עלה לטיסת וויזאייר עם קלנועית וסוללת ליתיום, ואחרי שהתיישב הודיעו לו שהסוללה אסורה: בית המשפט לתביעות קטנות חייב את החברה ב-5,000 שקל
פסיקה אמיתית של בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה חייבה את וויזאייר מלטה לשלם לנוסע עם מוגבלות שמתנייד בקלנועית, ולמלווה שלו, 5,000 שקל, אחרי שהם כבר ישבו במטוס וירדו ממנו בליווי משטרה בעקבות שינוי בהחלטה על סוללת הקלנועית.
עובדות מהירות
- איתמר מנצור, אדם עם מוגבלות שמתנייד באמצעות קלנועית המופעלת בסוללת ליתיום, והראל ארגש שמלווה אותו, טסו בטיסת וויזאייר מלטה מבוקרשט לתל אביב ב-22 באוקטובר 2025. הטיסה הקודמת שלהם, מקפריסין לבוקרשט, עברה עם אותה הקלנועית ואותה הסוללה בלי שום בעיה.
- אחרי שהשניים כבר עלו למטוס והתיישבו במקומותיהם, דיילות הודיעו להם בפתאומיות שהסוללה "אינה מאושרת", כי כך החליט הקברניט. לנוסעים הוצגו רק שתי אפשרויות: לרדת מהטיסה עם הקלנועית והסוללה, או להשאיר את הסוללה מאחור ולהמשיך בלעדיה, כלומר בלי יכולת להתנייד. לטענתם, הצוות איים שאם לא יבחרו, תוזמן משטרה שתוריד אותם מהמטוס, וכך בדיוק קרה.
- וויזאייר הציגה גרסה אחרת: תנאי ההובלה שלה מחייבים הודעה מראש של 48 שעות על טיסה עם קלנועית וסוללת ליתיום, ולטענתה הודעה כזו לא נמסרה. לפי דוח שהגישה נציגת החברה בשדה התעופה בבוקרשט, הקברניט בדק את הנושא בכמה שלבים: תחילה אישר סוללה אחת, אחר כך אישר את כל השלוש, ולבסוף, ממש לפני ההמראה, גילה שאין מספיק מארזי בטיחות וביטל את האישור.
- השופטת איילת טופז-אחיעזר קבעה שמפעיל כלי טיס מוסמך לפי חוק הטיס לסרב להוביל מטען שיש חשד שיש בו סיכון לבטיחות הציבור, גם אחרי שהנוסעים כבר עלו למטוס, ולכן זה לא נחשב "ביטול טיסה" כהגדרתו בחוק שירותי תעופה. בשל כך נדחתה דרישת הנוסעים לפיצוי הסטטוטורי על ביטול טיסה.
- עם זאת, השופטת מתחה ביקורת על אופן הביצוע: היא קבעה שגילוי העדר מארזי הבטיחות רק אחרי שהנוסעים כבר עלו למטוס "הינו בעל טעם לפגם", ושהחברה הייתה צריכה לבדוק את העניין ביסודיות לפני העלייה למטוס או לפחות להזהיר מראש שהעלייה היא על תנאי. היא גם ציינה שהחברה לא עשתה כל מאמץ לסייע לנוסעים אחרי שהורדו, דבר שמקבל משנה תוקף כשמדובר באדם עם מוגבלות ניידות. וויזאייר חויבה לשלם 3,500 שקל פיצוי בתוספת 1,500 שקל הוצאות משפט, ובסך הכל 5,000 שקל, בתוך 30 יום.
פסיקה אמיתית של בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה חייבה את וויזאייר מלטה לשלם לנוסע עם מוגבלות שמתנייד בקלנועית, ולמלווה שלו, 5,000 שקל, אחרי שהם כבר ישבו במטוס וירדו ממנו בליווי משטרה. הנה מה שקרה, ולמה הסירוב להטיס את הסוללה היה חוקי, אבל האופן שבו זה בוצע עלה לחברה בכסף.
מה קרה
איתמר מנצור, אדם עם מוגבלות שמתנייד בקלנועית המופעלת בסוללת ליתיום, והראל ארגש שמלווה אותו, טסו בטיסת וויזאייר מבוקרשט לתל אביב. אחרי שכבר עלו למטוס והתיישבו, דיילות הודיעו להם שהסוללה "אינה מאושרת", והציגו בפניהם שתי אפשרויות בלבד: לרדת עם הקלנועית והסוללה, או להישאר בלי יכולת להתנייד. לבסוף הוזעקה משטרה שהורידה אותם מהמטוס.
