בבית אבות בירושלים מרסקים תרופות שאסור לרסק, קובע דוח משרד הבריאות
בקרת הרוקחות במוסד נוה הדר בירושלים מצאה כתישה וחציה של תרופות בניגוד להנחיות, וליקויים חוזרים באחסון תרופות.
עובדות מהירות
- בבקרת הרוקחות במוסד נוה הדר נמצא כי כתישה וחציה של תרופות (במחלקות אשפוז) אינה מתבצעת בהתאם להנחיות: ״לא״ (עמוד 25 בדוח)
- הדוח קובע במפורש: ״יש להקפיד לא לרסק תרופות, שאסור לרסק ולהחליפן בהתאם״ (עמוד 25 בדוח)
- נמצא גם כי הוצאה לבלאי (השמדה מבוקרת של תרופות שפג תוקפן) אינה מתבצעת בהתאם להוראות, וכי חלק מהתרופות אינן נשמרות באריזתן המקורית (עמוד 25 בדוח)
- הבקרה ציינה שיש להציב דלי מתאים להשמדת תרופות לשימוש הצוות המקצועי, ולתלות במקום גלוי רשימת תרופות בנות סיכון, כשהליקוי בנושא האריזות המקוריות מוגדר ״הערה חוזרת״, כלומר עלה כבר בבקרה קודמת (עמוד 25 בדוח)
- עם כל זאת, הדוח מציין בסיכום הכללי של התחום כי במוסד מועסקת ״רוקחת ותיקה, מקצועית ומנוסה, הפועלת על פי נוהלי משרד הבריאות״ (עמוד 25 בדוח)
אחד התחומים שנבדקים בכל בקרה של משרד הבריאות במוסד סיעודי הוא הרוקחות: איך נשמרות התרופות, איך הן ניתנות למטופלים, ומה קורה לתרופות שפג תוקפן. בדוח הבקרה במוסד נוה הדר בירושלים מ-1.7.2024 נמצאו כמה ליקויים בתחום הזה, על אף שהציון הכולל של התחום היה גבוה יחסית, 95 אחוז.
כתישה וחציה בניגוד להנחיות
הממצא הבולט ביותר בבקרה הוא שכתישה או חציה של תרופות במחלקה אינה מתבצעת בהתאם להנחיות. הדוח כותב על כך בפירוש: יש להקפיד לא לרסק תרופות שאסור לרסק, ולהחליף אותן בחלופה מתאימה. מדובר בליקוי שיכול להיראות טכני, אבל יש לו השלכה בריאותית ממשית, כי חלק מהתרופות מיוצרות במיוחד כך שהחומר הפעיל בהן משתחרר בהדרגה, וריסוק שלהן עלול לשבש את המינון שהמטופל מקבל בפועל.
אחסון וסילוק תרופות
לצד הריסוק, הבקרה מצאה שהוצאה לבלאי, כלומר תהליך ההשמדה המבוקר של תרופות שפג תוקפן, אינה מתבצעת לפי ההוראות, וכי חלק מהתרופות אינן נשמרות באריזתן המקורית. ליקוי האריזה המקורית מסומן בדוח כ״הערה חוזרת״, מה שאומר שהוא כבר עלה בבקרה קודמת ולא תוקן במלואו. הבקרה גם ממליצה למוסד להציב דלי מתאים להשמדת תרופות לשימוש הצוות, ולתלות במקום גלוי רשימה של תרופות בנות סיכון.
תמונה מאוזנת
חשוב להדגיש שהדוח לא מצייר תמונה שלילית של תחום הרוקחות במוסד. להפך, הוא מציין שבמוסד מועסקת רוקחת ותיקה, מקצועית ומנוסה, שפועלת על פי נוהלי משרד הבריאות, וכי הרוקח הצליח לאתר אינטראקציות תרופתיות משמעותיות ולדווח עליהן לרופא. הליקויים שנמצאו הם נקודות ספציפיות לשיפור בתוך תמונה כללית טובה, לא כשל מערכתי.
מה זה אומר למשפחות
כשקרוב משפחה מקבל תרופות במרקם כתוש או מרוסק, שווה לברר מול הצוות הסיעודי או הרוקח האם התרופה הספציפית מותרת לריסוק, ומה קורה כשהיא לא. זו שאלה פשוטה שיכולה למנוע טעות מינון.
שאלות נפוצות
למה בכלל אסור לרסק חלק מהתרופות?
כתישה או חציה של כדורים מסוימים, למשל כדורים עם ציפוי שחרור מושהה, עלולה לגרום לכל מנת התרופה להשתחרר בבת אחת בגוף במקום להיספג בהדרגה, מה שעלול להוביל למינון יתר או לתופעות לוואי חמורות. לכן קיימת רשימה של תרופות בנות סיכון שאסור לרסק, ורוקחים ואחיות אמורים לדעת אילו תרופות אלה ולהחליף אותן בחלופה מתאימה כשצריך מרקם כתוש.
אם ציון תחום הרוקחות היה 95 אחוז, למה יש בכלל ליקויים?
ציון גבוה משקף עמידה טובה ברוב הקריטריונים שנבדקו, אבל דוח בקרה כולל גם רשימה נפרדת של ״תחומים הטעונים תיקון ושיפור״, גם אם הציון הכולל טוב. במקרה של נוה הדר, הרוקחות המועסקת מתוארת כמנוסה ומקצועית, אבל נמצאו כמה ליקויי נוהל קונקרטיים, בהם חלקם חוזרים מבקרה קודמת, שהמוסד נדרש לתקן.
מה משפחה יכולה לבדוק בעצמה לגבי ריסוק תרופות לקרוב מאושפז?
אפשר לשאול את הצוות הסיעודי או את הרוקח האחראי אם התרופות שקרובכם מקבל דרך זונדה או כתושות מותאמות לריסוק, ולבקש לראות את רשימת התרופות בנות הסיכון של המוסד אם היא מוצגת במקום גלוי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888