הנגשת בית ההורה שאינו משמורן בזמני שהות: האם המדינה מממנת התאמות לדירה שנייה
מענק הנגשת דיור מיועד למקום מגורים קבוע, לא בהכרח לבית שבו הילדים רק לנים חלק מהזמן. בדיקה כנה של מה כן ומה לא.
עובדות מהירות
- הוועדה להתאמת דיור במשרד הבינוי והשיכון מסייעת במימון שינויים ושיפוצים החיוניים לתפקוד ולניידות בתוך הדירה ובדרכי הגישה אליה, לאנשים המוגבלים בניידות.
- הסיוע מיועד למקום המגורים של האדם עם המוגבלות עצמו, ולפי מידע רשמי לא ניתן סיוע במימון הנגשה של דירה שכורה בבעלות פרטית.
- כאשר מדובר בבית של הורה שאינו משמורן, שבו הילדים שוהים חלק בלבד מהשבוע, אין ודאות שהוועדה תכיר בו כמקום המגורים הקבוע לצורך המענק, גם אם ההורה עצמו מתגורר בו דרך קבע. יש לבדוק כל מקרה לגופו ישירות מול הוועדה, ולא להניח מראש שהמענק חל.
- עזרים ניידים שאינם מצריכים שיפוץ קבע, כמו מעקה אחיזה נתיק, כיסא לאמבטיה או רמפה ניידת, נבדלים מהתאמות מבניות של ממש, ולעיתים אפשר לרכוש ולהעביר אותם בין שני בתים בעצמכם, בשונה מהתאמה קבועה שממומנת רק במקום מגורים אחד.
- לבירור מדויק של הזכאות הפרטנית יש לפנות ישירות לוועדה להתאמת דיור במשרד הבינוי והשיכון, ולא להסתמך על הנחות כלליות.
הרבה הורים גרושים שמתמודדים עם מוגבלות בניידות שואלים שאלה מציאותית מאוד: אם הילדים ישנים אצלי פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, האם מגיע לי מימון להנגיש את הבית שלי, בדיוק כמו שהיה מגיע לי אילו הייתי ההורה המשמורן היחיד? התשובה הכנה היא שזה כלל לא בטוח, ושווה לבדוק לפני שסומכים על כך.
מה קיים בפועל: הוועדה להתאמת דיור
משרד הבינוי והשיכון מפעיל ועדה להתאמת דיור, שמסייעת במימון שינויים ושיפוצים החיוניים לתפקוד ולניידות בתוך הדירה ובדרכי הגישה אליה, עבור אנשים המוגבלים בניידות. זה יכול לכלול, בין היתר, התאמות בכניסה לבניין, במסדרונות, בשירותים ובאמבטיה.
הבעיה: הגדרת מקום מגורים קבוע
הסיוע מיועד למקום המגורים של האדם עם המוגבלות עצמו, כלומר למקום שבו הוא מתגורר דרך קבע. כאן נכנסת נקודת המחלוקת המעשית: הורה שאינו משמורן אמנם מתגורר בביתו דרך קבע, אבל הילדים שוהים באותו בית רק חלק מהזמן, בהתאם להסדרי השהות. לא מובטח כלל שהוועדה תראה בכך סיבה לדחות את הבקשה, אבל גם לא מובטח שהיא תאשר אותה בקלות רק בגלל שההורה מתמודד עם מוגבלות. חשוב במיוחד לזכור: לפי מידע רשמי, לא ניתן סיוע במימון הנגשה של דירה שכורה בבעלות פרטית, וזה רלוונטי מאוד להורים גרושים רבים ששכרו דירה חדשה אחרי הפרידה.
המסקנה הפרקטית: אין תשובה גורפת של כן או לא. הדרך הנכונה היא לפנות ישירות לוועדה להתאמת דיור עם פרטי המקרה האישי, ולברר האם הדירה הספציפית, בבעלות או בשכירות, נחשבת מקום מגורים קבוע לצורך הזכאות. אל תניחו מראש שהמענק חל, אבל גם אל תוותרו לפני שבדקתם.
מה אפשר לעשות בינתיים: עזרים ניידים
- מעקות אחיזה נתיקים לשירותים או לאמבטיה, שאינם דורשים קידוח קבוע.
- רמפה ניידת לכניסה, במקום התקנת רמפה קבועה.