למה בית המשפט לא ראה בכך ביטול טיסה
וויזאייר טענה שתנאי ההובלה שלה דורשים הודעה מוקדמת של 48 שעות על טיסה עם קלנועית וסוללת ליתיום, ושההודעה הזו לא נמסרה. בית המשפט קיבל את העמדה שחברת תעופה מוסמכת לפי חוק הטיס לסרב להוביל ציוד שיש חשש בטיחותי לגביו, גם אחרי העלייה למטוס, ולכן קבע שמדובר בסירוב הובלה מטעמי בטיחות ולא ב"ביטול טיסה" שמזכה בפיצוי לפי חוק שירותי תעופה.
אבל האופן שבו זה בוצע עלה לחברה בכסף
השופטת איילת טופז-אחיעזר קבעה שגילוי העדר מארזי הבטיחות רק אחרי שהנוסעים כבר עלו למטוס "הינו בעל טעם לפגם", ושהחברה הייתה צריכה לבדוק זאת לפני ההעלאה למטוס, או לפחות להזהיר מראש שהעלייה היא על תנאי. היא גם ציינה שהחברה לא עשתה מאמץ לסייע לנוסעים אחרי ההורדה, דבר חמור במיוחד כשמדובר באדם עם מוגבלות ניידות.
התוצאה
וויזאייר חויבה לשלם 3,500 שקל פיצוי בתוספת 1,500 שקל הוצאות משפט, ובסך הכל 5,000 שקל, בתוך 30 יום. דרישת הנוסעים לפיצוי הסטטוטורי בגין ביטול טיסה נדחתה.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם טסים עם ציוד מסייע המופעל בסוללת ליתיום, בדקו מראש את תנאי ההובלה של חברת התעופה הספציפית, ואל תניחו שאישור שקיבלתם בטיסה אחת יחול אוטומטית גם בטיסה הבאה.
ליווי חינם בעברית
אם הורידו אתכם מטיסה בגלל ציוד מסייע או שחברת תעופה לא נתנה לכם מענה הוגן, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה הספציפי שלכם מול עורך דין.
שאלות נפוצות
אם חברת תעופה מסרבת להוביל סוללת ליתיום של קלנועית אחרי שכבר עליתי למטוס, זה נחשב ביטול טיסה שמזכה בפיצוי?
לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט קבע שחברת תעופה מוסמכת לפי חוק הטיס לסרב להוביל ציוד שיש חשד לגביו לסיכון בטיחותי, גם אחרי העלייה למטוס, ולכן זה לא נכנס תחת הגדרת ביטול טיסה שמזכה בפיצוי הסטטוטורי.
אם לא מגיע פיצוי על ביטול טיסה, אז למה בכל זאת חייבו את החברה לשלם?
כפי שעלה בפסיקה, בית המשפט הבחין בין השאלה אם הייתה עילה לסרב להטסת הסוללה, לבין האופן שבו החברה ביצעה את הדברים בפועל. מכיוון שהחברה גילתה את הבעיה רק אחרי שהנוסעים כבר עלו והתיישבו, ולא סייעה להם אחרי ההורדה מהטיסה, היא חויבה בפיצוי על כך.
מה ההבדל בין הטיסה הראשונה, שעברה בלי בעיה, לטיסה השנייה, שבה הורידו אותם?
כפי שעלה בפסיקה, באותה הקלנועית ואותה הסוללה טסו בלי בעיה בטיסה הקודמת, מה שממחיש שאישור סוללת ליתיום לטיסה תלוי בבדיקה שעורכת כל חברה וכל קברניט בנפרד, ולא תמיד עקבי בין טיסה לטיסה, גם כשהציוד זהה.
אם הורידו אותי מטיסה בעקבות סירוב להוביל ציוד מסייע, כדאי לפנות לבית משפט לתביעות קטנות?
זו דרך מוכרת וריאלית, כפי שהראתה הפסיקה שתוארה כאן, אבל כדאי קודם לבדוק מה היו תנאי ההובלה של אותה חברת תעופה ואם עמדתם בהם, כיוון שזה עשוי להשפיע מאוד על סיכויי התביעה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888