מאגר נכי צה"ל: 230 אלף איש ומה מבקר המדינה מצא על אבטחת המידע האישי שלכם
דוח מבקר המדינה מדצמבר 2025 חשף כשלים באבטחת המידע במאגר נכי צה"ל. מי חשוף למידע שלכם ומה השתנה עם תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
עובדות מהירות
- מאגר נכי צה"ל, המשמש את אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, מכיל מידע אישי על יותר מ-230,000 בני אדם, לרבות פרטים על מצבם הבריאותי, מצבם הכלכלי, בני משפחותיהם והשירותים הניתנים להם.
- בעקבות מלחמת חרבות ברזל נוספו למאגר כ-18,000 פצועים שפנו לאגף שיקום נכים, מה שהגדיל משמעותית את מספר המשתמשים במערכת המידע המרכזית של האגף, מערכת שמש.
- במערכת שמש, המקושרת למאגר נכי צה"ל, מנוהלים 1,365 משתמשים פעילים בעלי הרשאות גישה.
- מניתוח שביצע מבקר המדינה עלה כי מתוך המשתמשים החיצוניים (עובדי מיקור חוץ) בעלי הרשאת גישה פעילה, 5 מכל 10 (263 מתוך 481) לא נכנסו למערכת יותר מחצי שנה, ומתוכם 29% (78 משתמשים) לא נכנסו אליה מעולם.
- עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, רשות הגנת הפרטיות תוכל להטיל על משרד הביטחון עיצום כספי של עד 160,000 ש"ח בגין כל הפרה במאגר ברמת אבטחה גבוהה כמו מאגר נכי צה"ל, למשל אי-ביטול הרשאות גישה מיד עם סיום תפקידו של עובד.
כל מי שהוכר כנכה צה"ל או שפנה לאגף השיקום בבקשה להכרה בנכות, נמצא במאגר מידע ממשלתי רגיש במיוחד. דוח מבקר המדינה שפורסם בדצמבר 2025 בדק לראשונה לעומק כמה עיניים יכולות לראות את המידע האישי הזה, ומה נמצא לא בסדר.
מאגר עם מידע על יותר מ-230 אלף איש
מאגר נכי צה"ל משמש את אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, וניהול הנתונים בו מתבצע באמצעות מערכת מידע בשם שמש. לפי הדוח, המאגר מכיל מידע אישי בנוגע ליותר מ-230,000 אנשים, לרבות נכי צה"ל שנפטרו ונפגעים שפנו לאגף בבקשה להכרה בנכות ולא הוכרו. המידע כולל פרטים על המצב הבריאותי, המצב הכלכלי, בני המשפחה והשירותים שניתנים לכל אחד ואחד. בשל רגישות זו, המאגר מסווג ברמת אבטחה גבוהה לפי תקנות אבטחת מידע, ובעקבות מלחמת חרבות ברזל נוספו אליו כ-18,000 פצועים נוספים שפנו לאגף שיקום נכים, מה שהגדיל בהתאם את מספר בעלי הגישה למערכת.
1,365 בעלי הרשאה, וחלקם לא נכנסו למערכת חצי שנה ומעלה
במערכת שמש מנוהלים 1,365 משתמשים פעילים בעלי הרשאת גישה למאגר. לפי ניתוח שביצע צוות הביקורת, מתוך קבוצת המשתמשים החיצוניים (עובדי מיקור חוץ, בהם עובדי המוקד הטלפוני של אגף שיקום נכים), 5 מכל 10 בעלי הרשאה פעילה, כלומר 263 מתוך 481, לא נכנסו למערכת יותר מחצי שנה, וכ-29% מהם (78 משתמשים) לא נכנסו אליה מעולם. הביקורת מצאה כי כאשר עובד חיצוני מסיים את תפקידו, לא תמיד מתקבל עדכון סדור, וההרשאה שלו למערכת ולמאגר נכי צה"ל עלולה להישאר פעילה שלא לצורך.
מה משתנה עם תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות
הדוח מציין כי עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, לרשות להגנת הפרטיות תהיה סמכות להטיל על משרד הביטחון עיצומים כספיים בגין הפרות כאלה. עבור מאגר ברמת אבטחה גבוהה כמו מאגר נכי צה"ל, מדובר בסכום של עד 160,000 ש"ח לכל הפרה, למשל אי-ביטול הרשאת גישה מיד עם סיום תפקידו של עובד, או ניהול רישום לא מעודכן של המשתמשים ותפקידיהם.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם נכי צה"ל או פניתם לאגף שיקום נכים, כדאי לדעת שהמידע האישי שלכם, כולל פרטים רפואיים וכלכליים, מנוהל במאגר רגיש שסובל מפערי בקרה. אם משהו בטיפול שקיבלתם, או במידע שנמסר לגורם שלישי, מעורר אצלכם חשד, אפשר לפנות לאגף שיקום נכים ולברר את הנושא ישירות, ובמקביל אפשר לפנות בתלונה לרשות להגנת הפרטיות.
שאלות נפוצות
איזה מידע עליי שמור במאגר נכי צה"ל?
לפי דוח מבקר המדינה, המאגר כולל מידע אישי מקיף על יותר מ-230,000 איש, מהשלב שבו הוגשה בקשה להכרה בנכות ועד לשלב שבו מתקבלים התגמולים באופן שוטף, ובכלל זה פרטים על המצב הבריאותי, המצב הכלכלי ובני המשפחה.
מה אפשר לעשות אם יש חשש שהמידע שלי במאגר נחשף לגורם לא מורשה?
אפשר לפנות לאגף שיקום נכים ולברר את הנושא, ובמקביל אפשר לפנות בתלונה לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, האחראית על אכיפת חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888