רק עובד אחד עם מוגבלות מתוך 36 במטה ועדת הבחירות המרכזית, מצא מבקר המדינה
ביקורת מבקר המדינה מגלה שהמטה הקבוע של ועדת הבחירות המרכזית רחוק מיעד הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות, בעוד שבקרב עובדי תקופת הבחירות הזמניים המצב טוב יותר.
עובדות מהירות
- חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, קובע יעד של ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בשיעור של 5% במקום עבודה המעסיק 100 עובדים ומעלה.
- נכון לינואר 2023, מתוך 36 עובדי הסגל הקבוע במטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, רק עובד אחד היה אדם עם מוגבלות, שיעור של כ-2.78%, נמוך מהיעד הממשלתי של 5% ומשיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הכללית שעמד אז על כ-16%.
- בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בסיוע הלמ"ס על חמש מערכות הבחירות האחרונות (לכנסות ה-21 עד ה-25), שיעור העובדים עם מוגבלות מקרב עובדי תקופת הבחירות הזמניים עמד על 8.5% עד 9.7%, שיעור גבוה מהיעד הממשלתי של 5%, אך עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית.
- נוהל פנימי מחייב של ועדת הבחירות המרכזית קבע שחובת הייצוג ההולם לפי חוק המינויים אינה חלה כלל על עובדי תקופת הבחירות בגלל היותם זמניים, קביעה שמבקר המדינה מצא שאינה תואמת את החוק, וועדת הבחירות עצמה הודתה בתשובתה כי מדובר בשגגה.
- ועדת הבחירות המרכזית לא קבעה יעדי ייצוג הולם רשמיים לעובדי תקופת הבחירות, ואינה מרכזת נתונים שוטפים על השתייכות עובדיה הזמניים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, כפי שנדרש ממנה בחוק.
חוק שירות המדינה קובע שכל משרד ממשלתי ויחידת סמך חייבים לשמור על ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם. דוח מבקר המדינה ממאי 2025 על ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת בדק איך זה נראה בפועל בגוף שאחראי על אחד האירועים הדמוקרטיים החשובים ביותר במדינה, ומצא תמונה כפולה: במטה הקבוע המצב רחוק מהיעד, ובקרב העובדים הזמניים לתקופת הבחירות המצב דווקא טוב יותר.
היעד החוקי: 5% במקום עבודה גדול
סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, קובע שבמקום עבודה המעסיק 100 עובדים ומעלה יש לשמור על ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בשיעור של 5% לפחות. החוק קובע גם יעדי ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה נוספות: 10% לחברה הערבית, 1.7% ליוצאי אתיופיה ו-7% לחברה החרדית, בהתאם להחלטות ממשלה שונות.
במטה הקבוע: עובד אחד מתוך 36
המטה המינהלי הקבוע של ועדת הבחירות המרכזית מונה 37 משרות תקן, ונכון לינואר 2023 היו מאוישות 35 מהן, בתוספת עובד אחד נוסף במשרה לפי שעות. מבין 36 עובדי הסגל הקבוע, רק עובד אחד היה אדם עם מוגבלות, שיעור של כ-2.78%. זהו שיעור נמוך משמעותית הן מהיעד הממשלתי של 5% במקומות עבודה מהגודל הזה, והן משיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הכללית, שעמד אז לפי נתוני הלמ"ס על כ-16%.
בקרב עובדי תקופת הבחירות: מעל היעד, אך מתחת לשיעור באוכלוסייה
ועדת הבחירות המרכזית מעסיקה בכל מערכת בחירות אלפי עובדים זמניים לתקופה קצרה, כמעט פי 30 ממספר עובדי המטה הקבוע. מכיוון שלוועדה לא היו נתונים מרוכזים על השתייכות עובדים אלה לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, משרד מבקר המדינה בדק זאת בעצמו, בסיוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך רשימות העובדים בחמש מערכות הבחירות האחרונות, מהבחירות לכנסת ה-21 באפריל 2019 ועד הבחירות לכנסת ה-25 בנובמבר 2022. הנתונים על ייצוג אנשים עם מוגבלות גובשו עד הבחירות לכנסת ה-24. התוצאה: שיעור העובדים עם מוגבלות מקרב עובדי תקופת הבחירות נע בין 8.5% ל-9.7%, שיעור גבוה מהיעד הממשלתי של 5%, אך עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית. מבקר המדינה ציין את הנתון הזה לחיוב, בניגוד לקבוצות אוכלוסייה אחרות הזכאיות לייצוג הולם, שבהן שיעור ההעסקה בתקופת הבחירות היה נמוך גם מהיעד הממשלתי וגם משיעורן באוכלוסייה.
