנה 21(ב), ההיערכות חייבת לכלול לפחות ארבעה מרכיבים: הדרכת האדם ומשפחתו על תקשורת מרחוק; טיפול בבית האדם או במקום קרוב, כולל דרך מרפאה ניידת אם קיימת; טיפול וסיוע מרחוק המותאם לצרכי האדם או הילד, ובלבד שאינו מסכן אותו; ומענים לאנשים עם מוגבלויות מורכבות הזקוקים למגע פיזי ואינם יכולים להגיע לטיפול השגרתי שלהם.
- לפי תקנה 21(ג), משרד הבריאות אחראי לגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק במצב חירום, ולפי ההוראות בתקנה 36(ג)(1) עליו להשלים זאת עד שישה חודשים מיום התחילה של התקנות.
- לפי תקנה 21(ד), ספק מקצוע בריאות חייב לפעול ככל יכולתו במצב חירום להמשיך ולספק את שירותי הבריאות שהוא נותן כדרך קבע, לפי היערכותו ובהתחשב באמות המידה של משרד הבריאות; חובה זו לא חלה במקרה של מחלה מידבקת מסוכנת, אלא אם המנהל הכללי של משרד הבריאות הורה אחרת.
- "ספק מקצוע בריאות" מוגדר בתקנה כמי שמספק שירות בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בתחום מקצועות הבריאות או התפתחות הילד, וכן מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי לפי חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000.
הרבה ילדים ומבוגרים עם מוגבלות מקבלים טיפולים שוטפים ממרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסט או איש מקצוע אחר, במרפאה, במעון יום שיקומי או בביתם. תקנה 21 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ"ב-2022, קובעת חובה כללית וחשובה: כל ספק מקצוע בריאות חייב להיערך מראש למצב שבו החירום מונע מהמטופל שלו להגיע.
מתי חלה חובת ההיערכות
לפי תקנה 21(א), ספק מקצוע בריאות חייב להיערך למצב שבו אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה ילדים עם מוגבלות, נותרים בבתיהם ולא מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי לצורך קבלת שירות בריאות, או ששירות שניתן להם בביתם דרך קבע הופסק, עקב מצב חירום. "בית" בתקנה זו כולל גם מסגרת דיור שהאדם מתגורר בה.
ארבעה מרכיבים שחייבים להיות בתוכנית ההיערכות
לפי תקנה 21(ב), ההיערכות חייבת לאפשר לספק, בהתאם לנסיבות מצב החירום, לתת מענה בארבעה אפיקים: הדרכת האדם עם המוגבלות ומשפחתו על אופני תקשורת מרחוק באמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידיהם, כולל סיוע לצורך כך; טיפול בבית האדם או במקום קרוב אחר, לרבות באמצעות מרפאה ניידת אם קיימת כזו; טיפול וסיוע מרחוק המותאם לצרכיו וליכולותיו של האדם או הילד, כולל קשר עם המשפחה והדרכת הורים או מטפלים למענים טיפוליים, ובלבד שהטיפול מרחוק בלא מטפל בצמוד לא מסכן אותו; ומענים מתאימים לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שהטיפול בהם דורש מגע פיזי, ושבגלל מצב החירום אינם מגיעים למרפאה או למעון יום שיקומי ולא ניתן להגיע לביתם להמשך הטיפול השגרתי.
אמות מידה של משרד הבריאות
כדי שההיערכות של אלפי ספקים שונים לא תהיה מקרית, תקנה 21(ג) מטילה על משרד הבריאות לגבש אמות מידה מומלצות לעניין הטיפול בבית, הטיפול והסיוע מרחוק וההדרכה מרחוק במצב חירום. לפי הוראות המעבר בתקנה 36(ג)(1), משרד הבריאות היה חייב להשלים את גיבוש אמות המידה האלה לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה של התקנות.
החובה להמשיך לתת שירות, עם יוצא מן הכלל אחד
לפי תקנה 21(ד), ספק מקצוע בריאות חייב לפעול ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום כדי להמשיך ולספק לאדם עם מוגבלות את שירותי הבריאות שהוא מספק לו כדרך קבע, בהתאם להיערכותו לפי התקנה ובהתחשב באמות המידה של משרד הבריאות. חובה זו לא חלה לגבי מצב של מחלה מידבקת מסוכנת כהגדרתה בפקודת בריאות העם, אלא אם המנהל הכללי של משרד הבריאות הורה כך לפי דין ולתקופה שיורה, מטעמי מניעת הדבקה.
מי נחשב "ספק מקצוע בריאות"
התקנה מגדירה את מי שחלה עליו החובה בצורה רחבה: כל מי שמספק שירות בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי בתחום מקצועות הבריאות (כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות) או בתחום התפתחות הילד, וכן כל מי שמפעיל מסגרת לשירותי יום שהיא מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000.
שאלות נפוצות
הילד שלי הולך למעון יום שיקומי, מה קורה לטיפולים שלו אם המעון לא פועל בחירום?
לפי תקנה 21(א), ספק מקצוע הבריאות שמטפל בילד (או המעון עצמו כשהוא מוגדר מעון יום שיקומי) חייב להיערך מראש בדיוק למצב הזה. ההיערכות אמורה לכלול, בין השאר, טיפול בבית או במקום קרוב, טיפול וסיוע מרחוק, והדרכה של ההורים על שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להמשיך ולקבל תמיכה.
אני זקוק לטיפול שכולל מגע פיזי, כמו פיזיותרפיה, האם אפשר בכלל לתת את זה מרחוק?
לא תמיד, וזה בדיוק מה שתקנה 21(ב)(4) מתייחסת אליו: מענים מתאימים לאנשים עם מוגבלויות מורכבות שהטיפול בהם מצריך מגע ואינם יכולים להגיע למרפאה, למעון יום שיקומי או לביתם. במקרים כאלה ההיערכות אמורה לכלול חלופות מעבר לטיפול מרחוק בלבד, כמו הגעה למקום קרוב יותר או מרפאה ניידת אם קיימת.
ספק הבריאות שלי פשוט הפסיק לתת שירות כשהתחיל מצב החירום, מותר לו?
לא בלי סיבה מוצדקת. לפי תקנה 21(ד), ספק מקצוע בריאות חייב לפעול ככל יכולתו בנסיבות מצב החירום כדי להמשיך ולספק את שירותי הבריאות שהוא נותן כדרך קבע, בהתאם להיערכותו המוקדמת. יוצא מן הכלל הוא מצב של מחלה מידבקת מסוכנת שהוכרזה לפי פקודת בריאות העם, ורק אם מנכ"ל משרד הבריאות הורה כך לפי דין.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888