14 שנה בלי מיפוי תעסוקה: מה מבקר המדינה מצא על תעסוקת עיוורים ומימון התאמות
שלושה גופים ממשלתיים לא מיפו 14 שנה את מצב התעסוקה של עיוורים, ומטה השילוב דחה בקשת מימון של כ-44 אלף שקל להתאמות לעובד עיוור. ממצאי מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- למרות שחלפו כ-14 שנה מאז שהשירות לעיוור ערך סקר בנושא תעסוקת אנשים עיוורים, לא ערכו השירות לעיוור, הביטוח הלאומי או המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, שלושת הגורמים הפועלים בנושא, מיפוי מעודכן של מצב התעסוקה של עיוורים בישראל.
- לשירות לעיוור לא היו נתונים על מספר המשתתפים בתכניות השיקום שהוא מפעיל, ולא על מספר האנשים שהצליחו להשתלב בשוק העבודה בעקבותיהן, והשירות גם לא בחן את האפקטיביות ארוכת הטווח של תכניות אלה.
- בשנת 2012 דחה המטה לשילוב בקשה שהגישה עמותת הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, להשתתפות המדינה במימון התאמות לעובד עיוור, בעלות שנאמדה בכ-44,000 שקל.
- הבקשה נדחתה בנימוק שהעמותה היא "גוף מבוקר" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, אף שהעמותה לא הוכרזה כ"גוף ציבורי" בידי שר המשפטים כפי שהחוק דורש כתנאי לשלילת הזכות למימון.
עיוורים ולקויי ראייה המחפשים עבודה יכולים להיעזר בכמה גופים ממשלתיים: השירות לעיוור, אגף השיקום בביטוח הלאומי, והמטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה שבמשרד הכלכלה. דוח מבקר המדינה משנת 2015 בדק עד כמה שלושת הגופים האלה פועלים על בסיס תמונת מצב מעודכנת, ומצא שמדובר בפער עצום.
14 שנה בלי מיפוי תעסוקה
הביקורת מצאה שלמרות שחלפו כ-14 שנה מאז שהשירות לעיוור ערך לאחרונה סקר בנושא תעסוקת אנשים עיוורים, אף אחד משלושת הגורמים הפועלים בתחום, השירות לעיוור, הביטוח הלאומי או המטה לשילוב, לא ערך מיפוי מעודכן של מצב התעסוקה של עיוורים בישראל. בלי מיפוי כזה, נפגעה יכולתם של הגורמים האלה לאתר את קבוצת האנשים העיוורים בעלי פוטנציאל התעסוקה, שראוי להתמקד במאמצי השיקום שלהם.
אין מעקב אחרי מי שהשתלב בעבודה
מעבר להיעדר המיפוי הכולל, הביקורת מצאה שלשירות לעיוור לא היו נתונים בסיסיים גם על תכניות השיקום שהוא עצמו מפעיל: לא היה לו מידע על מספר המשתתפים בתכניות, ולא על מספר האנשים שהתכניות סייעו להם להשתלב בשוק העבודה. ממילא, לא היה לשירות מידע על מצב התעסוקה בפועל של אותם משתתפים לאורך זמן, והוא גם לא בחן את האפקטיביות של תכניות השיקום שהוא מממן, כלומר האם בסופו של דבר המשתקמים אכן משתלבים בתעסוקה לאורך זמן.
הבקשה שנדחתה בנימוק "גוף מבוקר"
הדוח מציג דוגמה קונקרטית לבעיה אחרת בתחום המימון: בשנת 2012 הגישה עמותת הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים בקשה למטה לשילוב להשתתפות המדינה במימון התאמות לעובד עיוור, בעלות שנאמדה בכ-44,000 שקל. המטה לשילוב דחה את הבקשה בנימוק שהעמותה היא "גוף מבוקר" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958.
מבקר המדינה מצא שהדחייה הזו הייתה שגויה: כדי לשלול מגוף מבוקר את הזכות להשתתפות מדינה במימון התאמות, נדרש שהגוף יוכרז גם כ"גוף ציבורי" בידי שר המשפטים, כפי שהחוק דורש. העמותה לא הוכרזה ככזו, כך שהמטה לשילוב שלל ממי שהיה זכאי לכך זכות שמגיעה לו, באופן שפוגע בהעסקת אנשים עם מוגבלות בכלל ועיוורים בפרט.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם עובד עיוור או לקוי ראייה, או מעסיק ששוקל להעסיק עובד כזה ונדרש להתאמות במקום העבודה, וקיבלתם דחייה למימון בנימוק שהמעסיק הוא "גוף מבוקר", כדאי לבדוק אם הגוף הוכרז רשמית כ"גוף ציבורי" בידי שר המשפטים. אם לא, לפי ממצאי הדוח, יש מקום לערער על הדחייה ולדרוש בדיקה חוזרת של הבקשה מול המטה לשילוב.
שאלות נפוצות
מה זה המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה?
המטה לשילוב פועל במשרד הכלכלה ומשתתף, בין היתר, במימון עלות ההתאמות הנדרשות במקום העבודה עבור אנשים עם מוגבלות בכלל ועיוורים בפרט, כמו ציוד מותאם, תוכנות הקראה או שינויים בסביבת העבודה.
למה חשוב מיפוי של מצב התעסוקה של עיוורים?
בלי מיפוי מעודכן, הגורמים האחראים על שיקום תעסוקתי, ובהם השירות לעיוור, הביטוח הלאומי והמטה לשילוב, מתקשים לאתר את קבוצת האנשים העיוורים בעלי פוטנציאל תעסוקתי שראוי להתמקד בשיקומם, ולהקצות משאבים בצורה יעילה ואפקטיבית.
מהו "גוף מבוקר" ולמה זה משנה למימון התאמות בעבודה?
לפי סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, ל"גוף מבוקר" יש מעמד מיוחד, אך כדי לשלול ממנו את הזכות להשתתפות מדינה במימון התאמות לעובד עם מוגבלות, הוא צריך גם להיות מוכרז רשמית כ"גוף ציבורי" בידי שר המשפטים. הדוח מצא שהמטה לשילוב דחה בקשות במעמד "גוף מבוקר" בלבד, בלי שהתקיים התנאי הנוסף הזה.
מה קרה בפועל בבקשה של הספרייה המרכזית לעיוורים ב-2012?
עמותת הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים ביקשה השתתפות מדינה במימון התאמות לעובד עיוור בעלות של כ-44,000 שקל. המטה לשילוב דחה את הבקשה בנימוק שהעמותה היא גוף מבוקר, למרות שלא הוכרזה כגוף ציבורי כנדרש בחוק לצורך שלילת הזכות, כך שלפי מבקר המדינה נשללה מהעמותה זכות שהייתה זכאית לה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888