הנוהל שקבע שהחוק לא חל, וההודאה שזו טעות
אחד הממצאים המשמעותיים של הביקורת נוגע לא רק למספרים, אלא לאופן שבו הוועדה התייחסה לחובה החוקית מלכתחילה. בנוהל פנימי מחייב של ועדת הבחירות המרכזית, שעניינו העסקת עובדים בתקופת הבחירות, נקבע כי חובת הייצוג ההולם הקבועה בחוק המינויים אינה חלה על עובדי תקופת הבחירות, מכיוון שהם עובדים זמניים. משרד מבקר המדינה מצא שקביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם חוק המינויים ועם תקנות שירות המדינה שהותקנו מכוחו. בעקבות הביקורת מסרה ועדת הבחירות המרכזית כי מדובר בשגגה, וכי היא מכירה בכך שהוראות החוק בעניין ייצוג הולם חלות גם על עובדי תקופת הבחירות.
אין מכסות רשמיות, למרות המלצה מ-2018
עוד עולה מהדוח שכבר ב-2018 הקימה ועדת הבחירות המרכזית צוות היגוי לבחינת אופן גיוס העובדים לתקופת הבחירות, בעקבות מסמכי הפקת לקחים של יושבי ראש הוועדה בעבר. הצוות המליץ לאמץ יעדי ייצוג הולם דומים ליעדי הממשלה, ובהם יעד של 5% לאנשים עם מוגבלות מקרב כלל עובדי הוועדה ברמה הארצית. בסופו של דבר החליטה הוועדה לאמץ את הרעיון של שילוב אוכלוסיות מיוחדות באופן עקרוני בלבד, בלי לקבוע יעדים מספריים מחייבים, ובלי להטמיע מנגנון שיטתי לאיסוף נתונים ולמעקב אחר ביצוע ההוראה.
מה זה אומר בפועל
מבקר המדינה המליץ לוועדת הבחירות המרכזית לפעול לייצוג הולם של כלל האוכלוסיות הזכאיות לכך, הן במטה הקבוע והן בקרב עובדי תקופת הבחירות, ובכלל זה לקבוע יעדים מספריים, לרכז נתונים באופן שיטתי ולפרסם מכרזים ייעודיים. אם אתם אדם עם מוגבלות המחפש עבודה, כדאי לדעת שוועדת הבחירות המרכזית מגייסת אלפי עובדים זמניים לקראת כל מערכת בחירות, ושבכל מקום עבודה המעסיק 100 עובדים ומעלה קיימת חובה חוקית לשאוף לייצוג הולם שלכם.
שאלות נפוצות
מה זה ייצוג הולם ולמי הוא מגיע?
חוק שירות המדינה (מינויים) קובע שבכל משרד ויחידת סמך יינתן ביטוי הולם לייצוגם של אנשים עם מוגבלות, בני החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, בני החברה החרדית ועולים חדשים בקרב העובדים. לגבי אנשים עם מוגבלות, החוק קובע יעד מספרי של 5% במקום עבודה עם 100 עובדים ומעלה.
האם ועדת הבחירות המרכזית עומדת ביעד הזה?
זה תלוי באיזה חלק של הוועדה מדובר. במטה המינהלי הקבוע שלה, לא: רק עובד אחד מתוך 36 היה אדם עם מוגבלות, כ-2.78% בלבד. בקרב עובדי תקופת הבחירות הזמניים המצב טוב יותר, 8.5% עד 9.7% בממוצע בחמש מערכות בחירות, מעל היעד של 5%, אך עדיין מתחת לשיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הכללית.
האם יש לוועדת הבחירות המרכזית מכסות רשמיות לגיוס אנשים עם מוגבלות?
לא. צוות היגוי שהוקם ב-2018 המליץ לאמץ יעד של 5% לאנשים עם מוגבלות בקרב עובדי תקופת הבחירות, אך הוועדה אימצה את הרעיון באופן עקרוני בלבד, בלי לקבוע מכסות מחייבות, ובלי לרכז נתונים שוטפים על ביצוען.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888