זריקה שגרמה לשיתוק רגליים: תביעת הרשלנות הרפואית שהחלה ב-2002 הוכרעה סופית רק ב-2026, ונדחתה
פסיקה אמיתית הראתה איך תביעת רשלנות רפואית בת 24 שנה, סביב זריקה שגרמה לשיתוק רגליים ולאובדן שליטה בסוגרים, נדחתה בסופו של דבר גם בבית המשפט העליון, לאחר שבתי המשפט הקודמים לא מצאו קשר סיבתי מוכח.
עובדות מהירות
- ב-8 במרץ 2002 טופלה אישה בידי ד"ר יוסרי סייפי, במסגרת קופת חולים מאוחדת, לאחר שאובחנה כסובלת מתגובה אנפילקטית לאכילת זיתים. ד"ר סייפי הורה לבנה שליווה אותה לרכוש בבית מרקחת תרופה בשם "היסטניל" והזריק לה אותה.
- כחצי שעה לאחר הזריקה פיתחה האישה שיתוק מלא ברגליים, איבדה שליטה על הסוגרים וחשה כאבים בכתף ובגב. בהמשך אובחנה אצלה מיאליטיס רוחבית (דלקת רוחבית של חוט השדרה), ומצבה הרפואי הידרדר לאורך השנים עד לפטירתה כ-12 שנים לאחר האירוע.
- בית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה, בקובעו שלא הוכח קשר סיבתי בין הזריקה לבין מצבה הרפואי של האישה, ושלא הוכח כי נכון למועד הטיפול, לפני יותר מ-24 שנים, היה על הרופא לחשוד שהתרופה שנרכשה בבית המרקחת אינה מאושרת על ידי משרד הבריאות. התובעים חויבו בתשלום הוצאות בסך 44,000 שקל.
- בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הממצאים העובדתיים, אך התערב בנושא ההוצאות בלבד: בשל פגמים בהתנהלותו של ד"ר סייפי, ובהם היעדר תיעוד ראוי של מצב המטופלת, המינון שהוזרק ואופן ההזרקה, הוא הפחית את ההוצאות שישולמו ל-10,000 שקל, ורק לטובת קופת חולים מאוחדת.
- נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה על הסף בקשת רשות ערעור נוספת ("גלגול שלישי"), בקובעו שאין זה מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על בסיס התרשמות בלתי אמצעית מהעדים והמומחים, ושטענות המבקשים הן למעשה טענות ערעוריות על קביעות עובדתיות ולא שאלה עקרונית.
פסיקה אמיתית הראתה כיצד תביעת רשלנות רפואית בת 24 שנה, סביב זריקה שגרמה כעבור חצי שעה לשיתוק רגליים מלא ולאובדן שליטה בסוגרים, נדחתה בסופו של דבר גם בבית המשפט העליון, מכיוון שלא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול לנזק.
מה קרה
אישה טופלה במרץ 2002 לאחר שאובחנה עם תגובה אלרגית לאכילת זיתים, קיבלה זריקת "היסטניל", ופיתחה זמן קצר לאחר מכן שיתוק ברגליים ואובדן שליטה בסוגרים. בהמשך אובחנה אצלה מיאליטיס רוחבית, ומצבה הידרדר עד לפטירתה כ-12 שנים לאחר מכן. יורשיה טענו לרשלנות, להפרת חובת גילוי ולפגיעה באוטונומיה.
למה התביעה נדחתה
בתי המשפט, בשלוש ערכאות, קבעו שלא הוכח קשר סיבתי בין הזריקה לבין מצבה הרפואי של האישה, ושלא הוכח שבשנת 2002 היה על הרופא לחשוד שהתרופה אינה מאושרת. בית המשפט העליון הבהיר שהוא אינו משמש ערכאת ערעור שלישית לבירור מחדש של מחלוקות עובדתיות שכבר הוכרעו על בסיס חוות דעת מומחים.
התוצאה
התביעה נדחתה לחלוטין מבחינת הטענה המרכזית לרשלנות וקשר סיבתי. עם זאת, בשל פגמים תיעודיים מצד הרופא, הופחתו ההוצאות שהמשפחה נדרשה לשלם, מ-44,000 שקל ל-10,000 שקל.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם שוקלים תביעת רשלנות רפואית, חשוב לדעת שככל שהמחלוקת היא עובדתית ומבוססת על חוות דעת מומחים, קשה מאוד לשנות אותה בערעור. דאגו לתעד הכל בזמן אמת, הביאו לעדות כל מי שנכח בזמן הטיפול, ופעלו במהירות, שכן כשלים דיוניים עלולים לעכב תביעה בעשרות שנים.
ליווי חינם בעברית
אם אתם או בן משפחה מתמודדים עם נכות שנגרמה, לטענתכם, מטיפול רפואי, צוות For You ישמח לעזור לכם להבין את הזכויות והאפשרויות שלכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי.
שאלות נפוצות
למה לקח 24 שנה להגיע להכרעה סופית בתביעה הזו?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, נשיא בית המשפט העליון ציין במפורש שלאורך השנים לקתה התנהלות המבקשים בכשלים דיוניים שהובילו למחיקת תביעות קודמות שהגישו באותו עניין, כך שהאירוע עצמו, משנת 2002, נדון לעומק רק בשנים האחרונות. עיכובים דיוניים חוזרים עלולים להאריך משמעותית תביעת רשלנות רפואית.
אם בית משפט קמא קבע שאין קשר סיבתי, אפשר עדיין לנצח בערעור?
קשה מאוד. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, ערכאת הערעור, ובוודאי בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור שלישית, נמנעת מלהתערב בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות שהתבססו על חוות דעת מומחים ועל התרשמות בלתי אמצעית מעדים. אם התיק שלכם מבוסס בעיקרו על מחלוקת עובדתית, סיכויי הערעור נמוכים.
מה המשמעות של אי הבאת עדים מרכזיים לעדות?
בפסיקה שתוארה כאן צוין במפורש שהימנעות התובעים מלהעיד את בניה של המנוחה, שנכחו עמה בטיפול, פעלה לרעתם, משום שבית המשפט הסיק שהיה בעדותם כדי להזיק לגרסתם. ככלל, הימנעות מהבאת עד רלוונטי וזמין עלולה ליצור חזקה שלילית נגד הצד שנמנע מכך.
אם הרופא התרשל בתיעוד, זה משנה את התוצאה?
לא תמיד את התוצאה העיקרית, אך זה יכול להשפיע על ההוצאות. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט המחוזי לא שינה את הקביעה שאין קשר סיבתי בין הטיפול לנזק, אך בשל הפגמים התיעודיים של הרופא, הוא הפחית משמעותית את סכום ההוצאות שהוטל על המשפחה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888