ForYou בשבילך

עבודה ופרנסהעודכן: 19.08.2026

עובד מדינה שהוא בן משפחה מטפל (caregiver): הוועדה הפנים-משרדית וארגז הכלים

הנחיית נציב 06.2 נותנת לעובד מדינה שמטפל בקרוב חולה כלים כמו ימי מחלה, עבודה מרחוק ותרומת ימי מחלה מעמיתים.

עובדות מהירות

  • הנחיית נציב שירות המדינה מס' 06.2 (מהדורה 5, מיום 11.2.2024) קובעת מדיניות אחידה לעובדי מדינה שהם 'בני משפחה מטפלים' (caregivers) בבן משפחה עם מוגבלות, מחלה קשה או כרונית, או ירידה תפקודית עקב זקנה.
  • בכל משרד תוקם ועדה פנים-משרדית בראשות סמנכ"ל הון אנושי, שמוסמכת לאשר לעובד ניצול של עד 24 ימי מחלה מתוך מכסתו לטיפול בבן המשפחה, ובלבד שיוותרו לו לפחות 6 ימי מחלה במכסתו.
  • הוועדה יכולה גם לאשר עד 52 שעות היעדרות בשנה בלא ניכוי משכר לעובד שהוא גם הורה לילדים עד גיל 12, עד 3 שעות סיוע בחודש בלא ניכוי משכר, עבודה מרחוק, שעון עבודה גמיש, עבודה בחלקיות משרה עד חצי שנה, ויציאה לחל"ת (עד חודש בשנה הראשונה, עד 3 חודשים בשנתיים עד חמש, ועד שנה ועוד שנת הארכה מעל 5 שנות ותק).
  • במקרי קיצון, כשהעובד מיצה את כל היתרות, נאמן המשרד רשאי לפרסם בקשה אנונימית לתרומת ימי מחלה מעמיתים לעבודה, של לא יותר מ-90 ימים, ובלבד שלתורם יישארו לפחות 30 ימי מחלה צבורים; העובד המקבל יכול לנצל את התרומה עד 3 חודשים בשנה.
  • על החלטת הוועדה הפנים-משרדית ניתן לערער לוועדה העליונה להיעדרות עובד עקב מחלת בן משפחה בנציבות שירות המדינה, בתוך פרק זמן שלא יעלה על 22 יום מיתרת ימי החופשה של אותה שנה.

כמיליון וחצי ישראלים מטפלים או מלווים בן משפחה המתמודד עם מחלה, מוגבלות או ירידה תפקודית עקב זקנה, במקביל לניהול בית וקריירה. בממוצע הם מקדישים לכך כ-21 שעות תמיכה בשבוע במשך כארבע וחצי שנים. מעבר לזכויות הבסיסיות בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן משפחה) שחלות על כלל העובדים במשק, לעובדי מדינה יש מסלול סיוע נוסף וייחודי: הנחיית נציב שירות המדינה מס' 06.2, "עובדים שהם בני משפחה מטפלים (caregivers)", במהדורתה החמישית מפברואר 2024, מקימה בכל משרד ממשלתי ועדה פנימית שמוסמכת לאשר לעובד המדינה כלים נוספים על אלה שהחוק הכללי מעניק, כמו ימי מחלה נוספים, עבודה מרחוק ותרומת ימי מחלה מעמיתים.

מי נחשב "בן משפחה מטפל"

ההגדרה חלה על עובד המטפל או מלווה בן משפחה מדרגה ראשונה, ילד, בן זוג או הורה (כולל הורי בן הזוג, אם בן הזוג אינו נעדר מעבודתו מכוח זכאותו שלו), בשל מוגבלות, מחלה קשה או כרונית, או ירידה תפקודית עקב זקנה. במקרים חריגים ההגדרה מורחבת גם למי שמטפל בבן משפחה יחיד או ערירי, או בשאיר יחיד, גם אם אינו קרוב מדרגה ראשונה, כמו דוד, דודה, אח, אחות, סבא או סבתא.

הוועדה הפנים-משרדית

בכל משרד ממשלתי מוקמת ועדה פנים-משרדית לסיוע לבני משפחה מטפלים, בראשות סמנכ"ל הון אנושי או המנהל האדמיניסטרטיבי, שמתכנסת לפחות פעם בחודש. הפנייה נעשית באמצעות נאמן המשרד (הממונה על הרווחה שעבר הכשרה ייעודית לתפקיד), שמגיש את הבקשה לוועדה בצירוף דוח מסכם והמלצותיו. הוועדה בוחנת שיקולים כמו משך הזמן שהעובד נדרש להשקיע בטיפול, מידת החומרה הרפואית, שעות הסיעוד שמקבל בן המשפחה מגורם נוסף, והמצב הסוציו-אקונומי, ומוסמכת לאשר, לדחות או לאשר חלקית כל בקשה.

