רק 4% מעובדי המדינה הם אנשים עם מוגבלות, למרות יעד של 5%: מה מצא מבקר המדינה
מבקר המדינה בדק את ייצוג העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה: היעד בחוק, שיעור הייצוג בפועל והפער מול מדינות אחרות.
עובדות מהירות
- תיקון מ-2016 לחוק המינויים קובע שבכל משרד או יחידת סמך עם מעל 100 עובדים, ייצוג עובדים עם מוגבלות משמעותית צריך להיות קרוב ככל האפשר לשיעורם בכוח העבודה, ולא פחות מ-5%.
- בפועל, בשנת 2019 היו רק כ-4% מעובדי שירות המדינה אנשים עם מוגבלות, לעומת כ-8% מכלל כוח העבודה בישראל שהם אנשים עם מוגבלות, כך על פי דוח מבקר המדינה.
- מתוך 63 גופים ממשלתיים שנבדקו בשנת 2019, רק 14% עמדו ביעד הייצוג המלא של 5% ומעלה, ו-38% נמצאו ברמת ייצוג נמוכה או חסרת ייצוג כלל.
- נתוני נש"ם על עובדים עם מוגבלות מבוססים על הצהרה מרצון של העובד בצירוף מסמכים רפואיים, כך שרק חלק מעובדי המדינה עם מוגבלות מדווחים על כך, והנתונים הרשמיים חלקיים.
- בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה בגילי העבודה (25 עד 64), כמחצית אינם מצויים בכוח העבודה כלל, ושיעור התעסוקה בקרבם עומד על כ-47% משיעור התעסוקה הכללי באוכלוסייה.
החוק בישראל קובע יעד ברור לייצוג אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, אבל בין החוק למציאות יש פער משמעותי. דוח מבקר המדינה על העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה, שפורסם בינואר 2021, בדק לראשונה לעומק את הפער הזה, ואת הסיבות לו. אם אתם מחפשים עבודה בשירות המדינה, או רוצים להבין מה מגיע לכם כמועמדים עם מוגבלות, כדאי להכיר את התמונה המלאה.
מה קובע החוק
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגדיר אדם עם מוגבלות כמי שיש לו לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, שבשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים. בשנת 2016 תוקן חוק המינויים וקבע שלעניין אנשים עם מוגבלות, ייצוג הולם בגוף ממשלתי או ביחידת סמך שמעסיקים מעל 100 עובדים פירושו ייצוג קרוב ככל האפשר לשיעורם בכוח העבודה, ובכל מקרה לא פחות מ-5% מהעובדים באותו משרד או יחידה. עוד קודם לכן, בהחלטת ממשלה מספר 2261 מנובמבר 2014, נקבע יעד ביניים שלפיו שיעור הייצוג לא יפחת מ-3% ממוצע המועסקים בשירות המדינה, כשלב בדרך ליעד הסופי.
הפער בין היעד למציאות
נתוני נש"ם, האגף לגיוון תעסוקתי, מלמדים שבשנת 2019 שיעור העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה עמד על כ-4% בלבד, לעומת כ-8% מכלל כוח העבודה בישראל שהם אנשים עם מוגבלות. כלומר שיעור הייצוג בשירות המדינה הוא רק כמחצית משיעורם בכוח העבודה הכללי. השוואה בין-לאומית שערך משרד מבקר המדינה מלמדת שהפער הזה בולט גם ביחס למדינות אחרות: בבריטניה שיעור העובדים עם מוגבלות בשירות הציבורי (12%) קרוב לשיעורם בכוח העבודה (13%), ובניו זילנד המצב דומה (16% מול 19%). בקנדה הפער דומה במידה מסוימת לזה שבישראל (5% מול 9%), אבל ישראל עדיין נמוכה יותר משתי המדינות שנבדקו מולן, ומהמדינות הקרובות ביותר לסגירת הפער.
