אוטם לב או שבץ בעבודה: איך פקיד התביעות בודק אם 'אירוע חריג' גרם לזה
גם אם העבודה תרמה רק חלק קטן מהגורמים הרפואיים, מבחן האלמלא עשוי להספיק כדי להכיר באוטם או בשבץ כפגיעה בעבודה.
עובדות מהירות
- כדי להכיר באוטם בשריר הלב או באירוע מוחי כפגיעה בעבודה, נדרש קיומו של 'אירוע חריג' בעבודה קודם וסמוך לקרות האוטם או האירוע המוחי, ופקיד התביעות הוא זה שקובע אם אכן היה אירוע חריג כזה, על סמך העובדות שבפניו (עמוד 120 בתדריך).
- המבחן המשפטי שנקבע בפסיקה לקשר הסיבתי הוא 'מבחן האלמלא': האם אלמלא האירוע החריג בעבודה, האוטם או האירוע המוחי היו קורים באותו זמן ובאותו מקום (עמוד 120 בתדריך).
- בפסק דין אלי רז ז"ל (עב"ל 210/97) קבע בית הדין הארצי לעבודה, בהסתמך על חוות דעת מומחה, שגם כשגורמי סיכון כלליים אחרים היו קיימים אצל התובע וכשהמומחה העריך ששיעור השפעת האירועים בעבודה על התוצאה עמד על כ-25 אחוזים בלבד, עדיין נמצא קשר סיבתי בין העבודה לאירוע, מכיוון שמועד הופעת הדימום במוח היה קשור לאותו אירוע חריג (עמוד 121 בתדריך).
- גישה דומה מיושמת גם באוטם בשריר הלב: גורמי סיכון כלליים כמו טרשת עורקים עשויים להסביר את הנטייה לפתח אוטם, אבל מועד הופעת האוטם עצמו יכול להיות מוכר כקשור ל'אירוע חריג' בעבודה, כמו סערת נפש, דחק נפשי חריג או מאמץ חריג (עמוד 121 בתדריך).
הרבה אנשים שעברו אוטם בשריר הלב או אירוע מוחי בזמן העבודה מניחים מראש שאין טעם לתבוע, כי הרופאים שלהם הסבירו שהייתה להם גם נטייה רפואית קודמת: לחץ דם גבוה, טרשת עורקים או גורמי סיכון אחרים. התדריך הפנימי לרופאי הביטוח הלאומי מסביר שהמסקנה הזו לא תמיד נכונה, כי המבחן המשפטי לא בודק מה הגורם ה'עיקרי', אלא משהו אחר לגמרי.
למה אי אפשר לדרוש בסיס רפואי 'נקי'
התדריך מציין במפורש שמבחינה רפואית לא תיתכן פגימה מסוג אוטם או אירוע מוחי בלי בסיס אנטומי קודם, כמו טרשת עורקים. כלומר, אף אחד לא סובל מאוטם 'משום מקום'. בגלל זה הדרישה איננה שהעבודה תהיה הגורם היחיד או אפילו העיקרי, אלא שיהיה 'אירוע חריג' בעבודה, סמוך לפני קרות האוטם או האירוע המוחי.
מבחן האלמלא: השאלה שבאמת נבדקת
המבחן שקבעה הפסיקה לקשר הסיבתי נקרא 'מבחן האלמלא'. השאלה היא: אלמלא האירוע החריג שקרה בעבודה, האם האוטם או האירוע המוחי היו קורים באותו זמן ובאותו מקום? אם התשובה היא שהאירוע לא היה קורה אז ושם בלי הטריגר הזה, יש בסיס להכיר בקשר לעבודה, גם אם ברור שגורמים רפואיים אחרים תרמו לתמונה הכללית.
המקרה שממחיש עד כמה זה יכול להספיק: 25 אחוזים בלבד
בפסק דין אלי רז ז"ל, בית הדין הארצי לעבודה נסמך על חוות דעת מומחה שהעריכה ששיעור השפעת האירועים בעבודה על התוצאה עמד על כ-25 אחוזים בלבד, בתוך יתר הגורמים הכלליים שהיו קיימים אצל התובע. במילים אחרות, המומחה עצמו העריך שגם בלי העבודה קרוב לוודאי שהתובע היה סובל מדימום במוח בשלב כלשהו. ובכל זאת, מכיוון שהעיתוי הספציפי של הדימום היה קשור לאירוע בעבודה, בית הדין קבע שיש קשר סיבתי מספיק, כי ההבחנה בין הקביעה הרפואית לקביעה המשפטית היא מהותית: מבחינה רפואית העבודה לא הייתה הגורם העיקרי, אבל מבחינה משפטית העיתוי הוא זה שקובע.
אותו עיקרון גם באוטם בשריר הלב
גישה דומה חלה גם על אוטם בשריר הלב: גורמי סיכון כלליים מסבירים למה בכלל התפתחה נטייה לאוטם, אבל מועד הופעת האוטם עצמו יכול להיות קשור לאירוע חריג בעבודה, כמו סערת נפש, דחק נפשי חריג או מאמץ חריג. מי שקובע אם היה אירוע כזה הוא פקיד התביעות, על סמך העובדות שנאספות, ולא הרופא המומחה, שתפקידו מוגבל להערכת הקשר הרפואי בלבד.
מה זה אומר בשבילכם
אם עברתם אוטם או אירוע מוחי בזמן העבודה או סמוך לאחר אירוע קשה בעבודה, אל תפסלו מראש את האפשרות להגיש תביעה רק בגלל שהיו לכם גורמי סיכון קודמים. חשוב לתעד בדיוק מה קרה סמוך לאירוע, כולל מילים כמו לחץ, מאמץ חריג או מצוקה נפשית שמופיעות בתיק הרפואי, כי אלה בדיוק הפרטים שפקיד התביעות בודק כשהוא שוקל אם היה אירוע חריג.
לליווי בהגשת תביעה או בבירור הזכויות שלכם אפשר לפנות למוקד פר יו בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם היו לי גורמי סיכון קודמים ללב, זה שולל את ההכרה שהאוטם קרה בעבודה?
לא בהכרח. לפי פסיקת בית הדין הארצי, גם כאשר גורמי סיכון כלליים תרמו לנטייה לפתח אוטם או דימום, אפשר עדיין להכיר בקשר לעבודה אם מועד הופעת האירוע קשור ל'אירוע חריג' בעבודה. במקרה אחד שהובא בתדריך אף נקבע קשר סיבתי כשההערכה הרפואית הייתה ששיעור השפעת האירועים בעבודה עמד על כ-25 אחוזים בלבד.
מי קובע אם היה 'אירוע חריג' בעבודה?
פקיד התביעות בביטוח הלאומי הוא זה שקובע אם היה אירוע חריג, על סמך העובדות שנאספו, כולל מסמכים רפואיים וניסוחים כמו 'סערת נפש', 'דחק נפשי חריג' או 'מאמץ חריג'. מומחה רפואי שנותן חוות דעת אינו קובע בעצמו אם היה אירוע חריג, אלא רק מעריך את הקשר הרפואי בין הגורמים לתוצאה.
מה זה בדיוק 'מבחן האלמלא'?
זהו המבחן המשפטי שקובע קשר סיבתי בין אירוע בעבודה לבין אוטם או אירוע מוחי: השאלה הנבחנת היא האם, אלמלא האירוע החריג שקרה בעבודה, האוטם או האירוע המוחי היו מתרחשים באותו זמן ובאותו מקום. אם התשובה שלילית, כלומר האירוע לא היה קורה אז ושם בלי הטריגר מהעבודה, עשוי להיקבע קשר סיבתי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888