קליניקת כירופרקטיקה מסרבת להנגיש או מתנהגת שלא כהלכה: לאן מגישים תלונה
שני מסלולי תלונה נפרדים על קליניקת כירופרקטיקה: אי נגישות מול נציבות שוויון, והתנהגות מקצועית מול משרד הבריאות.
עובדות מהירות
- ניתן להגיש תלונה על אפליה או אי נגישות מטעם נותן שירות פרטי לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
- מכיוון שכירופרקטיקה היא מקצוע בריאות מוסדר ברישוי לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, קיים גם מסלול תלונה נפרד ונוסף למשרד הבריאות על התנהגות מקצועית לא הולמת של כירופרקט, מסלול שאינו קיים למטפלים שעיסוקם אינו מקצוע מוסדר ברישוי.
- החוק מאפשר גם הגשת תביעה אזרחית ופסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק, בסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, צמוד למדד, בשל הפרת חובת נגישות.
- תלונה על בעל מקצוע רפואי מוגשת דרך שירות ייעודי של משרד הבריאות, וניתן לפנות גם למוקד קול הבריאות בטלפון 5400 שלוש ספרות (כוכבית).
מה עושים כאשר קליניקת כירופרקטיקה מסרבת לספק מושב מותאם, מסרבת לתאם מתורגמן שפת סימנים לשיחת הסבר לפני מניפולציה, או שהכירופרקט עצמו מתנהג בחוסר הולמות. בשונה מענפי טיפול שאינם מוסדרים ברישוי, כירופרקטיקה מעמידה לרשות המטופל שני מסלולי תלונה נפרדים ומשלימים: אחד לנגישות השירות, ואחד להתנהלות המקצועית של הכירופרקט עצמו.
מסלול ראשון: אי נגישות מול נציבות שוויון זכויות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הפועלת במשרד המשפטים, היא הגורם הממשלתי המרכזי לטיפול בתלונות על אפליה ואי נגישות מצד נותני שירות, ובכלל זה קליניקות כירופרקטיקה פרטיות. אפשר להגיש תלונה דרך שירות ייעודי באתר gov.il. לפי המידע הרשמי, הנציבות יוצרת קשר ראשוני עם הפונה תוך כ 10 ימי עסקים ומעדכנת אותו כל כ 21 ימי עסקים בהמשך. משך הטיפול הכולל בתלונה עומד על עד כ 53 ימי עסקים, ואם נדרשת בדיקה בשטח על ידי בודק נגישות מוסמך, משך הטיפול עשוי להתארך בעד 17 ימי עסקים נוספים.
מסלול שני: התנהגות מקצועית מול משרד הבריאות
כירופרקטיקה, בשונה מענפי טיפול שאינם מוסדרים ברישוי, מוגדרת מקצוע בריאות מוכר לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, ועיסוק בה מחייב תעודת כירופרקט ממשרד הבריאות. המשמעות המעשית היא שאם הכירופרקט עצמו נהג בהתנהגות לא הולמת, רשלנות בטיפול, חריגה מסמכות מקצועית או יחס משפיל, אפשר להגיש תלונה נפרדת דרך שירות ייעודי של משרד הבריאות המיועד לתלונות על בעלי מקצועות רפואיים, או לפנות תחילה למוקד קול הבריאות בטלפון. מסלול דומה אינו קיים לגבי מטפלים בענפים שאינם מוסדרים ברישוי מקצועי.
מסלול שלישי: תביעה אזרחית ופיצוי כספי
מעבר לשני המסלולים המנהליים, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998, קובע במפורש שהפרת חובת נגישות מהווה עוולה אזרחית. בית משפט רשאי לפסוק פיצוי בגין עוולה כזאת בלא הוכחת נזק ממשי, בסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, צמוד למדד. עם זאת, החוק גם מעניק לנתבע הגנות מסוימות, כגון צו נגישות קיים המקוים בלוחות הזמנים שנקבעו, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין המכיר את התחום לפני הגשת תביעה.
איך מתעדים את המקרה
- לשמור תיעוד של הפנייה לקליניקה, בהודעת טקסט, במייל או בתרשומת של שיחת טלפון עם תאריך ושעה.
