צעיר שאיבד את שתי רגליו תבע את הביטוח הלאומי, וקיבל מימון לכיסא גלגלים קל משקל
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שכיסא גלגלים קל משקל אינו מותרות אלא כלי שיקומי הכרחי, והורה לביטוח הלאומי לממן כיסא כזה לצעיר שלומד רפואה לאחר קטיעת שתי רגליו.
עובדות מהירות
- צעיר בן 22 שאיבד את שתי רגליו מעל הברך בתאונה קשה בשנת 2023, החל לאחר שיקום ממושך בלימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, בקמפוס עם עליות, ירידות ומעברים מרובים.
- כיסא הגלגלים שסופק לו במסגרת השיקום שקל כ-12 קילוגרם, ובתוספת משקל הפרוטזות (כ-9 ק"ג), אביזרים וציוד אישי, הוסיף עומס פיזי משמעותי שהקשה עליו להתנייד באופן עצמאי בקמפוס.
- בקשתו לכיסא גלגלים קל משקל יותר נדחתה תחילה הן על ידי קופת החולים והן על ידי הביטוח הלאומי, בטענה שמימון אמצעי ניידות הוא באחריות מערכת הבריאות, וכי הכיסא הקיים אינו מונע ממנו להשתתף בלימודים.
- בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכב בראשות השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, קבע שמדובר בסוגיה שיקומית ולא רפואית, ולכן הסמכות נתונה לביטוח הלאומי, וכי המונח "מכשירים" בחוק הוא רשימה פתוחה שיש לפרש לפי תכליתו הסוציאלית.
- בפסק הדין נכתב שכיסא גלגלים קל אינו בגדר "שיפור איכות חיים" אלא כלי חיוני והכרחי למימוש תוכנית השיקום המקצועי, בפרט כשמדובר בקטיעה כפולה מעל הברך ובדרישות הפיזיות של לימודי רפואה, כולל סבבים קליניים בבתי חולים.
- הביטוח הלאומי חויב לממן לצעיר כיסא גלגלים קל משקל.
צעיר בן 22 שאיבד את שתי רגליו מעל הברך בתאונה קשה, ולאחר שיקום ממושך החל בלימודי רפואה, נאלץ להתמודד יום יום עם כיסא גלגלים כבד שהקשה עליו להתנייד בקמפוס. בית הדין האזורי לעבודה קבע שזו סוגיה שיקומית, לא רפואית, ושעל הביטוח הלאומי לממן לו כיסא קל יותר.
כיסא כבד מדי לקמפוס עם עליות וירידות
כיסא הגלגלים שסופק לצעיר במסגרת השיקום שקל כ-12 קילוגרם. בתוספת משקל הפרוטזות, כ-9 קילוגרם נוספים, אביזרים וציוד אישי, נוצר עומס פיזי משמעותי שהקשה עליו להתנייד באופן עצמאי בקמפוס הררי עם עליות, ירידות ומעברים מרובים.
הסירוב הראשוני
בקשתו לכיסא גלגלים קל משקל יותר נדחתה תחילה הן על ידי קופת החולים והן על ידי הביטוח הלאומי. המוסד טען שמימון אמצעי ניידות הוא באחריות מערכת הבריאות, וכי הכיסא הקיים אינו מונע ממנו להשתתף בלימודים.
קביעת בית הדין: סוגיה שיקומית, לא רפואית
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכב בראשות השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, דחה את טענות הביטוח הלאומי וקבע שמדובר בסוגיה שיקומית תפקודית ולא רפואית, ולכן הסמכות והאחריות נתונות לביטוח הלאומי. בפסק הדין נכתב שכיסא גלגלים קל "אינו בגדר שיפור איכות חיים, אלא כלי חיוני והכרחי למימוש תוכנית השיקום המקצועי".
מה המשמעות עבורכם
אם אתם או בן משפחה זקוקים לכיסא גלגלים קל יותר כדי להשתלב בלימודים או בעבודה, וקיבלתם סירוב בטענה שזו סוגיה רפואית בלבד, כדאי לדעת שיש תקדים משפטי שתומך בגישה אחרת. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני זקוק לכיסא גלגלים קל יותר כדי להשתלב בלימודים או בעבודה, אבל הביטוח הלאומי טוען שזה עניין רפואי ולא שלו. מה אומר פסק הדין?
פסק דין אמיתי של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בדיוק את ההפך: כאשר הצורך בכיסא קל יותר נובע מהתפקוד והיכולת להשתלב בלימודים או בעבודה, מדובר בסוגיה שיקומית שבאחריות הביטוח הלאומי, ולא בסוגיה רפואית בלבד.
מה ההבדל בין "צורך רפואי" לבין "צורך שיקומי תפקודי" בהקשר של כיסא גלגלים?
לפי פסק הדין, צורך רפואי מתייחס לטיפול במצב הבריאותי עצמו, ואילו צורך שיקומי תפקודי מתייחס ליכולת של האדם להשתלב בחיי היומיום, בלימודים ובעבודה. בית הדין קבע שכאשר כיסא כבד מגביל השתלבות אקדמית או תעסוקתית, מדובר בצורך שיקומי שבאחריות הביטוח הלאומי.
האם כל מי שזקוק לכיסא גלגלים קל יותר יקבל מימון אוטומטית?
לא. פסק הדין התייחס לנסיבות קונקרטיות, קטיעה כפולה מעל הברך ודרישות פיזיות משמעותיות של לימודי רפואה, שבהן הקשר בין סוג הכיסא ליכולת לתפקד היה ברור וישיר. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, אבל הפסיקה פותחת פתח לבקש מימון כזה כשיש קשר ממשי בין משקל הכיסא ליכולת ההשתתפות בלימודים או בעבודה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888