לקות למידה והפרעת קשב: הגדרות, שכיחות והחפיפה ביניהן בקרב תלמידים
הגדרות DSM-5 ללקות למידה והפרעת קשב, נתוני שכיחות בישראל לפי מגזר, והחפיפה בין שתי ההפרעות בקרב תלמידים.
עובדות מהירות
- לקות למידה והפרעת קשב מוגדרות כהפרעות נוירו-התפתחותיות ששכיחותן באוכלוסייה נאמדת בין 5% ל-15% (עמוד 5 במסמך).
- משרד החינוך מבסס את הגדרתו ללקות למידה על מדריך האבחנות הפסיכיאטריות DSM-5 (2013), המגדיר לקות למידה (SLD, Specific Learning Disorder) כ"הפרעת למידה ספציפית" שהיא הפרעה נוירו-התפתחותית (עמוד 7 במסמך).
- קיימות שתי גישות מרכזיות לאבחון לקות למידה: "מודל הפער", הבודק את הישגי התלמיד ביחס לגיל האינטלקטואלי שלו, ו"מודל הקריטריון", הבודק את הישגיו ביחס לגיל הכרונולוגי או הכיתתי שלו (עמודים 9 עד 10 במסמך).
- הפרעת קשב ופעלתנות יתר מוגדרת כהפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת באחד או יותר משלושה מרכיבים: ליקוי בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות; את האבחון חייב לבצע איש מקצוע רפואי מומחה כגון פסיכיאטר או נוירולוג שהתמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב, או פסיכולוג מומחה שהתמחה ורכש ניסיון דומה (עמוד 15 במסמך).
- בישראל נמצא כי שכיחות הפרעת קשב בקרב ילדים בני 7 עד 9 היא 9.5% במגזר היהודי ו-7.5% במגזר הערבי, ועוד נמצא כי ל-30% עד 60% מהתלמידים המאובחנים בהפרעת קשב יש גם לקות למידה, שהם כ-14% עד 17% מכלל התלמידים (עמודים 15 עד 16 במסמך).
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מרכז את ההגדרות הרפואיות והחינוכיות של לקות למידה והפרעת קשב, ומציג נתוני שכיחות בישראל. שתי ההפרעות מוגדרות כהפרעות נוירו-התפתחותיות ששכיחותן באוכלוסייה נאמדת בין 5% ל-15%, עם השלכות רחבות על התפקוד הכללי והלימודי של התלמיד.
הגדרת לקות הלמידה לפי DSM-5
משרד החינוך מבסס את הגדרתו ללקות למידה על מדריך האבחנות הפסיכיאטריות DSM-5 משנת 2013, המגדיר לקות למידה, או בשמה המלא "הפרעת למידה ספציפית" (SLD), כהפרעה נוירו-התפתחותית. לקות הלמידה מקשה על האדם לרכוש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות, קריאה, כתיבה וחשבון, ובאה לידי ביטוי גם מחוץ לעולם האקדמי, למשל בעריכת קניות, נהיגה וניהול כספים.
שתי גישות מתחרות לאבחון
המסמך מציג שתי גישות מרכזיות לאבחון לקות למידה. לפי "מודל הפער", יש לאבחן תלמיד לפי בחינת הישגיו ביחס לעצמו ולגיל האינטלקטואלי שלו, כך שפער בין היכולות הקוגניטיביות להישגים הלימודיים עשוי להעיד על לקות גם אם ההישגים אינם נמוכים באופן מוחלט. לעומת זאת, לפי "מודל הקריטריון", הישגי התלמיד נבחנים ביחס להישגים המצופים מבני גילו הכרונולוגי או הכיתתי בלבד. הבדל זה יכול להוביל להחלטות שונות באותם מקרים, למשל אצל תלמיד מחונן שהישגיו בחשבון נמוכים מהממוצע שלו בתחומים אחרים אך אינם נמוכים מהנורמה הכיתתית.
שכיחות הפרעת קשב וההצטלבות עם לקות למידה
הפרעת קשב ופעלתנות יתר מוגדרת כהפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת באחד או יותר משלושה מרכיבים: ליקוי בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. את האבחון חייב לבצע איש מקצוע רפואי מומחה, כגון פסיכיאטר או נוירולוג, שהתמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב, או פסיכולוג מומחה שהתמחה ורכש ניסיון דומה. בישראל נמצא כי שכיחות ההפרעה בקרב ילדים בני 7 עד 9 היא 9.5% במגזר היהודי ו-7.5% במגזר הערבי. עוד נמצא כי ל-30% עד 60% מהתלמידים המאובחנים בהפרעת קשב יש גם לקות למידה, שהם כ-14% עד 17% מכלל התלמידים, כלומר יש חפיפה משמעותית בין שתי ההפרעות.
שאלות נפוצות
על אילו הגדרות מבוסס אבחון לקות למידה בישראל?
משרד החינוך מבסס את ההגדרה על מדריך האבחנות הפסיכיאטריות DSM-5 משנת 2013, המגדיר לקות למידה כ"הפרעת למידה ספציפית", הפרעה נוירו-התפתחותית שיש לה השלכות רחבות על התפקוד הכללי והלימודי (עמוד 7 במסמך).
מה ההבדל בין מודל הפער למודל הקריטריון באבחון?
מודל הפער בודק את הישגי התלמיד ביחס לגיל האינטלקטואלי שלו, בעוד מודל הקריטריון בודק את הישגיו ביחס לגיל הכרונולוגי או הכיתתי. הבחירה בין המודלים יכולה להשפיע על תוצאות האבחון וההמלצות הנובעות ממנו (עמודים 9 עד 10 במסמך).
האם לקות למידה והפרעת קשב מופיעות יחד?
כן. נמצא כי ל-30% עד 60% מהתלמידים המאובחנים בהפרעת קשב יש גם לקות למידה, שהם כ-14% עד 17% מכלל התלמידים (עמודים 15 עד 16 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888