נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה: גם הוועדה הרפואית העליונה יכולה להוריד אחוזים, אבל חייבת להזהיר קודם
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מ-2021 סוקר שורת פסקי דין של בית המשפט העליון: הוועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון יכולה להוריד אחוזי נכות גם למי שפנה רק כדי להעלות אותם, אך חייבת להזהיר מראש.
עובדות מהירות
- פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מ-2021, שעסק בעיקרו בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, סוקר במפורש גם הסדר מקביל החל על הוועדה הרפואית העליונה הפועלת מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959, שדן בזכויות נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (עמוד 10 בפסק הדין).
- תקנה 4(א) לתקנות ועדה רפואית עליונה, תשכ"ד-1964, קובעת שלוועדה הרפואית העליונה סמכות לבטל, לשנות או לאשר את החלטת הוועדה הרפואית מהדרג הקודם, בין שהתבקשה לעשות כן ובין אם לאו, בדיוק כמו תקנה 30 המקבילה בביטוח הלאומי (עמוד 10 בפסק הדין).
- בית הדין ציטט חמישה פסקי דין של בית המשפט העליון (2007 עד 2017) שקבעו שבסמכותה של הוועדה הרפואית העליונה להפחית את אחוזי הנכות של נבדק לפי שיקול דעתה המקצועי, גם במקרים שבהם הנבדק עצמו פנה אליה בבקשה להעלות את אחוזי נכותו: רע"א 10572/06 פרג׳ נ׳ קצין התגמולים, רע"א 3513/09 ויינריך נ׳ קצין התגמולים, ורע"א 4204/14 שוורץ נ׳ קצין התגמולים (עמוד 10 בפסק הדין).
- לצד זאת, אותם פסקי דין קבעו גם שככלל, כאשר הוועדה הרפואית העליונה רואה אפשרות שהיא תגרע מאחוזי הנכות שהיו לנבדק, עליה להזהיר אותו מראש על האפשרות הזו, כדי לאפשר לו לטעון טענות נוספות לפני שההחלטה מתקבלת: רע"א 2558/16 פלונית נ׳ קצין התגמולים, ורע"א 5716/13 שאהין נ׳ קצין התגמולים (עמוד 10 בפסק הדין).
- ההסדר הזה נפרד ועצמאי מההסדר של הביטוח הלאומי: הוא חל במסלול שונה לגמרי (אגף שיקום נכים במשרד הביטחון וקצין התגמולים, ולא הביטוח הלאומי), אך בית הדין הארצי לעבודה הצביע עליו כדי להראות שהעיקרון שלפיו הפחתת אחוזים דורשת אזהרה מראש אינו ייחודי לביטוח הלאומי, אלא עיקרון רחב יותר במשפט המינהלי הישראלי (עמוד 10 בפסק הדין).
נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה שאינם מרוצים מדרגת הנכות שקבעה להם ועדה רפואית של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, ומערערים לוועדה הרפואית העליונה כדי לקבל אחוזים גבוהים יותר, צריכים לדעת: בדיוק כמו במסלול המקביל בביטוח הלאומי, גם כאן הערעור עלול להוביל לתוצאה הפוכה. פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מ-2021, שעסק בעיקרו בביטוח הלאומי, סוקר במפורש את ההסדר המקביל הזה כחלק מהנמקתו, ומראה שמדובר בעיקרון רחב יותר במשפט הישראלי.
תקנה 4(א): אותה סמכות רחבה, מסלול אחר
ענייני נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה מתנהלים מול קצין התגמולים ואגף שיקום נכים במשרד הביטחון, מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959, לא מול הביטוח הלאומי. אבל תקנה 4(א) לתקנות ועדה רפואית עליונה, תשכ"ד-1964, מנוסחת בעיקרון דומה מאוד לתקנה 30 בביטוח הלאומי: לוועדה הרפואית העליונה סמכות לבטל, לשנות או לאשר את החלטת הוועדה הרפואית שקדמה לה, בין שהתבקשה לעשות כן ובין אם לאו.
