ForYou בשבילך

ניידות ורכבעודכן: 19.08.2026

נגישות מקום קדוש המשמש לעלייה לרגל: מתי חלה החובה ומתי היא נסוגה מפני קדושת המקום

תקנה 14 מחייבת נגישות רציפה למרכז העניין העיקרי במקום קדוש שמבקרים בו 5,000 איש לפחות בשנה, אלא אם הדבר יפגע בקדושתו לפי החלטת ראש העדה הדתית.

עובדות מהירות

  • תקנה 14 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"ד-2013, חלה על "מקום קדוש": מקום המשמש בפועל לעלייה לרגל לפי מנהג עדה דתית, שמבקרים בו בשנה 5,000 איש לפחות
  • לאדם עם מוגבלות מגיעה נגישות רציפה מהכניסה העיקרית של המקום הקדוש ועד למרכז העניין העיקרי שבו, כמו אזור התפילה המרכזי או המבנה המקודש עצמו
  • הדרך המובילה למרכז העניין העיקרי חייבת להיות מובחנת באמצעות ניגוד מישושי וחזותי, כדי לסייע גם לאדם עם מוגבלות ראייה למצוא אותה ולהישאר עליה
  • החובה להנגיש את המקום הקדוש לא חלה אם ביצועה יפגע במקום באופן האסור לפי הדת החלה עליו; ההחלטה בעניין זה נתונה בידי ראש העדה הדתית שהמקום משמש אותה

קברי צדיקים, אתרי עלייה לרגל ומקומות תפילה מרכזיים שמבקרים בהם המונים, גם הם נכנסים תחת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אבל עם איזון מיוחד מול הרגישות הדתית. תקנה 14 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע"ד-2013, קובעת בדיוק מתי חלה חובת הנגישות במקום קדוש, ומתי היא נסוגה מפני איסור דתי.

איזה מקום נחשב "מקום קדוש" לעניין התקנה

התקנה לא חלה על כל אתר בעל משמעות דתית, אלא מוגדרת בצמצום: "מקום קדוש" הוא מקום המשמש בפועל לעלייה לרגל לפי מנהג עדה דתית, ובתנאי שמבקרים בו בשנה 5,000 איש לפחות. הגדרה זו רלוונטית לאתרים גדולים כמו קברי צדיקים מרכזיים, מקומות תפילה שמושכים עולי רגל בהיקף המוני, או אתרים דתיים אחרים שמגיעים אליהם קהל רחב.

נגישות רציפה עד למרכז העניין העיקרי

החובה שקובעת התקנה היא נגישות רציפה מהכניסה העיקרית של המקום הקדוש ועד למרכז העניין העיקרי שבו, למשל אזור התפילה המרכזי או המבנה המקודש עצמו. כדי שאדם עם מוגבלות ראייה יוכל להישאר על הדרך הנכונה ולא ללכת לאיבוד בין מבנים ומדרכות, התקנה מוסיפה דרישה שהדרך הזאת תהיה מובחנת בניגוד מישושי וחזותי, כלומר שינוי מורגש במרקם המדרך לצד ניגודי צבע ברורים.

כשקדושת המקום גוברת על חובת הנגישות

בשונה מרוב התקנות האחרות באותו חוק, כאן יש חריג מפורש שמאזן בין נגישות לבין שמירה על אופיו הדתי של המקום: החובה להנגיש לא תחול אם ביצועה יגרום לפגיעה במקום הקדוש באופן האסור על פי הדת החלה עליו. חשוב לדעת: ההחלטה בשאלה הזאת אינה שרירותית, אלא נתונה במפורש בידי ראש העדה הדתית שהמקום משמש אותה, כלומר גורם דתי מוסמך ולא בעל המקום או המפעיל בלבד.

מה עושים אם מקום קדוש גדול לא נגיש

אם הגעתם למקום קדוש שמבקרים בו לפי ההערכה אלפי אנשים בשנה, ואין בו נגישות רציפה למרכז העניין העיקרי, אפשר לפנות בתלונה לגורם המפעיל או האחראי על המקום ולברר האם קיים אישור מטעם ראש העדה הדתית לפטור מהחובה מטעמי קדושה. אם לא קיים חריג כזה ואין מענה, ניתן לפנות בתלונה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, האמונה על אכיפת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שממנו נובעות התקנות.

שאלות נפוצות

אילו מקומות קדושים כלולים בתקנה?

כל מקום המשמש בפועל לעלייה לרגל לפי מנהג עדה דתית כלשהי, יהודית, מוסלמית, נוצרית, דרוזית או אחרת, ובלבד שמבקרים בו לפחות 5,000 איש בשנה. מקומות קטנים יותר, שמבקרים בהם פחות אנשים, אינם נכללים בהגדרה זו.

מה בדיוק חייב להיות נגיש: כל המקום או רק חלק ממנו?

התקנה מחייבת נגישות רציפה מהכניסה העיקרית של המקום עד למרכז העניין העיקרי שבו, כמו אזור התפילה המרכזי. היא לא מחייבת בהכרח נגישות לכל פינה ופינה במקום, אלא לציר המרכזי שבו מתרכזת מטרת הביקור.

מה קורה אם הנגשת המקום תפגע בקדושתו?

התקנה קובעת חריג מפורש: אם ביצוע ההנגשה יפגע במקום הקדוש באופן האסור לפי הדת החלה עליו, החובה לא חלה. ההחלטה בשאלה הזאת נתונה בידי ראש העדה הדתית שהמקום משמש אותה, ולא נקבעת באופן חד צדדי על ידי גורם חיצוני.

איך אדם עם מוגבלות ראייה אמור לדעת שהוא בדרך הנכונה במקום הקדוש?

התקנה מחייבת שהדרך המובילה למרכז העניין העיקרי תהיה מובחנת בניגוד מישושי וחזותי, כלומר שינוי מורגש במרקם המדרך וניגודי צבע בולטים, כדי לסייע בהתמצאות גם בלי הישענות על שילוט בלבד.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888