הורה עם מוגבלות בניידות או סבא וסבתא שמלווים ילד לגן שעשועים: מה מגיע לכם בשביל
מה התקנות מחייבות לגבי שביל הגישה, הכניסה וספסלי המנוחה בגן ציבורי, מבחינת הורה או סבא וסבתא שמלווים ילד.
עובדות מהירות
- תקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין קובעות כי בגן ציבורי תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה מכניסה אחת לפחות ועד למרכזי העניין העיקריים בגן, ובכלל זה אתר המשחקים.
- לפי אותן תקנות, נגישות של אדם עם מוגבלות צריכה להיות באמצעות אותה דרך ההגעה שבה משתמש כלל הציבור, מהחניה, מהמדרכה או מתחנת התחבורה הציבורית הסמוכה ועד לכניסה ולמרכזי העניין, ולא מסלול נפרד ומיוחד.
- בשביל שהשיפוע האורכי שלו עולה על 5 אחוזים ואורכו לפחות 400 מטרים, מחייבות התקנות מושבים למנוחה במרווחים של כ-50 מטרים ביניהם, ומושב כזה יוצב בצל ככל האפשר.
הרבה חומר שנכתב על נגישות גני שעשועים מתמקד בילד עצמו: האם הוא יכול לשבת על הנדנדה, האם הוא יכול להגיע לארגז החול. אבל יש זווית נוספת שקל לפספס. מה קורה כשההורה עצמו משתמש בכיסא גלגלים או בהליכון, או כשסבא או סבתא, אזרחים ותיקים עם קושי בניידות, הם אלה שמלווים את הנכד לגן השעשועים בשעות אחר הצהריים בזמן שההורים בעבודה. גם עבורם, התקנות קובעות דרישות ברורות, לא פחות חשובות מהדרישות שנוגעות למתקני המשחק עצמם.
נגישות רציפה, לא מסלול נפרד
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין) קובעות שבגן ציבורי תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות רציפה מכניסה אחת לפחות ועד למרכזי העניין העיקריים בגן, ואתר המשחקים נמנה במפורש עם אותם מרכזי עניין. חשוב במיוחד עקרון שהתקנות מדגישות: דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות מהשטח הציבורי הגובל, כלומר מהחניה, מהמדרכה או מתחנת האוטובוס הסמוכה, ועד לכניסה לגן ולתוכו, אמורה להיות אותה הדרך שבה משתמש כלל הציבור, ולא מסלול צדדי נפרד. המשמעות המעשית היא שהורה בכיסא גלגלים לא אמור להסתובב באזור אחורי או מרוחק כדי להגיע לגן, אלא להשתמש באותו שביל ובאותה כניסה כמו כל משפחה אחרת.
ספסלים למנוחה: לא רק נחמד, גם מחייב
עבור אזרח ותיק שמלווה נכד, או הורה שמתעייף מהר יותר בגלל מוגבלות, שאלת המנוחה בדרך היא לא עניין שולי. התקנות מתייחסות לכך במפורש: בשביל שהשיפוע האורכי שלו עולה על 5 אחוזים ואורכו לפחות 400 מטרים, נדרשים מושבים למנוחה במרווחים של כ-50 מטרים זה מזה, ומושב כזה אמור להיות ממוקם בצל ככל האפשר. אלה לא המלצות עיצוביות אלא דרישות שנקבעו בתקנות מכוח החוק, ומשמעותן שאם השביל לגן השעשועים בפארק תלול ואין בו אף ספסל בדרך, מדובר בסטייה מהדרישות ולא רק בחוסר נוחות.
מה עושים כשזה לא כך בפועל
אם השביל לגן השעשועים השכונתי שלכם תלול, חסר ספסלים, או שהכניסה לגן דורשת מעקף ארוך לעומת הכניסה הרגילה, כדאי לתעד את הבעיה בכתב, כולל תיאור מדויק של המיקום, ולפנות לרכז הנגישות או למחלקת ההנדסה ברשות המקומית. פנייה ממוקדת שמתארת בדיוק איזו נגישות חסרה, ולא רק תלונה כללית שהפארק "לא נגיש", נוטה לקבל מענה מהיר יותר. אם אין תגובה בתוך זמן סביר, אפשר לפנות בהמשך לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמטפלת בפניות ציבור הנוגעות ליישום חוק שוויון הזכויות בנושאי נגישות.
שאלות נפוצות
מה זכותו של הורה בכיסא גלגלים או סבא וסבתא עם מוגבלות בניידות שמלווים ילד לגן שעשועים?
לפי התקנות, הרשות המקומית חייבת להבטיח נגישות רציפה מהחניה, מהמדרכה או מתחנת התחבורה הציבורית הסמוכה, דרך הכניסה לגן ועד למתקני המשחק עצמם, כך שהמלווה יכול להישאר לצד הילד לאורך כל הביקור ולא להיעצר באמצע הדרך.
האם חייבים להיות ספסלים למנוחה בשביל בפארק?
בשבילים ששיפועם עולה על 5 אחוזים ואורכם משמעותי, התקנות מחייבות ספסלים במרווחים קבועים, בצל ככל האפשר, כדי לאפשר לאזרח ותיק או לאדם עם מוגבלות לעצור ולנוח בדרך.
מה עושים אם השביל לגן השעשועים בפארק השכונתי לא נגיש בפועל?
אפשר לפנות לרכז הנגישות או למחלקת ההנדסה ברשות המקומית ולדווח על הליקוי הספציפי, ואם אין מענה בתוך זמן סביר, ניתן לפנות בהמשך לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
האם הדרישה חלה גם על אזור הישיבה ליד גן השעשועים ולא רק על השביל אליו?
כן. התקנות מתייחסות לנגישות רציפה אל מרכזי העניין בגן, ובהם גם פינות ישיבה, ולא רק אל השביל המוביל אליהם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888