איך זה נראה בפילוח לפי גוף ממשלתי
מבקר המדינה בדק את מידת העמידה ביעד הייצוג בקרב 63 מתוך 80 הגופים הממשלתיים, לפי נתוני שנת 2019. רק 14% מהגופים הגיעו לעמידה מלאה ביעד, כלומר ייצוג של 5% ומעלה. 48% נמצאו ברמת ייצוג בינונית, בין 3.5% ל-5%. 36% היו ברמה נמוכה, בין 2% ל-3.5%. ו-2% מהגופים כלל לא הגיעו לייצוג של 2%. במילים אחרות, רוב הגופים הממשלתיים שנבדקו עדיין רחוקים מהיעד שקבע החוק.
למה הנתונים הרשמיים חלקיים
לפי הנחיות נש"ם, עובד מדינה נרשם כעובד עם מוגבלות רק אם הצהיר על כך מרצונו והמציא מסמכים רפואיים תומכים. כיוון שרק חלק מעובדי המדינה עם מוגבלות בוחרים להצהיר על כך, גם הנתונים הרשמיים על היקף הייצוג הם חלקיים, ולא בהכרח משקפים את מלוא התמונה. הדבר גם מקשה על גופים ממשלתיים לתכנן ולפעול לצמצום הפערים, כי אין להם תמונה מדויקת של המצב בקרב עובדיהם.
מה מנסים לעשות בגיוס ובמכרזים
נש"ם פרסמה למגייסים ולוועדות בוחנים במכרזים דרכי התמודדות עם חסמים העומדים בפני מועמדים עם מוגבלות, כדי להגדיל את הסיכוי שיעמדו בתנאי הסף ויתקבלו. ההנחיות כוללות הבהרה לוועדות בוחנים לצמצם את השפעתן של דעות קדומות שאינן מבוססות על יכולת המועמד, וכן דגש על התאמות פיזיות במקום העבודה, למשל העמדת מחשב מותאם לרשות העובד. עם זאת, פירוט מלא של דרכי ההתאמות עדיין לא עוגן במשרה שאחראית לכך במכרז הפומבי עצמו, כך שההטמעה בפועל תלויה בגורמים המקצועיים בכל גוף.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם אנשים עם מוגבלות שמחפשים עבודה, כדאי לדעת שלמשרדי ממשלה ויחידות סמך גדולות יש יעד חוקי לגייס אתכם, ושקיימות הנחיות שמטרתן להקל על תהליך המיון וההתאמה בעבודה עצמה. אם אתם כבר עובדי מדינה עם מוגבלות, יש משמעות להצהיר על כך רשמית מול נש"ם, גם כדי לממש זכויות אישיות וגם כדי שהנתונים הכוללים ישקפו את המצב לאמת, וכך יאפשרו למדינה לעמוד ביעד שהיא עצמה קבעה בחוק.
שאלות נפוצות
מה קובע החוק לגבי ייצוג אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה?
תיקון לחוק המינויים משנת 2016 קובע שבמשרד ממשלתי או ביחידת סמך המעסיקים מעל 100 עובדים, ייצוג עובדים עם מוגבלות משמעותית צריך להיות קרוב ככל האפשר לשיעורם בכוח העבודה, ובכל מקרה לא פחות מ-5% מהעובדים.
איך המדינה יודעת מי מהעובדים הוא אדם עם מוגבלות?
לפי הנחיות נש"ם, עובד מדינה נרשם כעובד עם מוגבלות רק אם הצהיר על כך מרצונו והמציא מסמכים רפואיים תומכים. כיוון שלא כל העובדים מצהירים, גם הנתונים הרשמיים על ייצוג הם חלקיים ולא משקפים תמונה מלאה.
האם יש הקלות למועמדים עם מוגבלות במכרזי שירות המדינה?
כן. נש"ם פרסמה דרכי התמודדות עם חסמים בפני מועמדים עם מוגבלות במכרזים, ובהן הנחיה לוועדות בוחנים לצמצם השפעת דעות קדומות, והתאמות פיזיות במקום העבודה כמו מחשב מותאם.
מי אחראי לוודא שהיעד מיושם בפועל?
משרדי הממשלה ויחידות הסמך הגדולים אמורים לפעול ליישום היעד, ונש"ם אחראית לריכוז הנתונים ולפרסום דוח גיוון וייצוג שנתי. מבקר המדינה מצא שהמעקב בפועל עדיין לוקה בחסר בחלק מהגופים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888