ארגז הכלים: מה אפשר לבקש

ההנחיה מפרטת שורה ארוכה של כלים שהוועדה יכולה לאשר, מעבר לזכויות הבסיסיות הקבועות בסעיף 33.25 לתקשי"ר:

כשנגמרות היתרות: קרן ימי מחלה ותרומת ימי מחלה מעמיתים

אם לעובד לא נותרו יתרות ימי מחלה או חופשה, נאמן המשרד יכול לפנות לנציבות שירות המדינה בבקשה חריגה לפנים משורת הדין למענק מקרן ימי המחלה. בכלי חריג נוסף המיועד למקרי קיצון, כשהעובד עדיין נדרש לסעוד את בן משפחתו ומיצה את כל היתרות וכלל רכיבי הסיוע האחרים, נאמן המשרד רשאי לפרסם באופן אנונימי בקשה לתרומת ימי מחלה מעמיתים לעבודה, בהיקף של לא יותר מ-90 ימים בקרב עובדי המשרד. עובד שתורם חותם על טופס התחייבות, ולאחר התרומה חייבים להישאר לו לפחות 30 ימי מחלה צבורים. העובד המקבל יכול לנצל את התרומה עד לתקופה מקסימלית של שלושה חודשים, פעם בשנה. איסוף התרומה טעון אישור אישי של נציב שירות המדינה או מנהלת תחום בכיר רווחה בנציבות.

ערעור על החלטת הוועדה

מי שבקשתו נדחתה או אושרה רק חלקית בוועדה הפנים-משרדית, יכול לערער באמצעות נאמן המשרד לוועדה העליונה להיעדרות עובד עקב מחלת בן משפחה, שפועלת באגף בכיר למידה ורווחה ארגונית בנציבות שירות המדינה ובראשה עומדת מנהלת תחום בכיר רווחה. הערעור בעניין חריגים משיעורי ימי המחלה הקבועים בסעיף 33.25 לתקשי"ר צריך להיות מוגש בכפוף להוראת פסקה 33.257 לתקשי"ר וחוזרנו מיום 27.1.2019, ובכל מקרה בתוך פרק זמן שלא יעלה על 22 יום מיתרת ימי החופשה של אותה שנה.

שאלות נפוצות

מי נחשב 'בן משפחה מטפל' לפי ההנחיה?

עובד מדינה המטפל או המלווה בן משפחה מדרגה ראשונה (ילד, בן זוג, הורה, כולל הורי בן הזוג) בשל מוגבלות, מחלה קשה או כרונית, או ירידה תפקודית עקב זקנה. במקרים חריגים ההגדרה חלה גם על מי שמטפל בבן משפחה יחיד או ערירי שאינו מדרגה ראשונה, כמו דוד, אח או סבא וסבתא.

איך פונים לוועדה הפנים-משרדית?

יש לפנות לנאמן המשרד (הממונה על הרווחה שעבר הכשרה ייעודית), שמגיש את הבקשה לוועדה בצירוף המלצותיו. הוועדה מתכנסת לפחות פעם בחודש ודנה בבקשה לפי קריטריונים כמו משך הזמן שהעובד משקיע בטיפול, שעות הסיעוד שמקבל בן המשפחה מגורם אחר, ומצבו הרפואי.

כמה ימי מחלה אפשר לנצל לטיפול בבן משפחה?

עד 24 ימי מחלה בשנה מתוך המכסה הצבורה של העובד (אפשר לאשר גם חלקי ימים ושעות), ובלבד שיישארו לעובד לפחות 6 ימי מחלה במכסתו. זאת בנוסף לזכויות הקבועות בסעיף 33.25 לתקשי"ר, שאותן יש למצות קודם.

מה קורה אם נגמרו לעובד כל ימי המחלה והחופשה?

הוועדה יכולה לפנות בבקשה חריגה לפנים משורת הדין לקרן ימי המחלה של נציבות שירות המדינה. בנוסף, במקרי קיצון שבהם בן המשפחה זקוק לסעד מלא, נאמן המשרד רשאי לפרסם בקשה אנונימית לתרומת ימי מחלה מעמיתים לעבודה, בהיקף של עד 90 ימים, כאשר לכל תורם נשמרים לפחות 30 ימי מחלה, והעובד יכול לנצל את התרומה עד 3 חודשים בשנה.

אפשר לעבוד מהבית כדי לטפל בבן משפחה?

כן, הוועדה מוסמכת לאשר עבודה מרחוק, יום משולב בית ומשרד, או השלמת שעות נוספות מהבית, בכפוף לעמידה בקריטריונים של הנחיית נציב 3.6 בנושא גמישות תעסוקתית. אפשרות זו אינה חלה על מי שמועסק במשרת הורה.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888