18 אחוז מהתלמידים העולים לומדים בחינוך המיוחד, לעומת 11.2 אחוז בכלל האוכלוסייה
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא שכ-18 אחוז מהתלמידים העולים לומדים בחינוך המיוחד, פער ניכר מהשיעור הכללי, ופער שנפתח בעיקר אחרי שנתיים בארץ.
עובדות מהירות
- בשנת הלימודים תשע״ח (2018-2017) למדו בישראל 54,441 תלמידים עולים, ו-9,790 מהם, כ-18 אחוז, למדו בחינוך המיוחד, לעומת 11.2 אחוז בכלל תלמידי החינוך העברי (עמוד 3).
- בקרב תלמידים שעלו לישראל בעשר השנים האחרונות בלבד, שיעור הלומדים בחינוך המיוחד היה נמוך בהרבה, כ-10 אחוז (3,704 מתוך 38,085 תלמידים), כלומר דומה לשיעור בכלל האוכלוסייה (עמוד 10).
- השיעור הגבוה ביותר של תלמידי חינוך מיוחד בקרב עולים נרשם בקרב מי שהגיעו מקנדה (21.9 אחוז), ארה״ב (21.1 אחוז) ובריטניה (20.7 אחוז), מתוך עשר ארצות המוצא העיקריות שנבדקו (עמוד 11).
- מבין התלמידים שעלו בעשר השנים האחרונות, כ-28 אחוז הוגדרו ״עולים חדשים״ (עד שנתיים בארץ) וכ-72 אחוז ״עולים ותיקים״ (בין שנתיים לעשר שנים), ושיעור הלומדים בחינוך המיוחד קופץ אחרי השנתיים הראשונות (עמוד 11).
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק, לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, כיצד נראית ההשתלבות של תלמידים עולים בחינוך המיוחד, ומצא פער ניכר בין תלמידים עולים לתלמידים ותיקים. בשנת הלימודים תשע״ח (2018-2017) למדו במערכת החינוך העברי בישראל 54,441 תלמידים עולים, ו-9,790 מהם, כ-18 אחוז, למדו בחינוך המיוחד. זהו שיעור גבוה משמעותית מהשיעור בכלל תלמידי החינוך העברי, שעמד באותה שנה על 11.2 אחוז.
הפער נפתח בעיקר אחרי השנתיים הראשונות
נתון מפתיע במסמך: כשבודקים רק את מי שעלה בעשר השנים האחרונות, השיעור נמוך בהרבה, כ-10 אחוז בלבד (3,704 מתוך 38,085 תלמידים), כלומר קרוב מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה. ההסבר האפשרי לכך הוא נוהל של משרד החינוך שמגביל הפניה של תלמידים עולים לוועדות השמה או שילוב בשנתיים הראשונות אחרי העלייה, למעט מקרים של מוגבלות מובהקת ומגובה באבחון. מבין התלמידים שעלו בעשר השנים האחרונות, כ-28 אחוז היו ״עולים חדשים״ (עד שנתיים בארץ) וכ-72 אחוז ״עולים ותיקים״. ברגע שחולפות השנתיים, שיעור ההפניה לחינוך המיוחד עולה בחדות, עד שהוא חוצה את השיעור בכלל האוכלוסייה.
פערים בין ארצות מוצא
המסמך בדק גם הבדלים לפי ארץ מוצא, בעשר המדינות שמהן עלה המספר הגדול ביותר של תלמידים. השיעור הגבוה ביותר של תלמידי חינוך מיוחד נמצא בקרב עולים מקנדה (21.9 אחוז מתוך 1,084 תלמידים), ארה״ב (21.1 אחוז מתוך 10,723 תלמידים) ובריטניה (20.7 אחוז מתוך 1,708 תלמידים), בעיקר מדינות שהשפה המדוברת בהן היא אנגלית. שיעורים גבוהים נרשמו גם בקרב עולי רוסיה (18.9 אחוז), אתיופיה (17.7 אחוז) ודרום אפריקה (18 אחוז). השיעור הנמוך יחסית ביותר מבין עשר המדינות היה בקרב עולי צרפת, 12.3 אחוז, שקרוב יותר לשיעור הכללי במדינה.
מרכז המחקר והמידע מדגיש שאין הסבר חד משמעי לפערים האלה, ומעלה כמה כיוונים אפשריים: מודעות שונה של הורים מארצות מוצא שונות לנושא החינוך המיוחד, יכולת כלכלית שונה למימון אבחון פרטי, הבדלים אפשריים בשכיחות בפועל של מוגבלויות מסוימות, וקשיי שפה שמקשים על הבנת התהליך. המשמעות המעשית להורים עולים: אם הילד מתקשה בשנתיים הראשונות בארץ, כדאי לברר מול הגורם המטפל האם מדובר בקושי הסתגלות זמני או במוגבלות שדורשת אבחון, ולדעת שהפניה לוועדת השמה בשלב הזה אפשרית רק כשיש מוגבלות מובהקת שמגובה במסמכים.
שאלות נפוצות
למה שיעור התלמידים העולים בחינוך המיוחד גבוה יותר מבקרב הוותיקים?
מרכז המחקר והמידע של הכנסת כותב במפורש שאין בידיו נתונים שמסבירים את הפער באופן חד משמעי. בין ההסברים האפשריים שהמסמך מעלה: מודעות גבוהה יותר של הורים עולים לנושא החינוך המיוחד ולכן פנייה גבוהה יותר לאבחון, אבחון יתר אפשרי מצד צוותים חינוכיים, קשיי שפה של התלמיד או ההורים, וקשיים בהבנת הזכויות בתהליך ההשמה.
האם אפשר להפנות ילד עולה חדש לוועדת השמה או ועדת שילוב מיד עם ההגעה לארץ?
לפי הנוהל שהיה בתוקף בעת כתיבת המסמך, אין להפנות תלמידים עולים לוועדות השמה או שילוב בשנתיים הראשונות אחרי העלייה, אלא אם יש לתלמיד מוגבלות מובהקת ומשמעותית שמגובה במסמכי אבחון מגורם קביל. המטרה היא למנוע הפניה לחינוך מיוחד שנובעת מקשיי שפה או הסתגלות בלבד.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888