- לתעד את מהות הסירוב או ההתנהגות: האם מדובר בסירוב להתאמת נגישות, או בהתנהגות מקצועית פסולה של הכירופרקט עצמו.
- לצלם, אם אפשר, מכשולים פיזיים רלוונטיים, כמו מדרגה ללא רמפה או מרווח צר מדי בין פריטי ריהוט.
- לשמור פרטי קשר של עדים, אם היו נוכחים בשיחה או במקום.
למה כדאי לפעול בשני המסלולים גם יחד
כאשר המקרה כולל גם בעיית נגישות וגם חשש להתנהגות מקצועית פסולה, כדאי להגיש תלונה בשני הערוצים במקביל: לנציבות שוויון זכויות, ולמשרד הבריאות. כל גורם בוחן היבט אחר של האירוע, ופנייה כפולה מבטיחה שהמקרה יטופל במלואו, וגם תורמת לכך שהקליניקה תתאים את עצמה עבור מטופלים עתידיים עם מוגבלות.
מה לצפות אחרי הגשת התלונה
בשני המסלולים, כדאי לצפות לתהליך שאורך שבועות ולא ימים בודדים, ולשמור עותק של כל מסמך שנשלח ושל כל תשובה שהתקבלה. אם לא מתקבל מענה בפרקי הזמן המקובלים שצוינו, אפשר לפנות שוב ולבקש עדכון סטטוס מפורש, ובמסלול התלונה על בעל מקצוע רפואי אפשר גם להגיש ערעור על האופן שבו טופלה התלונה הראשונה, אם התוצאה אינה מספקת.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תלונה על אי נגישות לתלונה על התנהגות לא הולמת של הכירופרקט?
תלונה על אי נגישות עוסקת בתנאים הפיזיים או בשירות עצמו, כמו סירוב לספק מתורגמן שפת סימנים או קליניקה שאינה מותאמת לכיסא גלגלים, ומטופלת על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. תלונה על התנהגות לא הולמת, רשלנות, חריגה מסמכות מקצועית או יחס משפיל מצד הכירופרקט עצמו, מטופלת על ידי משרד הבריאות במסגרת אחריותו על בעלי רישיון במקצועות הבריאות. אפשר להגיש את שתי התלונות במקביל אם המקרה כולל את שני ההיבטים.
למה יש מסלול תלונה נפרד למשרד הבריאות דווקא בכירופרקטיקה?
כירופרקטיקה מוגדרת מקצוע בריאות מוסדר ברישוי לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, ועיסוק בה מחייב תעודה ממשרד הבריאות. מקצועות מוסדרים כאלה כפופים לפיקוח משמעתי של משרד הבריאות, כולל טיפול בתלונות על התנהגות מקצועית, בדיוק כמו שקורה במקצועות מוסדרים אחרים כמו פיזיותרפיה.
איך מגישים תלונה למשרד הבריאות על כירופרקט?
אפשר לפנות תחילה למוקד קול הבריאות בטלפון, או להגיש תלונה דרך שירות ייעודי באתר gov.il המיועד להגשת תלונות על בעלי מקצועות רפואיים או להגשת ערעור על טיפול בתלונה קודמת. מומלץ לפרט את מהות התלונה, תאריך האירוע ופרטי קשר מלאים.
כמה זמן לוקח הטיפול בתלונה על אי נגישות בנציבות שוויון זכויות?
לפי המידע הרשמי, יוצרים קשר ראשוני עם הפונה תוך כ 10 ימי עסקים, וממשיכים לעדכן אותו כל כ 21 ימי עסקים. משך הטיפול הכולל בתלונה הוא עד כ 53 ימי עסקים, ואם נדרשת בדיקת נגישות בשטח על ידי בודק מוסמך, משך הטיפול עשוי להתארך ב 17 ימי עסקים נוספים.
מה גובה הפיצוי האפשרי בתביעה אזרחית בגין אי נגישות?
בית משפט רשאי לפסוק פיצוי בגין הפרת חובת נגישות, בלא צורך להוכיח נזק ממשי, בסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, צמוד למדד ומתעדכן מעת לעת. גובה הפיצוי הסופי נתון לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה, ואינו קשור למסלול התלונה המקצועית במשרד הבריאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888