- כיסא אמבטיה או ספסל העברה, שניתן להעביר בין שני בתים.
- ציוד כזה בדרך כלל נרכש באופן פרטי או דרך קופת חולים, ואינו תלוי באישור הוועדה להתאמת דיור, כך שהוא יכול לגשר על הפער עד לקבלת תשובה סופית לגבי המענק המבני.
שאלה חשובה לשאול את הוועדה
כשפונים לוועדה כדאי לשאול במפורש: האם דירה שבה השוהה דרך קבע הוא ההורה, אך הילדים שוהים בה רק חלק מהשבוע במסגרת הסדרי משמורת, נחשבת מקום מגורים קבוע לצורך המענק? קבלת תשובה ברורה וכתובה תחסוך זמן ואכזבה.
מה שונה בבית בבעלות לעומת בית בשכירות
ההבחנה בין דירה בבעלות לדירה בשכירות פרטית משמעותית מאוד. הרבה הורים גרושים עוברים לדירה שכורה אחרי הפרידה, בדיוק בתקופה שבה גם הצורך בהנגשה עולה. לפי המידע הרשמי הקיים, סיוע במימון הנגשה של דירה שכורה בבעלות פרטית אינו ניתן. משמעות הדבר: הורה שמתמודד עם מוגבלות בניידות ושוכר דירה כדי להיות קרוב לילדים או לבית הספר שלהם, לא יוכל להסתמך על הוועדה להתאמת דיור למימון שיפוץ נגישות באותה דירה שכורה, גם אם הוא מתגורר בה דרך קבע.
אפשרויות נוספות שכדאי לבדוק
- קופת חולים עשויה לממן חלק מהעזרים הרפואיים הניידים, בנפרד מהסיוע לשיפוץ מבני, לפי הזכאות הרפואית האישית.
- אם יש התאמות בסיסיות שבעל הבית מוכן לבצע (למשל התקנת מעקה קבוע), שווה לבדוק מולו הסכמה, מכיוון שזו לא בהכרח עלות גבוהה כמו הנגשה מלאה.
- כדאי לבדוק גם מול הרשות המקומית אם קיימת תוכנית סיוע מקומית נפרדת, מעבר לוועדה הארצית להתאמת דיור, אם כי אין ודאות שקיימת כזו בכל רשות.
לסיכום
הבית של ההורה שאינו משמורן הוא לעיתים קרובות בית אמיתי לכל דבר, שבו הילדים ישנים, אוכלים ומבלים חלק משמעותי מהשבוע. אבל מבחינה בירוקרטית, הוא לא בהכרח זוכה לאותה התייחסות כמו מקום מגורים ראשי לצורך מענקי הנגשה. הדרך היחידה לדעת בוודאות היא לפנות ולשאול, ולא להניח.
שאלות נפוצות
אם ההורה שאינו משמורן מתמודד עם מוגבלות בניידות, האם מגיע לו מימון להנגשת הבית שלו?
יש לבדוק זאת ישירות מול הוועדה להתאמת דיור במשרד הבינוי והשיכון. הסיוע הקיים מיועד למקום המגורים הקבוע של האדם עם המוגבלות, ולא בטוח שדירה שבה הילדים שוהים רק חלק מהזמן תיחשב כזו, אפילו אם ההורה עצמו גר בה דרך קבע.
מה קורה אם הבית של ההורה הלא משמורן מושכר?
לפי מידע רשמי, לא ניתן סיוע במימון הנגשה של דירה שכורה בבעלות פרטית. זו נקודה שחשוב לבדוק מראש לפני שמסתמכים על מענק כזה.
האם אפשר לפחות לקבל עזרים ניידים במקום שיפוץ קבוע?
עזרים כמו מעקות אחיזה נתיקים או רמפה ניידת אינם דורשים שיפוץ מבני, ולכן ניתן לרכוש ולהעביר אותם בין שני בתים לפי הצורך, גם אם מענק ההנגשה המבנית אינו רלוונטי.
מי מחליט אם דירה מסוימת נחשבת מקום מגורים קבוע לצורך המענק?
הוועדה להתאמת דיור במשרד הבינוי והשיכון בוחנת כל בקשה לגופה. אין כלל אוטומטי, ולכן מומלץ לפנות אליה ישירות עם פרטי המקרה לפני שמתכננים על סמך הנחה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888