"עוסק מפר בנסיבות מחמירות": הכלי מאז אוקטובר 2024 לחסימת כספים לעסקים שמרמים קשישים
מבקר המדינה מסביר כיצד מעמד "עוסק מפר בנסיבות מחמירות" מאפשר מאוקטובר 2024 לחסום זרימת כספים לעסקים שמרמים צרכנים פגיעים.
עובדות מהירות
- ביולי 2024 התקבל בכנסת תיקון מס' 68 לחוק הגנת הצרכן, שקבע לראשונה מעמד של "עוסק מפר בנסיבות מחמירות", ותיקון זה נכנס לתוקף באוקטובר 2024 (עמוד 66 בדוח).
- כשעוסק מוגדר "מפר בנסיבות מחמירות", רשאי הממונה על הגנת הצרכן להטיל עליו הגבלות ובהן הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובתו, וחל איסור על נותני שירותי תשלום להתקשר עמו (עמוד 66 בדוח).
- בין התנאים שמגדירים "נסיבות מחמירות" לעניין זה מנוי גם מקרה שבו ההפרה נעשתה כלפי צרכן שהוא אדם עם "מאפיינים מיוחדים" (עמוד 66 בדוח).
- עד לתיקון, חסרה לרשות להגנת הצרכן הסמכות הזאת, וכבר בביקורת הקודמת מ-2022 המליץ מבקר המדינה על הסדרת כלים שיאפשרו לחברות כרטיסי האשראי לסרב לתת שירות לעסקים החשודים בהונאה (עמוד 65 בדוח).
הונאות כרטיסי אשראי נגד קשישים ידועות כתופעה שקשה לעצור, בין השאר כי הכסף כבר עבר לעסק המרמה לפני שהצרכן מבחין בבעיה. דוח מעקב של מבקר המדינה מיוני 2026 מתאר כלי משפטי חדש יחסית שנועד בדיוק לזה: לחסום מראש את זרימת הכסף לעסקים שמפרים את החוק בצורה חמורה וחוזרת.
מהו "עוסק מפר בנסיבות מחמירות"
ביולי 2024 התקבל בכנסת תיקון מס' 68 לחוק הגנת הצרכן, שהוסיף לחוק פרק חדש בנושא קביעה כי עוסק הוא "מפר בנסיבות מחמירות". התיקון נכנס לתוקף באוקטובר 2024. לפי הדוח, כאשר עוסק מבצע הפרה, כגון הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת, או מניעת החזר כספי לצרכן בעקבות עסקה שבוטלה כדין, ואותם מעשים נעשים בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה על הגנת הצרכן לקבוע שהעוסק הוא "מפר בנסיבות מחמירות".
המשמעות המעשית: מוטלות עליו מגבלות, ובהן הפסקת ביצוע פעולות תשלום לטובתו, וחל איסור על נותני שירותי תשלום, כלומר חברות הסליקה וכרטיסי האשראי, להתקשר עמו. באופן זה, עוסק כזה לא יכול להמשיך לגבות כספים מעסקאות שנכרתו תוך הונאה ופגיעה בצרכנים.
מי מוגן במיוחד
הדוח מציין שבין התנאים שמגדירים את ה"נסיבות המחמירות" המזכות בהפעלת הכלי הזה נמנה גם מקרה שבו ההפרה נעשתה כלפי צרכן שהוא אדם עם "מאפיינים מיוחדים", מונח שמוגדר בחוק הגנת הצרכן וכולל, בין היתר, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות ועולים חדשים.
הדרך לתיקון
עד לתיקון, לרשות להגנת הצרכן לא הייתה סמכות כזאת. כבר בביקורת הקודמת של מבקר המדינה משנת 2022 הומלץ שבנק ישראל ומשרד המשפטים ישקלו להסדיר כלים שיאפשרו לנותני שירותי התשלום להגן ביעילות על הצרכנים, כולל האפשרות להפסיק סליקה לעסקים שמעורבים בהונאה. בתגובתם דאז מסרו בנק ישראל ומשרד המשפטים שהם משתפים פעולה לקידום חקיקה בנושא, וזו הבשילה בסופו של דבר לתיקון מספר 68.
פורום חברות כרטיסי האשראי הבהיר בתגובתו למבקר המדינה, ממאי 2026, שהחלטות על הפסקת סליקה נתונות לביקורת שיפוטית, ובתי משפט יכולים להיעתר לבקשות של בתי עסק לצווי מניעה שמשמעותם המשך הסליקה, כך שהכלי עדיין נמצא בשלבי יישום.
מה זה אומר עבורכם
- אם עסק גבה מכם או מקרוב משפחה מבוגר כספים במרמה שוב ושוב, אפשר להתלונן על כך לרשות להגנת הצרכן ולבקש שהיא תבחן הכרזה עליו כ"מפר בנסיבות מחמירות".
- כדאי לתעד ולשמור ראיות, כמו קבלות וחיובי כרטיס אשראי, כפי שעשתה המועצה הישראלית לצרכנות בפניותיה לבנק ישראל בעבר.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין "עוסק מפר בנסיבות מחמירות" לבין עיצום כספי רגיל?
עיצום כספי הוא קנס על העסק. הכרזה על עוסק כ"מפר בנסיבות מחמירות" היא כלי חמור יותר: היא מאפשרת לחסום את זרימת הכסף אליו, כי נותני שירותי התשלום, כלומר חברות הסליקה, מחויבים להפסיק להעביר לו כספים מלקוחות.
מי מכריז שעסק הוא "מפר בנסיבות מחמירות"?
לפי הדוח, ההכרזה היא בסמכות הממונה על הגנת הצרכן ברשות להגנת הצרכן. צרכנים, כולל קשישים ובני משפחותיהם, יכולים להגיש תלונה על עסק חשוד בהונאה, ואם מצטבר דפוס פגיעה חוזר, יש לרשות כלי חוקי להפעיל נגדו.
האם הכלי הזה כבר פועל בשטח בפועל?
הדוח מציין שהחקיקה נכנסה לתוקף באוקטובר 2024, ופורום חברות כרטיסי האשראי הדגיש בתגובתו שהחלטות על הפסקת סליקה נתונות לביקורת שיפוטית, ובתי משפט יכולים להיעתר לבקשות עסקים לצווי מניעה שמשמעותם המשך הסליקה. כלומר, מדובר בכלי חדש שיישומו המלא עדיין מתפתח.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888