החוק חל רק על אוטובוסים עירוניים: פערי הנגישות שנשארו בתחבורה הציבורית
חוק השוויון הגביל את חובת הנגישות לקווי אוטובוס עירוניים בלבד, וכ-28,000 עיוורים בישראל עדיין חסרו הכרזה קולית בתחנות.
עובדות מהירות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קבע שחובת הנגישות חלה על אוטובוסים בקווים עירוניים בלבד. משמעות הדבר שגם לאחר כניסתן לתוקף של התקנות מכוח החוק, הן לא יחולו על קווים בין עירוניים, על מוניות ועל מיניבוסים, ונגישות התחבורה הציבורית תישאר חלקית בלבד (עמוד 274 במסמך).
- רק במחצית השנייה של 2001 החלו חברות דן ואגד לצייד אוטובוסים בכבש (רמפה) המיועד לאפשר לנוסעים בכיסא גלגלים לעלות לאוטובוסים עירוניים. עם זאת, עד סוף אותה שנה עדיין לא היה נוהל מסודר לטיפול בנוסעים בכיסא גלגלים, ולא היו הנחיות לנהגים בנושא, גם באוטובוסים שכבר צוידו בכבש (עמוד 274 במסמך).
- לפי נתוני ג'וינט ישראל ומכון ברוקדייל, בישראל חיו ביולי 2000 כ-28,000 עיוורים. הכרזה קולית על שם התחנה והצבת שילוט בתחנות עם מספרי הקווים היו יכולות לסייע להם משמעותית בשימוש באוטובוסים, אך הנושא נותר בלתי פתור (עמוד 274 במסמך).
- משרד התחבורה השיב למבקר המדינה שבטיוטת התקנות המעודכנת נכללות דרישות שנועדו להקל על עיוורים את השימוש באוטובוסים. אגד השיבה שטרם גובש מפרט טכני למערכת הכרזה, ובינואר 2002 החלה דן בניסויים להתקנת מערכת כריזה חיצונית באוטובוס (עמוד 274 במסמך).
אוטובוס הוא לרוב אמצעי התחבורה הציבורית הזמין ביותר, ולכן נגישותו קריטית לאנשים עם מוגבלות. דוח מבקר המדינה בדק את המצב בתחילת שנות האלפיים ומצא שגם ההגדרה החוקית עצמה השאירה פערים גדולים, עוד לפני שמדברים על יישום בפועל.
רק קווים עירוניים
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קבע במפורש שחובת הנגישות חלה על אוטובוסים בקווים עירוניים בלבד. המשמעות המעשית היא שגם לאחר שהתקנות מכוח החוק ייכנסו לתוקף, הן לא יחולו על קווים בין עירוניים, על מוניות ועל מיניבוסים. כך שגם רפורמה מוצלחת בתחום האוטובוסים העירוניים הייתה משאירה מחוץ למעגל הנגישות חלק ניכר מכלי התחבורה הציבורית שבהם משתמשים אנשים עם מוגבלות, בעיקר מחוץ לערים הגדולות.
כבש, אבל בלי נוהל
גם בתוך הקווים העירוניים עצמם ההתקדמות הייתה איטית. רק במחצית השנייה של 2001 החלו חברות דן ואגד לצייד אוטובוסים בכבש, רמפה שמיועדת לאפשר לנוסעים בכיסא גלגלים לעלות לאוטובוס. אבל עד סוף אותה שנה עדיין לא היה נוהל מסודר לטיפול בנוסעים כאלה, ולא היו הנחיות לנהגים איך לנהוג במצב הזה, כך שגם אוטובוס עם כבש לא בהכרח סיפק חוויית נסיעה נגישה בפועל.
28,000 עיוורים בלי הכרזה בתחנה
הדוח מצביע גם על אוכלוסייה שקיבלה תשומת לב מועטה בדיוני הנגישות: עיוורים. לפי נתוני ג'וינט ישראל ומכון ברוקדייל, נכון ליולי 2000 חיו בישראל כ-28,000 עיוורים. עבורם, פתרון פשוט יחסית כמו הכרזה קולית על שם התחנה, או שילוט בתחנות עם מספרי הקווים, יכול היה לסייע מאוד בשימוש עצמאי באוטובוסים. אבל בזמן הביקורת הנושא נותר בלתי פתור.
תחילת שינוי
בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין משרד התחבורה שבטיוטת התקנות המעודכנת נכללות דרישות שנועדו להקל על עיוורים את השימוש באוטובוסים. אגד, מצדה, השיבה שטרם גובש מפרט טכני למערכת כריזה. דן הייתה צעד אחד קדימה, והחלה בינואר 2002 בניסויים להתקנת מערכת כריזה חיצונית באוטובוס, שלב ראשוני בדרך לפתרון בר קיימא.
מה כדאי לדעת היום
אם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית ונתקלים בבעיית נגישות, כדאי לזכור שההגדרה החוקית של "שירותי תחבורה ציבורית נגישים" עשויה שלא לכסות כל סוג קו או כלי רכב, וכדאי לבדוק מול הרשות המקומית או משרד התחבורה מה בדיוק חל היום. לליווי בבירור זכויות אפשר לפנות ל For You בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
האם חובת הנגישות לפי חוק השוויון חלה על כל האוטובוסים?
לא. החוק הגביל את חובת הנגישות לאוטובוסים בקווים עירוניים בלבד, כך שקווים בין עירוניים, מוניות ומיניבוסים לא נכללו בה (עמוד 274 במסמך).
ממתי אוטובוסים עירוניים החלו להצטייד בכבש לכיסאות גלגלים?
רק החל במחצית השנייה של 2001, ואף אז עדיין בלי נוהל מסודר לטיפול בנוסעים בכיסא גלגלים או הנחיות לנהגים (עמוד 274 במסמך).
מה נעשה כדי לסייע לעיוורים המשתמשים באוטובוסים?
דן החלה בינואר 2002 בניסויים להתקנת מערכת כריזה חיצונית באוטובוס, ומשרד התחבורה ציין שהתקנות המעודכנות כוללות דרישות שנועדו להקל על עיוורים, אך אגד דיווחה שטרם גובש מפרט טכני למערכת כריזה (עמוד 274 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888