חמישה פסקי דין של העליון: אפשר להוריד גם כשביקשתם להעלות
בית הדין הארצי לעבודה ציטט שורה של פסקי דין של בית המשפט העליון, שניתנו בין 2007 ל-2017, שקבעו באופן עקבי שבסמכות הוועדה הרפואית העליונה להפחית את אחוזי הנכות של נבדק, לפי שיקול דעתה המקצועי, גם במקרים שבהם הנבדק עצמו הוא זה שפנה אליה בבקשה להעלות את האחוזים: רע"א 10572/06 פרג׳ נ׳ קצין התגמולים, רע"א 3513/09 ויינריך נ׳ קצין התגמולים, ורע"א 4204/14 שוורץ נ׳ קצין התגמולים. כלומר, גם מי שמגיע לוועדה הרפואית העליונה מתוך תחושה שהצדק אתו, ושהוא רק עשוי לצאת נשכר, חשוף בפועל לתוצאה הפוכה.
אבל לצד זה: חובת אזהרה מראש
אותה שורת פסיקה לא השאירה את הנבדק חסר הגנה. היא קבעה גם שככלל, כאשר הוועדה הרפואית העליונה רואה אפשרות שהיא תגרע מאחוזי הנכות שהיו לנבדק, עליה להזהיר אותו מראש על האפשרות הזו, כדי לאפשר לו לטעון טענות נוספות ולהביא ראיות, לפני שההחלטה הסופית מתקבלת: כך נקבע ברע"א 2558/16 פלונית נ׳ קצין התגמולים וברע"א 5716/13 שאהין נ׳ קצין התגמולים.
אותו עיקרון בשני מסלולים נפרדים
העובדה שבית הדין הארצי לעבודה, שדן בביטוח הלאומי, טרח לסקור במפורש גם את ההסדר המקביל אצל קצין התגמולים, מלמדת שמדובר בעיקרון רחב יותר: סמכות רחבה וחריגה של גוף מעין שיפוטי להרע את מצבו של מי שפנה אליו בבקשה לשפר את מצבו, מחייבת כמעט תמיד איזון באמצעות חובת אזהרה מראש. זה נכון הן למי שמערער לביטוח הלאומי על נכות כללית או נכות מעבודה, והן לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה שמערערים לוועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון.
מה כדאי לעשות אם אתם ממתינים לדיון בוועדה הרפואית העליונה
אם הגשתם ערר לוועדה הרפואית העליונה כדי להעלות את אחוזי הנכות שלכם, דעו שהיא רשאית, במסגרת אותו דיון, להגיע למסקנה שונה ואף פחות טובה ממה שהיה לכם קודם. אם במהלך הדיון מתברר שהוועדה שוקלת הפחתה, אתם זכאים, לפי הפסיקה שהובאה כאן, לקבל על כך אזהרה מראש ולהביא טענות וראיות נוספות. אם אתם לא בטוחים איך להיערך לדיון כזה או איך לפעול מול אגף שיקום נכים וקצין התגמולים, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני נכה צה"ל שמגיש ערר לוועדה הרפואית העליונה כדי להעלות את אחוזי הנכות שלי. האם היא יכולה להוריד לי אותם במקום?
כן. בדיוק כמו הוועדה לעררים בביטוח הלאומי, גם לוועדה הרפואית העליונה יש סמכות, לפי תקנה 4(א) לתקנות ועדה רפואית עליונה, לשנות את החלטת הדרג הקודם, כולל להפחית את אחוזי הנכות, גם אם רק אתם ביקשתם העלאה. כך קבע בית המשפט העליון בשורת פסקי דין בין 2007 ל-2017.
אם הוועדה הרפואית העליונה שוקלת להוריד לי את האחוזים, האם היא חייבת להודיע לי מראש?
כן. אותה שורת פסיקה של בית המשפט העליון שהכירה בסמכות ההפחתה קבעה גם חובת אזהרה מקבילה: אם הוועדה רואה אפשרות שהיא תפחית מאחוזי הנכות שלכם, עליה להזהיר אתכם על כך מראש, כדי שתוכלו להביא טענות וראיות נוספות לפני שההחלטה מתקבלת.
האם זה אותו דין כמו בביטוח הלאומי?
זה מסלול חוקי נפרד לגמרי. ענייני נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה מנוהלים מול קצין התגמולים ואגף שיקום נכים במשרד הביטחון, מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ולא מול הביטוח הלאומי. אבל שני בתי המשפט, בית הדין הארצי לעבודה בעניין הביטוח הלאומי ובית המשפט העליון בעניין קצין התגמולים, הגיעו באופן עצמאי לאותו עיקרון: סמכות רחבה להפחית מאחוזי הנכות מחייבת חובת אזהרה מראש.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888